כל העשירים זורמים אל היאכטות, וחופי הים מלאים

מספר העשירים המחזיקים ביאכטות הולך וגדל, והם זקוקים למרינות כדי לעגון בהן | אלא שהמשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת מעגנות חדשות בישראל, ותומך חלף זאת בשדרוג ובהרחבת המרינות הקיימות | שורת שאלות קשות שהציג המשרד נתמכות בסקירת 17 מעגנות בעולם, בעבודה שבדקה את ההוצאות הנלוות עליהן מול התועלת שהן מפיקות

יאכטות במעגנה בתל אביב | צילום ארכיון: משה שי, פלאש 90

עשירי ישראל מחזיקים ביאכטות כסמל סטטוס, אך מסתבר שכשמדובר בעשרות אלפי משיטי יאכטות, ואלפי יאכטות שזקוקות למרינה כדי לעגון בה – יש צורך בהקמת מעגנות חדשות. אלא שהמשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת מעגנות חדשות בישראל ותומך בשדרוג ובהרחבת המעגנות הקיימות.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מובילה את ההתנגדות בכל תוקף, וטוענת כי “המרחב הימי והחופים בישראל הם משאב מוגבל שמשמש את הציבור הרחב. אסור לנו להפקיע אותו לצורכי מיעוט של בעלי יאכטות, ולקדם תוכניות שמכרסמות בשטחי חוף ערכיים לטובת הקמת מעגנות. המחיר הסביבתי, החברתי והכלכלי גבוה מדי”.

250/200 סייד בר + קובייה

השבוע צפוי להתקיים בוולתנ”ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) דיון על תמ”א 13/ב/3 – תוכנית מתאר ארצית למעגנות, המציעה 5-6 מעגנות (מרינות) חדשות בישראל, כאשר כאמור, המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת מעגנות חדשות בשל ההשלכות הסביבתיות והחברתיות השליליות שהן יגרמו. תחת זאת, המשרד תומך בשדרוג, ייעול והרחבה של המעגנות הקיימות.

לשיטת המשרד, מעגנות חדשות יגרעו רצועות חוף מהחופים הטבעיים המועטים של ישראל המשרתים את הציבור הרחב, וזאת לטובת חניה של כלי שיט המשרתת מעטים. כמו-כן, הקמה של מעגנה, שהיא תשתית בלתי הפיכה, תוביל לפגיעה בערכי טבע ימיים, פגיעה בתנועת החול לאורך החופים וכתוצאה מכך פגיעה בחופים עצמם והצרה שלהם.

זנדבר וצוות משרדה טוענים כי תפיסת הרשויות המקומיות כי המעגנות ייצרו קפיצת מדרגה כלכלית-עירונית, יסודה בטעות. כראיה לדברים מציג המשרד להגנת הסביבה עבודה שבחנה בצורה אובייקטיבית את הסוגיה אם מעגנה מהווה מנוף לפיתוח כלכלי-עירוני עבור רשויות מקומיות. בחוות הדעת שהוכנה עבור המשרד להגנת הסביבה נסקרו 17 מעגנות ברחבי העולם. אחת המסקנות המרכזיות שעולה מסקירה זו היא, כי בכמעט כל המקרים שנבחנו, תרומתה האורבנית של מעגנה אינה עומדת בפני עצמה. לרוב הן נשענות על איכויות אורבניות-היסטוריות קודמות, והמעגנה מצטרפת למכלול היתרונות והחוזקות של המקום.

הסקירה העלתה, כי המעגנות לא ייצרו את הפיתוח הכלכלי-עירוני שקיוו לו הרשויות ולמעשה מעגנה אינה מביאה תועלת עירונית-כלכלית ייחודית בפני עצמה – בוודאי לא מעבר לתרומה של עורף חוף מפותח, חלופה אשר העלות הסביבתית-חברתית שלה מזערית ביחס להשפעה השלילית של מעגנה.

בנוסף, העבודה מלמדת כי הקמה של מעגנה תטיל עלויות כלכליות משמעותיות על הקופה הציבורית. עלויות אלו לא נלקחו כלל בחשבון בשום בחינה במהלך הכנת תוכנית המתאר הארצית למעגנות.

העבודה מראה, כי כאשר מפנימים את העלויות החיצוניות של גריעת חול בחופים הסמוכים, את הנזק ארוך הטווח שעלול להיגרם לחופים ובכלל זה החשש להגברת התמוטטות המצוק החופי, יחד עם עלויות שיקום החופים הנפגעים, ובכלל זה הקמת שוברי גלים נוספים והזנת חול, וכן עלויות תחזוקת המבנים הימיים, מעגנה מהווה מעמסה כלכלית משמעותית, זאת בנוסף לאובדן החופים הפנויים לציבור הרחב.

מי ישא בעלויות?

לפי חוות הדעת האמורה, ברוב המעגנות מדובר בסכומים של כ-31-95 מיליון שקל להקמת שוברי גלים והזנת חול, וכ-6 מיליון שקל לשנה עבור תחזוקה שוטפת של החופים שניזוקו (תחזוקת שובר הגלים, הזנת חול ועוד).

ההשקעה הציבורית כוללת, בין היתר, השקעה של הרשות המקומית בהגנות על המצוק, תחזוקת החוף, העתקת מתקני חוף בחופים שייפגעו ועוד. כבר היום הרשויות המקומיות החופיות דורשות מהממשלה שתממן את הטיפול בקטעי המצוק החופי שניזוקו כתוצאה ממעגנות קיימות שהיו יוזמות מקומיות. מדובר במאות מיליונים של כספי ציבור ונזקים שלא צפו את חומרתם עת אושרו המעגנות הקיימות.

המשרד להגנת הסביבה מתריע: מי ישלם את העלויות הללו? האם הכסף יגיע מהקופה הציבורית הכללית על מנת לממן את ההשפעות החיצוניות של מעגנות המשרתות ציבור מצומצם? האם הכסף יגיע מהקופה הציבורית העירונית? האם הרשויות המקומיות נערכות לממן את העלויות הללו? והאם לאור העובדה כי התועלת הכלכלית-עירונית של מעגנה מוטלת בספק רב, כפי שעולה מהמסמך, יש בכלל הצדקה לממן את העלויות הללו?

Inner article

לאור האמור, המשרד סבור כי הדרך היחידה שניתן לאפשר תוספת של שטחי עגינה ללא הגדלת הפגיעה הסביבתית והציבורית וללא הגדלת העלויות החיצוניות באופן משמעותי היא באמצעות שדרוג, ייעול והרחבה של המעגנות הקיימות, דבר שיאפשר תוספת של עוד כ-1,800 מקומות עגינה.

את התועלת הכלכלית-אורבנית בסביבת החוף יש לקדם באמצעות פיתוח עורף עירוני-מסחרי במקומות המתאימים בהתאם לתכניות ולמדיניות הארצית לעניין פיתוח בחוף הים, טוענים במשרד הגנת הסביבה.

ומה יעשו העשירים? יסתדרו, תהיו בטוחים. מקסימום, יעברו לתחביב חדש. מטוס פרטי, למשל.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

2 תגובות ל: "כל העשירים זורמים אל היאכטות, וחופי הים מלאים"

  1. אני לא עשיר ויש לי מפרשית
    נוסע על רכב של 20000 שקל ולא על רכב של 150000 שקל חדש
    עצוב שמשה כותב הודעה שכזאת לא בודק לפני כי רוב אנשים שקונים כלי שייט לא עשירים זה ממש שקר
    בושה על משכתב את זה

  2. סתם סקרנות כמה עולה סה”כ עגינה שנתית כולל מים חשמל וכו’

כתיבת תגובה