התחדשות עירונית במגזר החרדי? דרוש פרויקטור

דו"ח הרשות להתחדשות עירונית קובע: ירידה של 25% במספר היתרי הבנייה – בשנתיים האחרונות התארכו פי שלשה תהליכי הוצאת היתר בנייה • למרות שתמ"א 38 לקראת סיום, הרבה פחות בקשות לחיזוק מבנים הוגשו בשנה החולפת • וגם: אלה הערים שביצעו הריסה ובינוי מחדש במקום חיזוק ועיבוי – שימו לב למה שקורה בערים החרדיות, למרות שהדוח, איכשהו שכח להתייחס אליהן

פרויקט מאוכלס | צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, פלאש 90

בשנת 2020 חלה ירידה של 25% במתן היתרי בנייה במיזמי פינוי-בינוי ותמ"א 38 וירידה של 15% במספר הדירות המתוכננות לפינוי-בינוי, זאת בהשוואה לנתוני 2019 – כך עולה מדו"ח הרשות להתחדשות עירונית. מהדו"ח עולה כי במהלך כל 2020 ניתנו היתרי בנייה רק ל-12.8 אלף דירות בהתחדשות עירונית, מתוכן ו-10,517 בתמ"א 38 ו-2,295 במיזמי פינוי-בינוי ב-12 מתחמי פינוי-בינוי. בשנת 2019 לעומת זאת התקבלו 14,203 היתרים בפרויקטי תמ"א 38 ו-3,221 היתרים במיזמי פינוי-בינוי.

נגיף הקורונה אשם כמובן גם בפגיעה זו ונושא על גבו את הירידות הללו, הנובעות בין היתר גם מאי-קיומו של תקציב מדינה ופקיעתו של חוק הוותמ"ל. אולם כאשר בוחנים את הנתונים על פני התוכנית הרב שנתית מתברר כי המצב לא כזה גרוע. יעד התכנית הרב-שנתית 2017–2020 למספר יחידות הדיור בהיתרי בנייה שניתנו מתוקף תכניות במסלולי התחדשות עירונית (פינוי–בינוי, עיבוי בנייה ותמ"א 38) עמד על 36 אלף. במצטבר אישרו עד כה 55,895 יחידות דיור, נתון המהווה 155% מהיעד. יחד עם זאת בתחום הדירות המתוכננות לפינוי-בינוי היעד לשנים 2017-2020 הושג רק ב-89%.

עוד עולה מהדוח כי בשנת 2020 קודמו 28 תכניות מתאר ותכניות אב שכונתיות להתחדשות עירונית עם 117,000 דירות חדשות. כמו כן החל טיפול ב-58 מתחמים במסלולי הרשויות המקומיות והמיסוי, ובהם 29,804 דירות חדשות. בשנה החולפת גם אושרו 35 תוכניות מפורטות במסגרת של התחדשות עירונית הכוללות הקמה של 26,223 יחידות דיור חדשות, מספר הזהה למספר יחידות הדיור שאושרו בשנת 2019.

מפילוח גיאוגרפי עולה כי 70% מתוך 26.2 אלף הדירות שאושרו בתוכניות פינוי-בינוי במהלך 2020, היו במחוזות תל אביב ומרכז. במחוז חיפה 12%, מחוז ירושלים 11%, מחוז דרום 60%, יהודה ושומרון 1% ואילו בצפון, כמה עצוב, אפס אחד עגול.

למרות ש-55% מהדירות המתוכננות בימים אלה בפרויקטים של התחדשות עירונית גם כן נמצאות במחוזות תל אביב והמרכז, 17% בירושלים, 12-13% במחוזות חיפה והדרום בהתאמה, אך רק 1% בלבד תוכננו בפרויקטים בצפון.

בני ברק: 15 פינוי-בינוי

בדירוג עשר הערים המובילות בתכניות פינוי–בינוי שאושרו במצטבר עד סוף שנת 2020 מובילות הערים רחובות עם 12,601 יח"ד ב-6 תוכניות, תל אביב-יפו עם 10,255 ב-29 תוכניות והעיר לוד שנכנסת בפעם הראשונה לראש הרשימה עם 4 תוכניות ענק, המכילות תכנון ל-10,155 יח"ד. עוד ברשימה ירושלים (10,153), בת ים (9,612), קריית אונו (5,265), נתניה (4,992), חיפה (4,948)ף יהוד (4,462) ואשדוד עם 3,475 יח"ד מתוכננות.

ואילו בדירוג הערים המובילות במתן היתרים (פינוי–בינוי) במצטבר עד סוף שנת 2020 מובילות הערים קריית אונו עם 8 מתחמים ו-2,497 יח"ד, תל אביב-יפו עם 9 מתחמים ו-2,120 יח"ד ויהוד עם 5 מתחמים ו-2,008 יח"ד.

דירוג אחר מדרג את עשר הערים המובילות בתמ"א 38 לשנת 2020, גם כאן מככבת העיר תל אביב-יפו עם 49 פרויקטים של חיזוק ועיבוי ו-69 פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש; רמת גן עם 4 ו-51 בהתאמה והעיר ירושלים עם 32 ו-14. ברשימה זו ניתן גם למצוא את העיר בני ברק עם 15 פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש אך 0 פרויקטים של חיזוק ועיבוי.

7 החלטות בשנה

הדוח מעלה כי נרשמו עיכובים גם בעבודתה של הממונה על פניות הדיירים הפועלת מתוקף סמכותה על פי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות. סמכויות הממונה הן בין היתר בירור פניות דיירים בעניינים הנוגעים למיזמי התחדשות עירונית, כגון התנהגות פוגענית מצד יזמים, מארגנים, מנהלות עירוניות או דיירים אחרים, ובכללה הפעלת לחץ בלתי סביר על דייר כדי שייתן את הסכמתו להצטרף למיזם. במהלך שנת 2020 הוגשו לממונה 45 פניות דיירים, אולם עקב משבר הקורונה, במהלך רוב שנת 2020 לא נערכו ישיבות בירור. במהלך שנה זו קיבלה הממונה שבע החלטות בלבד.

בנוסף פעלו ברשות בשנת 2020 למיפוי החסמים המרכזיים המעכבים מימוש פרויקטים להתחדשות עירונית, במתחמים שהתכנון שלהם הסתיים ותכניתם אושרה אך טרם הונפקו בהם היתרי בנייה. לצורך המיפוי נותחו 55 פרויקטים, שבהם כ-31 אלף יחידות דיור, שתכניותיהם אושרו אך יש בהם חסמים של ממש המונעים את מימוש התכניות בטווח הבינוני והארוך.

מהדוח עולה כי חלק גדול מהחסמים נובע מסוגיות הקשורות לפעולות שבסמכות הרשות המקומית ובאחריותה. העיכוב נובע לרוב מהתמשכות תהליכי התכנון המשלימים לאחר אישור התכנית עצמה ולפני הגשת הבקשה להיתר. למשל, אישור תכנית איחוד וחלוקה ואישור תכנית עיצוב וחתימה על הסכם פיתוח, הכרוכים בעבודה מאומצת של היזם עם הרשות המקומית על אגפיה, ובהם אגפי התכנון, הנכסים והתשתיות.

החרדים: עמוד וחצי בדוח

המגזר החרדי אשר מהווה למעלה מ-12% מסך האוכלוסייה תופס בדוח בקושי עמוד וחצי מתוך 130 עמודים. בדוח כותבים אנשי הרשות כי "פוטנציאל ההתחדשות העירונית בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל גדול מאוד. חלק ניכר מהאוכלוסייה החרדית מתגורר באזורים עירוניים אינטנסיביים, ישנים למדי ולרוב בעלי היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית, כך שחברה זו כבר מורגלת באורח חיים עירוני ומעדיפה את התועלות הגלומות בו".

הם מאזכרים בדוח כי הצורך בדיור לאוכלוסייה החרדית עומד על 305,000 דירות עד שנת 2040 וחלק מצורכי הדיור הללו יכולים וצריכים לקבל מענה על ידי תהליכי התחדשות עירונית. הם אף מודים כי כיום, במגזר החרדי יש מחסור אדיר בדירות, והמחסור גורם לצפיפות דיור גבוהה מהמקובל ביחס של מספר נפשות למ"ר ולמגורים במקומות לא ראויים למחיה, כמו חניונים ומחסנים שהוסבו ל'דירות' במקרי קיצון. בהיבט נוסף, הערים ירושלים, בני ברק ואשדוד הן ערים בעלות היתכנות כלכלית גבוהה להתחדשות עירונית. מה הפתרון אם כך?

דרוש: פרוייקטור למגזר החרדי

אנשי הרשות להתחדשות עירונית שולחים אותנו למסמך שהפיקו במאי 2020 תחת הכותרת 'מסמך מדיניות  להתחדשות עירונית בחברה החרדית'. מטרת המסמך הייתה לבחון את החסמים התרבותיים-חברתיים-תכנוניים הקיימים וכן את ההזדמנויות ונקודות החוזק של המגזר החרדי כדי להגדיל את מימוש הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית בקרב הקהילה.

במסמך מדיניות עלו כמה חסמים ייחודים לאוכלוסייה החרדית בקידום התחדשות עירונית בדגש על פינוי–בינוי, ובהם חסמים חברתיים, כמו חשש מעירוב אוכלוסיות וחשש מחידושים טכנולוגיים ומשינויים בסביבת המגורים ובהרגלים בכלל, חסמים קנייניים, כמו חוסר רצון לתבוע דייר סרבן מחשש 'גזל', וחסמים תכנוניים, כגון קושי לתכנן מרפסות סוכה בבניינים רבי קומות וקושי להשתמש במעלית שבת מחשש חילול שבת.

בתגובה לדוח אמר בשעתו שר השיכון יעקב ליצמן ל'כלכליסט' כי הוא רואה בהתחדשות עירונית מרכיב חשוב בפתרון הכולל למצוקת הדיור בציבור החרדי. "אנו שוקדים על תוכניות כדי לתת מענה לדיור לכלל האוכלוסיות, תוך התאמה חברתית ותכנונית גם למגזר החרדי שהוזנח לאורך השנים".

הבעיה היא שהמגזר החרדי לא יכול לעבור לגור בתוך דוחות ומסמכים, כל עוד לא ימונה נציג חרדי שיהיה הפרויקטור של התחדשות עירונית למגזר החרדי, החרדים ימשיכו לגור בדירות מחסן ולקרוא דוחות המנתחים את החסמים והצרכים הייחודיים. עיניהם של החרדים נשואות כיום מתוך המחסנים והחניונים אל ראשי המפלגות. אם תוקם ממשלת ימין שהחרדים יהיו בה בתפקידי מפתח הרי שהדברים יתחילו לזוז, אם לא, אל תתפלאו אם מחירי השכירות והדיור ינסקו שוב בשנים הקרובות במגזר החרדי לקול שוועת המשפחות.

חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שצפוי לסיים את כהונתו בשבועות הקרובים, מסר בעקבות הדוח: "2020 הביאה עמה אתגרים לא פשוטים בכל היבטי חיינו, ובכלל זאת בתחום הבנייה וההתחדשות. נאלצנו להתאים את עצמנו למצב הקיים בכדי להמשיך ולהניע את גלגלי ההתחדשות העירונית, ולמרות הקשיים השקענו 42 מיליון שקל בתכנון ברחבי הארץ. בשנים הבאות, כאשר נוכל לחזור ולפעול ללא מגבלות, נראה עלייה הולכת וגדלה של היקפי ההתחדשות העירונית בישראל".

2 תגובות ל: "התחדשות עירונית במגזר החרדי? דרוש פרויקטור"

  1. כתבת נכון אדון שלומוביץ, לדעתי החרדים צריכים להיכנס לכל ממשלה שמוכנה לקבל אותם כדי לקדם את הבנייה למגזר החרדי. החרמות האלה לא יובילו אותנו לשום מקום. אין לחרדים מה לחפש באופוזיציה, היא בכלל לא פונקציה ולא אופציה.
    כנסו לכל ממשלה שתקום והביאו דירות ודיור לחרדים.

  2. המסקנא מהקורנה אמורה להיות,
    אל תצופפו אותנו יותר!

    בנו עוד שכונות – ערים – צאו לפריפריה
    בנו רכבת בין המרכזים החרדים

כתיבת תגובה