התפכחות עירונית • תושבי השכונות הוותיקות מתעוררים

תושבים משכונת רוממה ומשכונת בית הכרם בבירה שואלים את עצמם מה קרה למוסדות התכנון, והם לא לבד. לאחרונה התאגדו תושבים משמונה-עשרה ערים למאבק במוסדות התכנון ש"מתעלמים מהעדר תשתיות מתאימות"

צילומים: יונתן סינדל, אביר סולטן | פלאש 90. Alon Adika | שאטרסטוק

"לאחרונה אישרה עיריית ירושלים את 'תכנית מתאר 16000' על אף מאות התנגדויות שהגישו תושבים והמינהל ולמרות ביקורת מקצועית קטלנית, העבירה העירייה את התכנית לאישור הוועדה המחוזית שצפויה לדון בה בקרוב. המאבק נגד תכנית המתאר עולה שלב!".

הטקסט הזה לקוח מתוך "פשקוויל" שהופץ ברחובותיה של שכונת בית הכרם בירושלים, אחת השכונות היותר אליטיסטיות בעיר שתושביהן משלמים את הארנונה הגבוהה ביותר בעיר שגם כך מחזיקה בתואר שיאנית הארנונה. לא בדיוק פשקוויל שכן למרות שהוא נחתם במילים "ועד התושבים 'להציל את בית הכרם', יש בו אמצעי התקשרות עם מפיציו. בשונה מפשקוויל שעליו אמרו חכמים מאיתנו "ארור מכה רעהו בסתר".

ולעניינו, תושבי בית הכרם הם רק חלק קטן מטרנד שהולך ותופס תאוצה בערים רבות בארץ. תושבי השכונות הוותיקות מגלים לפתע את האסון שמסתתר מאחורי תוכניות של התחדשות עירוניות ומתעוררים לפעולות אקטיביות נגד העיריות ומוסדות התכנון.

כותב שורות אלו שוחח עם השר לשירות דת, חה"כ דוד אזולאי (שס) זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד. בין שאר הדברים עלה גם נושא ההתחדשות העירונית במסגרת פינוי-בינוי ותמ"א-38. כבר אז אמר השר כי למרות שתמך בעבר ברעיון של התחדשות עירונית, הוא סבור כי נכון להיום לא ניתן לבצעו במרכזי הערים ובשכונות הוותיקות, אלא בשולי הערים, שם ניתן עדיין לתת מענה לבעיית התשתיות.

ואכן, אזולאי שיקף את מה שחושבים היום הרבה חברי כנסת שרואים מקרוב את הקטסטרופה שעומדת ליפול על ערי ישראל. אלא שלצערנו, בדומה לחוק המאגר הביומטרי, שם בחרו חברי כנסת רבים לתקוף את הרעיון בשיחות שלא לציטוט ולהצביע בעדו בוועדות ובמליאה, גם כאן יש הבדל בין השיחות הסגורות והמעשים הגלויים.

הטענה המרכזית של התושבים היא טענת התשתיות. טענה זה כוחה יפה לכל השכונות הוותיקות בערים רבות. "אין כאן קרקעות להרחבת זכות הדרך ורוצים להכניס לכאן עוד כמה אלפי משפחות בסך הכל", אומר תושב רוממה החרדית. "הנה", הוא מצביע על הבנייה בצומת שמגר-ירמיהו. "תראו כמה מאות יחידות דיור נבנו פה בשטח של פחות מחצי קילומטר מרובע. גם אם נניח שהדירות לא יפוצלו או כבר פוצלו, מדובר ב-700 משפחות לפחות. ונניח שלכל שתי משפחות יהיה רכב אחד בלבד. היכן ייכנסו בכביש הצפוף הזה מאות מכוניות כל יום?".

הוא מצביע על העומס מול קניון רב-שפע וקשה שלא להסכים איתו. "מה גם שמדובר בהרבה תושבי חוץ שרמת המינוע שלהם גבוהה. ועוד לא אמרתי כלום על הקו הירוק של הרכבת הקלה שיגזול מכביש ירמיהו עוד שני נתיבים  ולא יותיר שום סיכוי לתחבורה הפרטית".

המספר הסופי של הגידול במספר המשפחות בשכונת רוממה נאמד באלפים רבים והעירייה אינה עושה דבר להתמודד עם בעיית התשתיות ההולכת ומחריפה. "יבוא יום ונעמוד מהיציאה מהחניון עד העבודה", אומר תושב בית הכרם ל'ביזנעס'. "אני לא מצליח להבין את העירייה. בעצם אני כן מבין. הם רוצים כסף. ובשכונה שהדיירים שלה משלמים את הארנונה הגבוהה ביותר בעיר, כדאי לדחוס עוד כמה אלפי דירות".

אם ברוממה מדובר בשיטת הסלאמי. בניין ועוד בניין, בבית הכרם מדובר בזבנג וסבלנו… כאן מתכוננת תוספת בנייה של 2,000 יחידות דיור לפחות. "הלכתי לראות מה קורה היום בארנונה, בתלפיות הישנה ובתלפיות מזרח. אי אפשר להאמין. צצו שם מגדלים של 14 ו-16 קומות. עשרה בניינים שקולים כנגד שכונה של ממש. תחשבו שבכל בניין גרים כמאה משפחות ותבינו לבד על מה אני מדבר. איפה הם יילכו ברגל? אני לא מדבר על המכוניות. אני לא מדבר על תחבורה ציבורית לקויה. אני לא מדבר על שטחים ירוקים שנעלמים. אני מדבר על כבישים שאיש לא חושב שיש להרחיב".

הפעיל הציבורי מרוממה שואל בקול: "העירייה נתנה אחוזי בנייה גבוהים ליזם כדי שיבנה מוסדות ציבור על חשבונו. זה בסדר. אבל למה לא הוסיפו לו עוד קצת אחוזי בנייה תמורת שני מטר מהקרקע לטובת הכביש?", הוא לוקח אותנו לרחוב אהליאב הצר ומצביע על בניין משרדים חדש: "תסתכלו טוב מה קורה כאן". מול הבניין סופר מרקט עמוס. בצומת הסמוך תנועה עמוסה וצפופה. "הכביש הזה אמור לשמש כתוואי חילופי לתחבורה הפרטית כאשר רחוב ירמיהו יהפוך בעיקרו לנתיב התחבורה של הרכבת הקלה והתחבורה הציבורית. איפה בדיוק ייסעו פה?".

הסיפור הזה של ירושלים, הוא קצה קרחון של בעיה אמיתית שמוטלת לפתחן של ועדות התכנון. 'כלכליסט' חשף השבוע התארגנות של תושבים בשמונה-עשרה ערים(!) נגד מוסדות התכנון והבנייה סביב תכניות בנייה גרנדיוזיות שאינן מתחשבות בתשתיות. בפתח תקווה (תכנית סירקין), בהרצלייה, בכפר סבא, בהוד השרון ובקריית אונו, התעוררו התושבים וגילו שמישהו שכח אותם בדרך לפיתרון מצוקת הדיור.

"תגיד", אנחנו שואלים את תושב בית הכרם, "אתה לא מודאג מכך שערך הדירה שלך יירד כאשר יבנו אצלכם עוד אלפי יחידות דיור?". "הערך יירד?! מה פתאום! הוא רק יעלה. זה מה שמבטיחים לנו בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי. אם היום אני מחזיק דירה ישנה, אחרי שיהרסו ויבנו את הדירה שלי מחדש, היא תהיה חדשה ושווה הרבה יותר. אני מודאג מכך שהרחוב בו אני גר יהפוך לפקק תנועה אחד גדול. אני מוטרד מזיהום האוויר, מהצפיפות ומעקירת מאות עצים. השכונה הזו נוסדה כשכונת גנים".

וזה נכון, מייסדי השכונה קראו לה בית הכרם על שם הכרמים הרבים שסבבו אותה ובנו אותה כשכונה בבינוי נמוך ובפיזור רחב כתמונת מראה של שכונות מרכז העיר כמו נחלאות, מחנה יהודה ועוד. כלכליסט מצטט נציגי שכונות בהרצלייה שהתאגדו בגוף שייאבק במוסדות התכנון: "חשוב לנו שתהיה בנייה ושהבנים שלנו יוכלו לגור ליד המשפחות שלהם, אבל אנחנו מבקשים שהבנייה תתאים לצורכי התושבים ושתוספת הבנייה תהיה שפויה והגיונית, שהתשתיות יתאימו לתכנון.

"ראינו שהולכים לבנות ללא שום תכנון נכון אלמנטרי. תוכנית המתאר מוסיפה 52 אלף דירות, בנוסף ל־24 אלף דירות שמתוכננות בפינוי־בינוי ותמ"א 38, כלומר נגיע ל־320 אלף תושבים בתוך 12 שנה, שזו קטסטרופה אורבנית. התוכניות פגומות כיוון שהבסיס שלהם לא קיים בכלל. בתחבורה מתכננים רכבת קלה שתהיה בעיר, אף שמשרד התחבורה לא מתכנן כזה דבר".

ברוממה אומר לנו תושב ותיק שרכש דירה במתחם שנלר: "קניתי פה כי אני רוצה לגור קרוב למשפחה ולחברים. גרתי קודם ברחוב פנינה ועכשיו אגור על ירמיהו. אבל גם אני רואה לאן זה הולך ולא מבין את העירייה. היא הייתה יכולה לחשוב לרוחב, אבל היא מעדיפה את היטלי ההשבחה על פני איכות חיי התושבים. אנשים לא מרגישים את זה היום, אבל כשהבנייה תסתיים וכל הבנייה החדשה תתאכלס, לא יוכלו לזוז פה. וזה עוד לפני ההתחדשות העירונית של כל הבניינים הישנים ולפני שדיברנו על כל הדירות המפוצלות פה".

עוד מתוך הפשקוויל של תושבי בית הכרם: "התכנית תביא לצמצום השטחים הירוקים וכריתה מאסיבית של עצים ושינוי מוחלט באופייה של בית הכרם. בהכנת התכנית לא שותף אדריכל נוף ואין בה תכנון נופי כלל. אין בה הבטחה לתוספת עצים והיא אינה מבטיחה אפילו שימור העצים והצמחייה הקיימת. התכנית תוביל גם למטרדי זיהום ורעש חמורים".

ועד התושבים שרוצה "להציל את בית הכרם", צריך כסף לפעילותו. "הם התעלמו ממאות התנגדויות. פשוט נפנפו אותן לכל הרוחות. אין ברירה. יצטרכו להגיע איתם לבתי משפט וזה עולה כסף. הרבה כסף", מסביר תושב בית הכרם.

אז מה אתם רוצים בעצם?  

"שיבנו בהתאם לתשתיות או שירחיבו את התשתיות. זה אפשרי אם רוצים. יש פיתרון לכל דבר. אנחנו לא מתנגדים לבנייה. אבל שתהיה שפויה. אי אפשר לכרות מאות עצים ולצמצם את השטחים הירוקים. הם רוצים להפוך את החיים שלנו לסיוט, לתת לנו לחיות כמה שנים באתר בנייה ולאחר מכן עוד לחייב אותנו בהיטלי השבחה כשנבוא למכור את הדירות שלנו כי הם העלו את ערך הדירות שלנו…".

אז זה הסיפור, אתם לא רוצים לשלם היטל השבחה?

"ממש לא. אנחנו רוצים שיקשיבו לנו ושימצאו יחד איתנו פתרונות תכנוניים שלא שופכים את המים עם התינוק. אפשר להוסיף יחידות דיור בשכונה אבל בצורה מושכלת ומתחשבת. וזה נכון לא רק לגבינו אלא לגבי תושבי העיר כולה ותושבי הארץ כולה. לא חושבים פה לטווח ארוך. הכל עכשיו, מהרגע להרגע ודחוף. אפשר לחשוב שבעיית הדיור נולדה בשנים האחרונות. היא הייתה כאן עשרות שנים. כולם ראו אותה ואף אחד לא נקף אצבע. עכשיו, כשהגיעו מים עד נפש רוצים להטביע את כל תושבי השכונות הוותיקות. זה מה שאנחנו רוצים לעצור".

כתיבת תגובה