חכמת ההמונים

חכמת ההמונים יכולה להצביע על מגמות ועל אמיתות מוגבלות | בסופו של דבר, פעמים רבות מי שמתנגד לחכמת ההמונים יוצא נשכר; ואכן, רבים מאלה ששינו את פני ההיסטוריה יצאו נגד חכמת ההמונים, שבסופו של דבר אימצה את דעתם

אילוסטרציה: baranq | שאטרסטוק

כעת, בתקופת הבחירות, מרבים לדבר על "חוכמת ההמונים". המונח מבטא את ההנחה שהאמת טמונה בדעה הקבוצתית, גם כאשר כל פרט בפני עצמו  טועה. בכדי שחוכמת ההמונים תהיה בעלת משמעות יש להקפיד על קיום  התנאים הבאים:

  1. עצמאות מחשבתית של הפרטים
  2. גיוון דעות
  3. יכולת לאגד את המידע

רעיון זה, שביטא אותו לראשונה אריסטו, מהווה בסיס לשיטה הדמוקרטית (שקדמה לאריסטו), הסומכת על כך שדעת ההמון, על סך חלקיו ומרכיביו, בסופו של דבר מיטיבה עם הכלל (בניגוד לסברה, שדמוקרטיה היא השלטון שהעם רוצה, אף אם היא מזיקה לו).

גם בעסקים יש משמעות רבה לחוכמת ההמונים, והיא באה לידי ביטוי בכמה אופנים:

  1. העובדה שאנשים חפצים לרכוש דבר מה משום שהוא מאוד פופולרי, מבוססת על ההנחה, שחוכמת ההמונים הרוכשים  את המוצר האמור נכונה.
  2. בקניית מניות נקבעות המגמות  בהתאם לחוכמת ההמונים, שנראית הגיונית בעיני הסוחרים.
  3. העדיפות הניתנת לרכישת השכלה אקדמית במקום להקמת עסק  מבוססת גם היא על ההנחה, שאם כך נוהגים רוב האנשים, כנראה שזהו הדבר הנכון לעשותו, למרות שהמציאות מוכיחה שאין הדבר בהכרח נכון.

אולם חכמת ההמונים ניתנת אף היא לעיצוב ולהשפעה, ואיש עסקים נבון יודע לנצל זאת לטובתו –

באמצעות עריכת קמפיינים שיווקיים כאילו המוצר מאוד נמכר;

במכירה לאיגוד קבוצתי של משקיעים – אפילו קטנים – כדי לשכנע משקיע גדול להצטרך להשקעה;

ובהערכת מגמות של שוק הנדל"ן,  כדי לבחון כדאיות השקעה, וכו'.

 

בסופו של דבר, חכמת ההמונים איננה מבטאת ערכים של "אמת ושקר", שכן היא נתונה להשפעה ולהטיות קוגניטיביות (המפורטות בספרו של חתן פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, "לחשוב מהר, לחשוב לאט"), אלא רק ערכים של "טוב ורע". היא יכולה להצביע על מגמות ועל אמיתות מוגבלות. בסופו של דבר, פעמים רבות מי שמתנגד לחכמת ההמונים יוצא נשכר; ואכן, רבים מאלה ששינו את פני ההיסטוריה יצאו נגד חכמת ההמונים, שבסופו של דבר אימצה את דעתם (ספרו המתורגם של ג'יימס סורוביצקי, "חכמת ההמונים", מציג את הידע שנצבר בנושא זה).

לפיכך אין לקבל את "חוכמת ההמונים" בלא בחינה ביקורתית מדוקדקת.

 

 

 

 

 

 

 

רבי יהודה אומר:  "ויוגד לאברהם העברי"… כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד (בראשית רבה).

 

חופשת קיץ שמחה!

 

הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה", מחבר הספר "להבקיע מאה שערים" ומחבר שותף של הספר "Striking Kosher Gold"

 

כתיבת תגובה