חוק שכר שווה: לקראת הסוף לאפליית נשים חרדיות

שכר שווה לכולם | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

קולמוסים רבים נשברו בשנים האחרונות על נשים חרדיות המופלות לרעה בשכרן לעומת נשים מהציבור הכללי העובדות באותן עבודות. מחקרים הראו כי גם הגברים החרדים מופלים לרעה בשכרם והגיע הזמן לעשות סדר חוקי בנושא.

הצעת חוק פרטית ראשונה של חברת הכנסת אתי חווה עטיה מהליכוד, שתיכנס לתוקפה השבוע, תנער אחת ולתמיד מעסיקים גדולים המפלים לרעה בשכר בין דם לדם. מדובר תיקון להצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

הצעת התיקון קובעת, בין היתר, כי מעסיק המעסיק יותר מ-518 עובדים, יאסוף נתונים ויערוך אחת לשנה דין וחשבון פנימי,  בו יפורט השכר הממוצע של עובדות ועובדים, תוך פירוט פערי השכר הממוצע הקיימים בין גברים לנשים בכל פילוח עובדים במקום העבודה. עם עריכת הדו"ח הפנימי, ימסור המעסיק לכל עובד ועובדת במקום העבודה מידע בדבר הקבוצה שהוא משתייך אליה בפילוח העובדים, סוגי המשרות שנכללו באותה קבוצה וכן פערי השכר באותה קבוצה.

בנוסף לכך וכדי להגביר את השקיפות הציבורית בנושא, יפרסם המעסיק לציבור אחת לשנה דין וחשבון פומבי, אשר יכלול נתונים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצלו בחלוקה לפי קבוצות, תוך התייחסות למגדר.

ההצעה גם קובעת כי הנציב הארצי או נציב אזורי או עובד הנציבות שהוסמך, רשאי להורות בצו למעסיק למסור את הדוח הפנימי שערך וכן את הנתונים שעל בסיסם ערך אותו.

בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הדגישו בעת העבודה על החוק, כי מדובר בכלי נוסף וחשוב שיסייע לעובדים במימוש הזכויות לשכר שווה באותו מקום עבודה, בעד אותה עבודה, או בעד עבודה שוות ערך.

במסגרת הדיון בוועדה אמרה עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, כי חובת הדיווח היא חשובה, וכי היא תגרום בין היתר למעסיק פעם בשנה לעמוד מול המראה ולפעול לצמצום הפערים המשתקפים ממנה. כמו כן, הציעה הנציבה, שהנציבות תפרסם הנחיות לדיווח והסברים למעסיקים כולל דוח לדוגמא, וזאת בכדי להקל על מעסיקים בקיום חובת הדיווח.

על פי ההצעה שעברה בכנסת ב-24.8 בעזרת 28 מצביעים בעד וללא מתנגדים, חובה על המעסיקים לפרסם את הדוח הראשון לשנת 2021 לא יאוחר מיום 1.6.2022.

מ-518 עובדים ומעלה

כדי להבין את החוק טוב יותר, כדאי ללכת מעט אחורה בזמן. חוק שכר שווה לעובד ולעובדת שהתקבל בשנת התשנ"ו–1996 קובע, כי חובה על מעסיק לשלם לעובד ולעובדת המועסקים אצלו שכר שווה בעד אותה עבודה – עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. החוק קבע כי מעסיק שמפר את החובה לשלם שכר שווה חשוף לתביעה על ידי העובד או על ידי ארגון עובדים. בנוסף, החוק מאפשר לעובד לדרוש ממעסיק מידע בדבר רמות השכר של העובדים במקום העבודה לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים.

חבר הכנסת חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הסביר את בעייתיות החוק מעל בימת הכנסת לפני שהתקבל התיקון לחוק: "למרות החובה החוקית לתשלום שכר שווה והכלים הקיימים היום בחוק, ישנו קושי רב לממש את הזכות הזו, ועובדים רבים חוששים לפנות למעסיק ולעמוד על הזכות לקבל שכר שווה בתוך תקופת העסקתם.

"לפיכך, בהצעה שלפניכם מוצע להוסיף כלי נוסף שיסייע לעובד במימוש הזכויות לשכר שווה ולהטיל חובה על מעסיק פרטי המעסיק מעל 518 עובדים לאסוף נתונים ולערוך דין וחשבון על רמות השכר ופערי השכר במקום העבודה".

כץ הדגיש כי מטרת הצעת החוק היא להקל במימוש הזכות לשכר שווה, אולם מהצד השני עמד לנגד עיני הוועדה הרצון שלא להכביד על המעסיקים יתר על המידה, במיוחד בימים האלה – למרות שנתנו מספיק זמן למעסיקים לממש את הצעת החוק, והתאריך שנקבע להם הוא יוני 2022. כץ הוסיף כי לאחר תאריך זה יוכל שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להרחיב את תחולת החוק ולקבוע כי החוק יחול גם על מעסיקים קטנים יותר שמעסיקים מתחת ל-518 עובדים.

חרדים מרוויחים פחות, גם חרדיות

בוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה שהתכנסה ביום אישור החוק נחשף דוח של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקמא-טק על שילוב חרדים בענף ההייטק הישראלי. לפי נתוני הדו"ח, עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים המפלים לרעה את העובדים החרדים שמשתכרים בממוצע פחות ממחצית השכר הממוצע בענף.

מן הדו"ח עולה כי שכר מועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 שקל בממוצע, סכום שעדיין נמוך משמעותית מעובדים בתחום שאינם חרדים, ששכרם הממוצע עומד על 22,479 שקלים.

לעומתו טען בוועדה מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות, רועי כהן, כי "על מנת להבין את תופעת פערי השכר של נשים חרדיות המועסקות בתעשייה יש להשוות את הפרמטרים הרלבנטיים: גיל, וותק בענף, היקף משרה ורמת ההכשרה". על פי נתונים אלה חלק כהן על דיווחים רבים וקבע כי "בהשוואת פרמטרים אלו עולה כי אין תופעה של אפליית שכר של נשים חרדיות בענף".