כמו 'אוקטביה', בפוזת ה'קארוק' | מבחן הרכב השבועי

הילדה החיוורת של הקודיאק. סקודה קארוק | צילום: יוסף פודורובסקי

הדבר הראשון שעלה לי לראש כשהתיישבתי על מושב הנהג בסקודה קארוק: זו סקודה אוקטביה, אבל מוגבהת. וקצת יותר מאובזרת.

כשיצאתי מהמכונית, הבנתי שזו יותר מה שהיא אמורה להיות: הבייבי של סקודה קודיאק.

אבל כנראה שהיא בין לבין: מצד אחד רכב של 5 נוסעים, עם מרכיבי תא נוסעים זהים לאוקטביה האהובה והמיועדת ל-5 נוסעים; מצד שני זה רכב עם אבזור רב, גבוה, עם מימדים ג'יפון. הבייבי של קודיאק כבר אמרתי.

קארוק הוא אחד מרכבי הפנאי-שטח הגדולים והמרווחים בסגמנט.

חיצונית, הוא נראה הילד הלא יפה של הקודיאק; ואולי זו בכלל הקודיאק היפה שגורמת לקארוק להחוויר לידה.

יש פה חישוקי מגנזיום וגג נפתח ושלל אביזרים, כולל בטיחותיים, שלא מובן מאליו שתמצאו ברכב עם תג מחיר של 160 אלף שקלים (בפועל, המחיר הינו החל מ-149 אלף שקל). קחו לדוגמא את המערכת שמתקנת את הסטייה מנתיב ומחזירה את ההגה – והמכונית – למסלול; זה משהו שעד לפני שנה-שנתיים הייתם מוצאים רק בלקסוס וצפונה. ובקטנה: מראה מתכהה, סטארט אנד סטופ ועוד.

הקארוק מציעה גם מערכת בקרת שיוט אדפטיבית, קילס, הנעה ללא מפתח, "האנד ברקס" חשמלי שאינו אלא מתג.

בואו נדבר רגע על המנוע. המכונית הזו מגיעה עם מנוע 1.0 ליטר TSI עם 115 כ"ס וגם בגרסה שאותה קיבלנו: 1.5 ליטר TSI  עם 150 כ"ס, משודך לתיבה אוטומטית בעלת 7 הילוכים, שעוברים בצורה חלקה למהדרין. זו הפעם הראשונה, עד כמה שזכור לי, שנסעתי על מנוע TSI בנפח כזה. הוא היה סביר, אבל הרגיש לי קצת חלש. ולא רק לי. וזה מוזר, כי באופן קבוע אני חולק שבחים למנוע הענק הזה, שמגיע למפתחיו לזכות בפרס נובל למנועים (צריך להמציא קטגוריה כזו). אולי העובדה שיום קודם לכן נהגתי במרצדס (הכתבה – בקרוב), גרמה לי לתחושת אכזבה מהמנוע הסקודאי.

אדגיש: המנוע טוב, חזק, ממש לא תצטרכו להתאמץ – גם לא בעליות בירושלים. אבל חשבתי שהוא ירגש אותי יותר.

מושבי הבד פשוטים למדי ונוחים. המרווח ליושבים מקדימה – נהדר. איכות הנסיעה טובה בהחלט, ומהמורות אינן מורגשות כמעט בתא הנוסעים. בסיבובים היציבות נאבדת. מאחור תמצאו מקום ל-2 בוגרים ולנוסע בעל מידות פיזיות מצומצמות; תעלת הינע גבוהה לא מותירה מקום רב לרגליו של הנוסע האמצעי. תא המטען גדול בהחלט.

ליושבים מאחור יש פתחי אוורור – נתון חשוב בקיץ הישראלי – אך השליטה על המיזוג נמצאת בידיו האמונות של הנהג.

זה רכב טוב. מהגדולים והמאובזרים בקטגוריה. עם מנוע חסכוני שצורך ליטר דלק לכל 14 קילומטרים – פרט חשוב בהחלט.

אני אישית הייתי מעדיף את הקודיאק (המשפחה גדלה בלעה"ר) או את האוקטביה (שומר לה חסד נעורים: המכונית שהייתה בבית הורי כשהוצאתי רישיון נהיגה), אבל אם אתם בעניין של לשדרג את המשפחתית למכונית מוגבהת בשביל הפוזה, קארוק מחכה לכם.