עורך דין מתחום הנדל"ן נקנס ב-20 אלף שקלים לאחר שב-88 טפסי זיהוי והכרה שהיה אמור למלא מול לקוחותיו – לא הופיעה חתימת הלקוח ● הטפסים הוקלדו ונוצר חשש כי עורך הדין נמנע מלכתחילה במילוי הטפסים כחוק איסור הלבנת הון ●גל של עיצומים נגד עורכי דין ורואי חשבון?
חיליק ברקוביץ 21.08.2018
עורכי דין | צילום אילוסטרציה: אלכס קולומויסקי, פלאש 90 ועדת העיצומים של משרד המשפטים הטילה עיצום כספי בסך 20 אלף שקלים על עורך דין מתחום הנדל"ן, בעקבות 30 עסקאות שבהם עורבו 88 לקוחות, שליווה ללא מילוי חובת זיהוי והכרת הלקוח בטפסים הרלוונטיים. זאת לאחר שהודה כי לא מילא את הטפסים אלא לאחר שהדרישה ממשרד המשפטים הגיעה.
בביקורת שנערכה במשרדו התגלה, כי הטפסים המוקלדים אינם כוללים חתימת לקוח אך מאושרות בחתימת עורך הדין כמי שנחתמו בפניו. ב-51 מהטפסים, כך דיווחה לראשונה אלה לוי-וינריב ב'גלובס' התגלה כי לא צוין מקור הכספים לעסקה. ב-10 מקרים מתוכם דובר על עסקאות של רכישת מקרקעין. ב-8 מתוכם, לא ניתן היה לדעת אם מדובר ברכישה או במכירה, מאחר שבטופס הופיעו נתונים סותרים. בנוסף, בכל הטפסים היה חסר בירור לעניין מעורבותו של איש ציבור זר בעסקאות, כנדרש לפי חוק.
לפי דיווחה של לוי-ויריב, הליקויים הללו הולידו דוח ביקורת חריף והודעה על הגשת בקשה להטיל עיצומים כספיים על נ'. בתגובה ביקש נ' כי תינתן לו הזדמנות לתקן את הליקויים וההפרות באמצעות שליחת טפסים מתוקנים. אולם בקשתו זו נדחתה, מאחר שלפי חוק היה עליו למלא את טופסי הכרת הלקוח ולנתח את הסיכון להלבנת הון, טרם מתן השירות העסקי. זאת, באופן שיאפשר לו להימנע ממתן שירות בכל מקרה שבו מתעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור. "לא ניתן לתקן את הליקויים בדיעבד", נמסר ל-נ', והוא זומן לדיון בפני הוועדה לעיצומים כספיים האמונה על הטלת העיצומים על מפרי החוק, על-מנת להעלות טענות נגד הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
הפעולות הנדרשות מעורכי הדין נולדו במטרה להילחם בהלבנת הון ובמסגרת המאבק של הרשות להלבנת הון בהון השחור ובהתחקות אחר מקורותיו, כמו גם על סיכונים של הון המסייע לגורמי טרור או מגיע מהם. החלטת ועדת העיצומים במשרד המשפטים על הקנס בסך 20 אלף השקלים התקבלה כבר בסוף חודש מאי – ואילו חמישה חודשים קודם לכן הוחלט לממש את תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון כשעו"ד שליקויים בטופס זה נמצאו אצלו, נקנס ב-2,000 שקלים.
הערכת הסיכון ללקוחות נפיצים החלה בספטמבר 2015 בתיקון החוק להלבנת הון, ונדרשת לצד הזיהוי והכרת הלקוח. החוק מחייב רואי חשבון ועורכי דין הבאים במגע עם לקוחות, לבחון ולהעריך אם מקורות המימון לעסקאות שונות, נכסים נדל"ן ועוד, 'לבנים' או 'מולבנים'.
לקוחות אלו נחשבים "נפיצים", ונראה כי צפוי גל של עיצומים כספיים על עורכי דין ורואי חשבון שיפרו את חובת ה'זיהוי והכרת לקוחות'.
