למה שהכלכלה תעניין את ליברמן? • דעה

הימור בלתי מחושב

דומה כי עצם העיסוק של אזרחי המדינה במה רוצה ליברמן מעצמו ומכולם הוא כשלעצמו הישג עבורו. הבחירות שחלפו עסקו בנתניהו מול גנץ וכעת ליברמן הופך להיות הנושא המרכזי.
וכמי שזו לו מטרתו היחידה – המטרה הושגה בעצם המהלך ההזוי.

גרירת המדינה לבחירות חוזרות, לראשונה בתולדותיה בהפרש של פחות מחודשיים מאז שהעם אמר את דברו, הינו בזבוז משווע של כספי ציבור ופשע בלתי נסלח בקנה מידה לאומי. יהיו המניעים אשר יהיו, גם לפני יציאה לקרב האמור להכריע גורל מדינה לא נדרשים לבחירות בהפרש כה קצר.

השלל שהובטח לו תמורת חמשת האצבעות שהצליח להשיג בעור שיניו אם יואיל בטובו להיכנס לממשלה היה מעל ומעבר לכוחו האלקטורלי. העקרונות שהציב כדרישות סף על כניסתו לקואליציה אף הן התקבלו כמעט במלואן.

יותר תיקים מאצבעות והשפעה אדירה שאין לה אח ורע ביחס למספר המנדטים שהוא תורם הובטחו לעולה המולדובי, אך כאמור דבר לא ישווה לעונג הצרוף לראות את עם ישראל מתפתל תחת עקביו הגסים של יו"ר ישראל ביתנו.

ההימור של מפלגה שיצאה לבחירות על סף אחוז החסימה והצליחה, מזמינה עבורו את האקסטרים הבא. אלא שהפעם כל אזרחי המדינה הינם בני ערובה של האיש והגחמות.

שיתוקה של הממשלה למשך שנה וחצי נוספות מבלי לבצע מהלכים נדרשים בתחום הכלכלי, כמו גם הבזבוז המשווע של מעל שלושה מיליארד ש"ח על שום כלום לא ממש מעניינים את האיש שכל כל חרד לעתידו של צה"ל.

אם היה מפנה את הסכומים האדירים הללו לרווחת ציבור בוחריו כי אז היה מפיק תועלת כלשהי מכך. אלא שלא טובת הציבור לנגד עיניו ולא טובתו של צבא הגנה לישראל. בקרב ציבור בוחריו ניתן למנות אחוזים בודדים שעניין מכסות הגיוס מטריד אותם יתר על המידה.

גם התזה כי שנאת חרדים היא שהעלתה את יצר הטירוף לדציבלים בלתי נשלטים איננה עומדת במבחן המציאות, שכן דווקא הוא הוכיח לאורך השנים שיתופי פעולה על בסיס עניני עם המגזר החרדי.

דומה כי יצר התעללות אישית בראש הממשלה בנימין נתניהו היא שמניעה את המולדובי קר המזג, אשר יודע כמה מהלכים במשחק השחמט. העובדה כי ראש הממשלה נלחם על חייו הפוליטיים אל מול החונטה המשפטית והצורך בחוקים פרסונליים הם אלו שגורמים לג'ונגל שנוצר כאן בימים האחרונים.

מדינה שלימה על כלכלתה נלקחת כבת ערובה בידי אביגדור ליברמן על מנת לספק את התענוג שהוא חווה אל מול אגלי הזיעה הנוטפים של נתניהו.

בהרהור נוסף, החשש מפני הקמת ממשלת נתניהו – איווט, נראית מסוכנת יותר מבחירות חוזרות. השיעור אותו מעניק ליברמן לשותפיו עוד בטרם מוקמת הממשלה מלמדת כי דבר לא יעמוד בדרכו להחליט בוקר בהיר אחד על פירוק הקואליציה ללא כל סיבה הגיונית.

מאחר וכך, אולי עדיף להפנים כבר בשלב זה כי ליברמן ומפלגתו הינם גייס חמישי בתוך ממשלת ימין וכי מוטב לסלקו שעה אחת קודם ולא להפקיד בידיו את העיתוי בו הוא יבחר להפלת ממשלה בעיצומה של הקדנציה.