מגמות הסמינרים יוכרו, הבוגרות ייהנו משכר מקביל לבעלות תארים

הטכניון בחיפה | צילום אילוסטרציה: משה מילנר, לע''מ

אם עד כה בת סמינר שלמדה את מקצועות ההייטק והבריאות, מצאה את עצמה נבוכה לאחר גמר הלימודים כשגילתה כי עליה לבצע השלמות לימודים יקרות (דבר שהיה לרוב בלתי אפשרי על פי רוב גדולי הדור), או להסתפק במשכורת ממוצעת ומטה לפרנסת ביתה – השינוי שצפוי להתחולל בתחום, מהותי.

'ביזנעס' חושף עתה לראשונה, את התכנית המלאה, על פיה תכניות הלימוד בסמינרים – תחילה של שני מקצועות עיקריים, הבריאות וההייטק, ובהמשך נוספים – ישתנו ומבחני הסף והגמר לצד תכנית הלימודים כולה, יהיו ברמה הגבוהה ביותר. כמה גבוהה? באופן המקביל לטכניון בחיפה, לאוניברסיטת ת"א, לפקולטות ולבתי הספר האקדמיים למקצועות הרפואה ועוד.

כתוצאה מכך, יוכלו הבוגרות של מגמות אלה, להיפטר מהתמודדות עם שאלת השלמת חומרים אקדמית, או משכורת נמוכה, ולמצוא עצמן בפועל במשרות מעולם הבריאות או גבוה מכך בעולם ההנדסה שמשכורותיהן מטפסות לכיוון ה-20 וה-30 אלף שקלים בחודש למתחילים.

מאחורי המהלך הצפוי עומד 'המכון החרדי למחקרי מדיניות' שמחולל בדרכו הייחודית – העושָה שימוש בכלים מחקריים, אקדמיים ועוד, המוכרים ומקובלים בגופים שמחוץ למגזר החרדי – שינויים מפליגים ביחס כלל הגורמים לציבור החרדי.

אל המכון הגיעו תכניות הלימוד בסמינרים, אלה נבדקו לעומק באמצעות כלים מקצועיים שונים, ונמצאו הפערים הנדרשים לגישור על מנת להגיע לרמה האקדמית המותאמת לתעשייה. סקר שביצע המכון בקרב בנות סמינר בכתות הגבוהות ובוגרות סמינרים שיצאו לשוק העבודה פילח את הנתונים, ולפיהם עלו נתונים מדויקים על תוצאות ההכשרה במסלול זה או אחר וכיצד ההשמה וההתערות בשוק התעסוקה התבצעו בפועל.

המטרה הראשונה שעמדה לפני המכון, כפי שנודע ל'ביזנעס', הייתה שמסלולי הלימוד בסמינרים יוכרו מטעם משרדי האוצר, הכלכלה והחינוך, לצד מקבלי ההחלטות בתעשייה הפרטית והביטחונית. האחרונים התבקשו להכריע בשאלה, האם כשמתכונת הלימודים תהיה זהה ברמתה, לאלה הנערכים במוסדות האקדמיים השונים, יקבלו הללו את הבנות לעבודה גם ללא תואר אקדמי שנאסר כמעט באופן גורף ע"י גדולי ישראל לנשים ובנות חרדיות.

הגיוס של בכירי האקדמיה לנושא, יחד עם הבכירים ביותר בעולם ההייטק והרפואה, נועד לכך, שכאשר אלה יאשרו את התכניות והסמינרים יקבלו את השינויים המינוריים הנדרשים – הרבנים האחראים על הסמינרים מטעם גדולי ישראל יבחנו את התכניות לעומק ויאשרו אותם לאחר התייעצות כנדרש.

לשם כך קיימו במכון החרדי סדרות ארוכות של פגישות, שכללו את משרדי הממשלה הרלוונטיים, מרכזי התעשייה הביטחונית, אנשי יחידת 8200 ועוד – בתחום ההייטק, ואילו למקצועות הבריאות (פארא רפואי, תומכי בריאות ועוד) נבחנו הדברים מול משרד הבריאות וגופי הבריאות השונים.

לעת עתה, היוזמה יצאה לדרך, כשהדיונים, התכניות וההכרה במסלולי הלימוד בסמינרים החרדיים כבר בדרך, ול'ביזנעס' נודע כי ישנה נכונות רבה והתקדמות במגעים מכל הצדדים הנוגעים בדבר.

הבכירים מתכנסים

לשם הנעת התהליך, התכנסו לאחרונה בסלון ביתו של ד"ר גיורא ירון בקיסריה, עשרות ממובילי תעשיית ההייטק, בכירי הקהילייה העסקית בישראל. בנוכחים נראו עשרות ראשי תאגידים גדולים במשק הישראלי. והמטרה הייתה ברורה. ערב שהוקדש כולו לתעסוקת החברה החרדית בישראל.

בין המשתתפים ניתן למנות את איל וולדמן, מייסד ענקית הטכנולוגיה 'מלאנוקס', קובי ריכטר מייסד חב' מדינול וח"כ יזהר שי. ריכטר ושי עסקו בעבר, כל אחד בנפרד, בשילוב חרדים בשוק התעסוקה ובתעשיית ההייטק. לכנס הגיע ריכטר מלווה בד"ר עוזי ארד, מי שכיהן במשך שנים רבות כיועצו המדיני של רה"מ נתניהו וכראש המועצה לביטחון לאומי. ארד אף הוא עוסק במתווה לשילוב נכון של חרדים בשוק התעסוקה.