התשפ"ב שהייתה | 'הפסיכולוג הפיננסי' מסכם את שנת הנפילות

 "איש אינו מחזיק ביכולת לחזות את העתיד בשוק ההון" | בין העלאת ריבית לרעותה, התיישב 'ביזנעס' לשיחה צפופה עם דניאל שבקס, מי שזיהה כבר בתשפ"א את המשבר הכלכלי הנוכחי | האם כל אחד יכול לחזות את המשבר הבא? וכיצד פועלת הפסיכולוגיה של המשקיעים? | וגם: מיהו הכלכלן היהודי שיודע לנבא רק שחורות

דניאל שבקס | צילום: רן פיינגולד

בערב ראש השנה תשפ"ב, כששוק ההון נסק לגבהים ושבר שיאים חדשים דבר יום ביומו, היה נראה כי מנהלי ההשקעות פועלים מתוך הנחה כאילו הצבע האדום נעלם מחיינו. אפילו המסלולים הפנסיוניים השמרניים יחסית (מסלול כללי עד גיל 50) הגדילו משמעותית את החשיפה למניות לרמה של 45% לעומת 30-35% לפני כן.

האופוריה בשווקים נבעה בין היתר מביצועי-על שהציגו המדדים המובילים בשנת התשפ"א, כאשר למרות נגיף הקורונה הוסיף מדד S&P 500 לא פחות מ- 36%. מדד הנאסד"ק 100 הציג זינוק מרשים עוד יותר, של 43.2%. וזה כמובן הורגש גם בבורסה כאן בתל אביב, כאשר מדד הדגל תל אביב 35 נסק ב- 33.87%.

למי שציפה לתשואות גבוהות יותר בתשפ"ב, אולי בחסות החודש ה-13 בלוח השנה העברי, נכונה אכזבה קשה במיוחד. נכון למועד כתיבת השורות, מערב ראש השנה תשפ"ב מחקו מדדי ה- S&P 500 והנאסד"ק 16.4% ו-25.8% בהתאמה. מדד הדגל בתל אביב הכולל את 35 החברות הגדולות בבורסה, דווקא רשם עלייה של 9.71%. עלייה שמיוחסת בעיקר לחשיפה הנמוכה למגזר הטכנולוגיה ובשילוב עם חברות האנרגיה שהתחזקו משמעותית בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.

ההסבר שאנו רגילים לשמוע ממנהלי ההשקעות ומהכלכלנים הבכירים בעולם נוכח הירידות החדות, זה כמובן אירועי המאקרו הגלובליים – החל ממשבר שרשרת האספקה, דרך נגיף הקורונה ועד למלחמת האנרגיה של המערב ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בהתאם לכך הם מתעקשים גם שאת המשבר הפיננסי הנוכחי לא היה ניתן לחזות.

האמנם?!

אם תשאלו את דניאל שבקס, תיתקלו בחומה עיקשת של התנגדות לטענה הזאת. "הכתובת היתה על הקיר. חד משמעית", הוא מבהיר בראיון סוף שנה ל'ביזנעס'. "הממשלות הדפיסו כסף בלי חשבון והבנקים המרכזיים זלזלו באפשרות להתפתחות אינפלציונית כתוצאה מכך. תשפ"א היתה שנה של בועה פיננסית", הוא קובע.

חיזוי 'פסיכולוגי'

את דניאל שבקס אנו פוגשים במרכז ירושלים. השעה שמונה בערב. מזג האוויר קריר למדי ומחול הקניות לחגים של תושבי העיר בשיאו. ואם חשבתי שהריאיון יתחיל בצורה נינוחה – התבדיתי. מתברר שבחרתי את המועד הכי לא מתאים: שעה לפני החלטת הריבית של הפדרל ריזרב. "מה התחזית שלך?", שאלתי לאחר לגימה מהקפה המהביל. התגובה המחוייכת שלו הייתה "עוד שעה נדע"…

את השאלה הזאת לא זרקתי סתם לחלל האוויר, ולמעשה זו בדיוק הסיבה לקיום הריאיון. מדובר בחרדי היחיד בזירה הפיננסית שידע לחזות את המשבר הכלכלי הנוכחי.

דניאל שבקס, מתכנן פיננסי במקצועו הנושא בתואר הבינלאומי הנחשק CFP (ר"ת של Certified Financial Planner ובעברית: "מתכנן פיננסי מוסמך") שבמדינת ישראל כולה מחזיקים בו רק 250 איש, כשהוא גם הנציג החרדי היחיד בקבוצה זו. כמנהל החטיבה הפיננסית של 'הירשוביץ פתרונות' אחראי דניאל על תיקי השקעות בשווי של מעל מיליארד שקלים, וביניהם לא מעט מכספי ציבור ש'יושבים' בעמותות חרדיות שהוא משמש בהן חבר ועדת השקעות.

ועם כל הכבוד – ויש כבוד – לא היקף התיק או נכבדות התואר הובילו לריאיון הזה. בין מגוון עיסוקיו, פועל דניאל כאידיאולוגיה להנגיש את עולם הפיננסים לציבור החרדי שאינו בקי בו. "זה התחיל עם טור שפרסמתי דווקא אצלכם, באתר ביזנעס, לפני 7 שנים", הוא נזכר. "כאב לי לראות חברים ושכנים שנפגעו נואשות בגלל התנהלות פיננסית לא נכונה ולכן החלטתי להתחיל להנגיש את העולם הפיננסי לציבור".

מה שהתחיל עם כמה טורים באתר 'ביזנעס', הפך למדור קבוע באתרי חדשות נוספים, לצד הטורים שממשיכים לראות אור ב'ביזנעס' כפעם בפעם. מעת לעת גם מפרסם דניאל סקירות וניתוחים מקצועיים המיועדים לאנשי המקצוע ומופיעים בכלי התקשורת הכלכליים, אך רוב הטורים שלו עוסקים בהנגשת מושגים פשוטים לציבור הרחב. זה מתחיל ב"מה זה שוק דובי?" ממשיך ל"מהי החלטה ניצית?" ואפילו הסבר על "דיבידנד". בין לבין הוא מספק גם הכרות עם המדדים השונים וגם משתמש בבמה כדי להביע את דעותיו.

דעות אלו הן הסיבה לראיון הזה. כך לדוגמה, לקראת תשפ"ב כאשר האופוריה בשוק הייתה בשיאה והמדדים השלימו עליות שנתיות של 30-40%, פרסם מאמר שכותרתו "זהירות! התכוננו מבעוד יום לירידות בשוק ההון". 

במאמר הוא מספר על פגישה עם מנהלי השקעות בכירים שהיו נראים אופטימיים מדי: "ככל שהמצב של הגאות הכלכלית והצמיחה ממשיך ומתארך, מתחזק גם הביטחון של המשקיעים ובמקביל ההתעלמות שלהם מהסיכון. לעניות דעתי, הגיע הזמן להתכונן לשינוי בשווקים, ויש לזכור שכדי להגיע למצב של אופוריה בשווקים זה בדרך כלל תהליך ארוך ומתמשך, אבל לרדת משם ולהיכנס ללחץ ופאניקה, התהליך יכול להיות קצר ומאוד כואב".

 

את תחזיותיו הקודרות של דניאל ניתן היה לראות חודש לפני פרסום המאמר הזה. רק שבחודש שחלף התחלף סימן השאלה בסימן קריאה. תחת הכותרת "גל הנפקות: האם הבועה בשווקים קרובה להתפוצצות?" התייחס דניאל לכמות ההנפקות ששברה שיאים חדשים בשנת 2021 והביע חשש כי מדובר בניפוח בועה. "ישנם מקרים שבעקבות העליות ישנן מניות/חברות שהשווי שלהם מתנפח לממדים לא פרופורציונליים לשווים, ולכן בעלי החברות מנצלים זאת ומוכנים לדלל את אחזקתם בחברה במחירים הללו ולכן יוצאים להנפקה", הוא הזהיר.

נקודת האור בתחזיותיו הקודרות של דניאל היא שורת הסיכום. גם אם התחזית קודרת, בסופו של דבר היא תסתכם עם הסבר על החלופות החשופות פחות לסיכון הזה. כך לדוגמה, בבוקר יום הראיון דווח ב'כלכליסט' כי ענקיות התובלה הימיות מתייעלות עם צי מטוסי מטען. זאת, מעט יותר משנה לאחר שכתב בטורו כי "המשבר הימי החמור הנחית מהאוויר הזדמנות".

איך אנחנו יכולים לצפות את השוק והתנודות שלו? 

"לשוק יש מחזוריות קבועה המתאפיינת בגלים שבאים והולכים. אין באמת יכולת לחזות את העוצמות ומשך הזמן של כל גל, בין אם זה גל חיובי ובין אם זה שלילי, אבל מחקרים מראים שלאורך זמן הגלים החיוביים ארוכים יותר מהשליליים. אם לא מייחסים חשיבות גבוהה מדי לגל כזה או אחר, ניתן לראות שברמת המאקרו מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש. לכן, ככל שנתצפת על העבר נוכל לנתח יותר בקלות את העתיד.

"כמובן שאין זה מדע מדויק, אבל כלכלן או מנהל השקעות טוב צריך לדעת מה הוא לא יודע וזה כבר מביא אותו לנקודה הרבה יותר טובה. כשאתה יודע מה אתה לא יודע אתה מתאים את עצמך למצבים שאולי יכולים להגיע".

אלו כלים פשוטים וזמינים יש לכל משקיע בבורסה שבלעדיהם אסור להתקדם אף צעד?

"הכלי הכי חשוב זה ההיסטוריה שלנו והניסיון. ב- 15 שנה האחרונות אירעו כל כך הרבה דברים, שאנחנו יכולים לצפות בכל אירוע שקורה ולדמות אותו לדבר הכי קרוב לו שאירע בעבר.

"לצד ההיסטוריה ישנם לא מעט מדדים מעניינים הזמינים לכל אחד במרחק חיפוש גוגל. הזכרת מקודם את המאמר שפרסמתי בנושא ההשקעה בתובלה האווירית. זה לא שחזיתי את העתיד לבוא. הנבואה ניתנה לשוטים. פשוט עקבתי אחר המדד של חברת המחקר והייעוץ DREWRY, שמתמקדת במחקר הענפים הימיים. 

"גם את האינפלציה הנוכחית היה ניתן לראות בקלות באמצעות מעקב אחר מדד ייעודי. מדד MOVE (ר"ת Merrill Lynch Options Volatility Estimate, "אומדן התנודתיות של מריל לינץ'") הוא מדד הפחד של אג"ח ממשלתיות (אמריקאיות). כשהתשואה של האג"ח הממשלתיות יורדת, מדד הלחץ עולה. כאשר המדד קופץ, משמעות הדבר שישנם חששות בשוק. בערב ראש השנה תשפ"ב זיהיתי שהגרף במגמת עלייה סדרתית, אז מיהרתי להזהיר מהתפתחות אינפלציונית צפויה. 

"בזמן שהנגידים ישנו, הכתובת כבר הייתה על הקיר. כשפרסמתי את הטור על מדד MOVE המדד עמד על 66.55 נקודות, כעת הוא עומד על 130.54 נקודות. זינוק של מעל 95%. את השיא רשם המדד הזה במשבר הסאבפריים, כשעמד על יותר מ-200 נקודות".

אז אתה בעצם אומר שכל משקיע צריך להיות אנליסט…

"כן, ולא. כשאומרים אנליסט זה נתפס כתפקיד של מנתח נתונים שצריך להתעסק עם המון דאטה. אבל זה לא נכון. אתה פשוט נצמד לגרף. יש לך אפילו מדד שעוקב אחרי מחיר ההמבורגר של מקדולנדס ברחבי העולם כחלק מחישוב רמות האינפלציה.

"אם אתה שואל אותי איך להגדיר את זה, אז "פסיכולוג פיננסי" היא ההגדרה הנכונה. עם כל הכבוד למדדים השונים, בסופו של דבר השוק עמוס במניפולציות רגשיות ואי אפשר לנתק את הרגש מההחלטות שלנו. ניקח לדוגמה את "אפקט החגים" שלאורך השנים בערבי חגים, גם בארץ וגם בעולם, המסחר ננעל בדרך כלל בעליות רק בגלל הרוח האופטימית של המשקיעים.

"זה מזכיר לי שאחד מידידי הטובים כשהיה הכלכלן הראשי באקסלנס הסביר לי ולעמיתי במצגת מנומקת את כל תהליך קבלת ההחלטות שלו ומדוע מחליט כך או אחרת. אחרי המצגת המדהימה בה ניתן היה להבין שהכל מחושב ולכל דבר יש סיבה הוא סיכם ואמר: "כל זה בגלל שאני מנהל ההשקעות שמחליט על המדיניות מלמעלה, אבל אם אני הייתי זה שצריך ללחוץ על הכפתור כדי לבצע את הפעולות, כנראה שחלק מההחלטות שהייתי מקבל היו שונות". 

"הדברים האלה הם ההסבר הטוב ביותר לקשר בין העולם הפסיכולוגי לעולם הפיננסי".

מה הצפי לתשפ"ג?

"תשפ"ג תהיה שנה לא פשוטה. אנו מתחילים את החורף מיד אחרי החגים וכפי הנראה יהיה חורף קשה באירופה (לא מבחינת מזג האוויר אלא מבחינה כלכלית). מדינות קרות שזקוקות לגז הרוסי כמו גרמניה יכנסו למצב לא פשוט. בתרחישים בעייתים יתכן שלא תהיה מספיק אנרגיה לכל הכלכלה וכתוצאה מכך ייאלצו המפעלים לקצר את ימי העבודה וקצב הייצור.

"האזרח הפשוט יצטרך לחסוך למרות שנראה שהמדינות יעשו הכל כדי שהאזרח הקטן לא יקרוס. דווקא מדינות חמות יותר כגון יון או איטליה כנראה יעברו את זה יותר בקלות.

"לגבי ארצות הברית, כולם מגדירים את התחזית כ"מיתון" וזו באמת ההגדרה היבשה לצמיחה שלילית של המשק במשך שני רבעונים. אבל בשפת העם כנראה לא יהיה ממש מיתון אלא צמיחה נמוכה מאוד.

"אצלנו לעומת זאת, המצב יותר טוב מאשר בעולם, במיוחד בגלל הגז שיש לנו. יש מדינות שבעבר היו קרות אלינו ביחסים וכרגע מנסות לחמם את היחסים כדי שבעתיד יהיה להם עם מה לחמם את הבתים".

ד"ר יום הדין

עודנו מדברים ומעבר לים מתפרסם כי הכלכלן היהודי-אמריקאי, נוריאל רוביני, צופה שתשפ"ג תהיה שנה של "מיתון קשה ומגעיל", כאשר לדבריו בשנה הקרובה ימחק מדד ה S&P 500 לפחות 40% מערכו. בראיון לבלומברג אמר כי גם במקרה של "מיתון לא חמור" – תירשם צניחה של 30% במדד S&P 500. אך הוא לא רואה סיכוי של "נחיתה רכה" לכלכלה האמריקאית ולכן צופה ירידה גדולה מכך.

רוביני זכה לכינוי "ד"ר יום הדין" בשל תחזיותיו הקודרות באופן עקבי מזה למעלה משני עשורים. הוא חתום על רבי מכר בספרות הכלכלית ונחשב לאחד מהכלכלנים הבודדים שידע לחזות את משבר הסאבפריים שפרץ בשנת 2008. 

תחזיותיו הפסימיות של רוביני מתפרסמות בקביעות על גבי העיתונים וכלי התקשורת הכלכליים הנחשבים ביותר בעולם והוא נחשב לדמות משפיעה מאוד בשוק. ועדיין, אי אפשר שלא לתהות הכיצד לא ידע רוביני לחזות גם את הזמנים הטובים ואת העליות בשוק.

במבט על ארכיון הכתבות בהן מצוטט רוביני, אין אפילו תחזית חיובית אחת לרפואה. מתוך 30 תחזיות של רוביני שצוטטו ב'כלכליסט' מאז 2013 לא מצאנו אף לא אחת אופטימית. אז אולי הוא בכלל זכה בתואר הנחשק רק בגלל מזל, כאשר אחת מתוך עשרות תחזיותיו התגשמו במקרה?!

כששאלתי על כך את דניאל, הוא סירב להשיב לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין. "היכולת לחזות את העתיד בשוק ההון לא קיימת לאף אחד", הוא קובע בנחרצות. "אפשר וצריך לפעול על בסיס הנתונים שיש לנגד עינינו, לא יותר. גם כשאנו בטוחים שתרחיש מסוים יקרה, אין לנו באמת יכולת לחזות מראש מתי בדיוק זה יקרה ולמשך כמה זמן".

שנה טובה!

כתיבת תגובה