כמאה רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאת הארנונה ב – 2018

איגוד לשכות המסחר: 97 רשויות ומועצות מקומיות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018 – וזאת למרות שבשנת 2018 יעלה אוטומטית מס הארנונה ב-2.18%

עיריית בית שמש. צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

97 רשויות מקומיות הגישו בקשה לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018, מתוכן 55 רשויות הגישו בקשה להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה, 32 רשויות הגישו בקשה להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה, 8 רשויות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה שלא צפויים להשפיע על חיובי הארנונה, ו- 2 רשויות הגישו בקשה חריגה עם נתונים חסרים שלא ניתן לדעת את המשמעות הכספית; כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר, על פי נתונים שהגיעו ממשרד הפנים.

מניתוח הנתונים עולה כי תוספת העלות למגזר העסקי אם יאושרו כל הבקשות החריגות להעלאת הארנונה עומדת על כ- 58.4 מיליון ₪. לעומת זאת, צפויה הפחתה של כ- 15 מיליון ₪ למגורים. 

נתונים אלה מתווספים לעלייה בשיעור של ב- 2.18% במס הארנונה בתחילת שנת 2018 לכלל הציבור ולעסקים, המהווה כ- 513 מיליון ₪ כך שסך מס הארנונה יגיע בשנת 2018  לכ- 24.1 מיליארד ₪ (לא כולל אישורים חריגים).  מרבית העלייה –  430.9 מיליון ₪, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי.

כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2018 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב- 3.66% , בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 0.7% בלבד.

מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2018, עלה מס הארנונה ב 14.7%  ובסכום של 3.1 מיליארד ₪. מרביתו, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 25% ובסכום של 2.5 מיליארד ₪.

 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לנתונים וקרא לשרי האוצר והפנים שלא לאשר את הבקשות החריגות להעלאת מס הארנונה: "מגפת האישורים החריגים אינה פוסקת. הרשויות המקומיות אינן מסתפקות בהעלאה האוטומטית המתחייבת מכוח הוראות החוק, ובמקום להתייעל ולמנוע בזבוזים מיותרים, הן שואפות, על חשבון הציבור, להעלות עוד את מס הארנונה. על שר האוצר ושר הפנים להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו ועל יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל."

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי אמנם חל שיפור במנגנון הגשת הבקשות החריגות להעלאת הארנונה, כך שהן קצובות במועד הגשתן, אך הבעיה המרכזית שמנגנון זה הפך למסלול ירוק להעלאת מס הארנונה טרם נפתרה ולכן הוא מחייב תיקון חקיקתי דחוף.

 

על פי הצעת חוק שיזם איגוד לשכות המסחר יש לטפל טיפול שורש בעיוותים ובאבסורדים הקיימים היום בחוק ההסדרים בנוגע למס הארנונה ולבצע מספר שינויים הכרחיים בחוק:

 

  1. לבטל בנוסחת העדכון השנתית האוטומטית את רכיב שינוי מדד השכר במגזר הציבורי, כך שהעדכון יכלול רק את השינוי במדד המחירים לצרכן. נכון להיום, כל הסכם שמגדיל את השכר במגזר הציבורי מתורגם לעלייה בחשבון הארנונה, שלא לדבר על חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי שגם אותן הציבור נדרש לממן.
  2. שנית, יש לקבל את אישור ועדת משנה מיוחדת של ועדת הכספים, בנוסף לאישורים הקבועים היום בחוק של שר הפנים ושר האוצר. "השרים לא מסוגלים לעמוד בלחץ של הרשויות המקומיות ולכן חייבת להיות בקרה נוספת, פרלמנטארית, על מנגנון האישורים החריגים וזאת גם על מנת לעודד שקיפות וגילוי מלאים של האישורים. לא מדובר בהתנהלות בין הרשויות המקומיות לשרי האוצר והפנים בלבד, אלא כזו הנוגעת לכלל הציבור. "
  3. בקשה לאישור חריג להטלת מס ארנונה תחייב את הרשות המקומית בהתייעצות עם המגזר העסקי קודם להנחת הבקשה.
  4. על הרשות המקומית המבקשת אישור חריג להוכיח מאמצי גבייה, כתנאי לבקשה. מאמצי גבייה משמעותם גבייה של 90% לפחות מהארנונה לפני שמבקשים להטיל עומס ארנונה נוסף על הציבור.
  5. רשות מקומית שבקשתה לאישור חריג התקבלה, לא תוכל להגיש בקשה לאישור חריג נוסף וזאת במשך 5 שנים מיום קבלת האישור.

 

בין הבקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:  

* מועצת גלבוע הגישה בקשה להעלאה של 24 מיליון ₪ לעסקים.

* חיפה הגישה בקשה להעלאה של כ 10.6 מיליון ₪ (העלאה של 10%) לתחנות דלק, מתקנים סלולאריים ומפעלי זיקוק וכימיקלים, לעומת הפחתה למחסנים בסכום של 137 אלף ₪.

* אשדוד ביקשה העלאה לתחנות דלק וקרקע תפוסה שמעל 5,000 מ"ר של כ 5.1 מיליון ₪.

* ראש העין הגישה בקשה להעלאה גורפת של 5% לעסקים בסכום של 4.8 מיליון ₪ , פרט לבתי תוכנה להם ביקשה הפחתה בסכום של 111,510 ₪.

* אזור הגישה בקשה להעלאה גורפת לעסקים של 10% , שהיא כ 2.7 מיליון ₪.

* נתניה ביקשה העלאה לעסקים של כ 2.5 מיליון ₪ (עסקים בשטח של מעל 1,000 מ"ר ומגרשים למכירת מכוניות).

* קרית אתא ביקשה העלאה לעסקים של כ 4.2 מיליון ₪ (מתקני אחסנת רכבים).

* מועצת שער הנגב ביקשה העלאה לעסקים של כ 3 מיליון ₪.

* מועצה לב השרון ביקשה העלאה לעסקים של כ 2 מיליון ₪.

בין הבקשות להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:

* ירושלים ביקשה הפחתה של כ- 10 מיליון ש"ח לעסקים (שירותים משרדים ומסחר,  סטודיו לאמנים).

* בית שמש ביקשה הפחתה של 4.65 מיליון ₪ לעסקים בתחומי המסחר והשירותים לעומת העלאה למוסדות חינוך מסחריים בסכום של 175 אלף ₪.

* נתניה ביקשה הפחתה של 3% למגורים בשווי של כ 4.4 מיליון ₪.

* ראש העין ביקשה הפחתה של כ 4 מיליון ש"ח  לבתי מגורים.

* רמת גן ביקשה הפחתות והעלאות למבני מגורים אשר הסתכמו בהפחתה של כ 3.8 מיליון ₪, וכחצי מיליון ₪ הפחתה לעסקים (פאבים ומסעדות באזור הבורסה).

* בני ברק ביקשה הפחתה של כ 2 מיליון ₪ לעסקים (שטחי מעבר בקניונים, שטחים נלווים לבתי קפה ומסעדות, ובריכות שחיה).

כתיבת תגובה