מדאיג: היערכות חרדית נמוכה ביותר לרעידת אדמה הרסנית

הרעידה ההרסנית בים המלח ב-1927 הביאה לעשרות הרוגים, ב-1995 הורגשה רעידה חזקה יותר במפרץ אילת, ואתמול שוב רעדה מעט הארץ | ההערכה היא כי אחת ל-100 שנה מתרחשת רעידה עוצמתית בארץ, כאשר ברעידה הבאה רח"ל מדובר יהיה בכמות אנרגיה פי חמש מהרעידה של 1927, עם אלפי הרוגים, פצועים קשה ולכודים בהריסות, עשרות אלפי מבנים חסרי תקנה וכמאה אלף חסרי בית | השאלה העגומה היא לא מתי בדיוק תהיה רעידת אדמה עוצמתית שכזאת, אלא כיצד ניערך אליה, ומהנתונים עולה כי המגזר החרדי רחוק מלהיות מוכן

רעידת אדמה | אילוסטרציה: Antonio Nardelli, שאטרסטוק

אתמול דווח כי הורגשה רעידת אדמה בעוצמה 5.8 ברחבי הארץ – האם כולנו ערוכים לקראת רעידת אדמה קשה יותר והרסנית? לאחרונה התפרסם מאמר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמרכז האקדמי לב שבחן את ההיערכות לרעידת אדמה בחברה החרדית בישראל. המחקר, שנערך ברובו לפני תקופת הקורונה, מצביע על רמה נמוכה של מודעות והיערכות לרעידת אדמה בקרב חרדים, עומד על הגורמים לכך, ומציע דרכים לשיפור ההיערכות.

המחקר יוצא מנקודת הנחה כי ישראל נמצאת בסיכון מוגבר לרעידות אדמה. הרעידה ההרסנית בים המלח ב-1927 שהביאה לעשרות הרוגים, והרעידה החזקה בהרבה במפרץ אילת ב-1995 היו רק תזכורות צנועות לאסונות ששבו ופקדו את הארץ במהלך ההיסטוריה. את המדענים זה לא מפתיע – ממטולה ועד אילת שוכנת ישראל על בקע ים המלח, אשר ענף שלו אף חוצה אותה מעמק הירדן למפרץ חיפה. על בקע זה גובלים הלוחות ערב וסיני, המתחככים בקצב מדוד של חצי ס״מ לשנה. רעידת אדמה גדולה, המתרחשת לאחר מאה שנים שקטות, כרוכה לפי חשבון פשוט בתזוזה של חצי מטר. מדובר בכמות אנרגיה פי חמש מהרעידה של 1927, עם אלפי הרוגים, אלפי פצועים קשה, אלפי לכודים בהריסות, עשרות אלפי מבנים חסרי תקנה וכמאה אלף חסרי בית. השאלה שעולה היא לא מתי בדיוק תהיה רעידת אדמה עוצמתית שכזאת, אלא כיצד ניערך אליה.

המחקר, שמומן על-ידי משרד המדע והטכנולוגיה, נערך על-ידי קבוצת מחקר רב-תחומית ורב-תרבותית, הכוללת חרדים, דתיים וחילונים, בראשות פרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר צביקה אור מהמרכז האקדמי לב, יחד עם החוקרות והחוקרים אסנת ברנע (האוניברסיטה העברית), תהילה ערבליך, שפרה אונגר ומשה ויינשטיין (המרכז האקדמי לב). הוא פורסם בכתב העת Natural Hazards and Earth System Sciences וכלל סקר מקיף עם משיבים חרדים, וכן עשרות ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם ממלאי תפקידים רלבנטיים.

בשל הגישה מוגבלת של חרדים לאינטרנט נערך הסקר ברובו במפגשים וראיונות פיזיים, רוב הנבדקים היו גברים (63%), שמרביתם לומדים או סיימו ללמוד בישיבה. חלק מהנשים ציינו כי יש להן השכלה אקדמית. רוב הנבדקים ציינו כי הם מתגוררים בירושלים וסביבתה (82%). האחרים התגוררו בערים חרדיות אחרות (מודיעין עילית, בני ברק, אלעד) ואף בערים מעורבות. והמדגם מייצג את כלל גווני המגזר החרדי.

על פי תוצאות הסקר, רוב המשיבים חשו שאין להם את הידע והיכולות להתמודד עם אירוע רעידת אדמה (כ-60%). כשנשאלו לגבי הסבירות שתתרחש רעידת אדמה הרת אסון בישראל בחמש השנים הבאות, 55% האמינו כי הסיכויים אינם קיימים לכך או נמוכים (לעומת 33% מהישראלים בסקר אחר, שבוצע לאחרונה בישראל). 64% מהנשאלים לא מאמינים לסבירות שתתרחש רעידת אדמה בסמיכות לאזור מגוריהם (לעומת 45% מהישראלים בסקר המקביל). לגבי ההיגד "אני עושה מה שצריך כדי להתכונן לאפשרות של רעידת אדמה, גם אם זה עולה לי כסף ודורש זמן", הרוב (75%) השיבו בשלילה או אמרו שהם מתכוננים אליה באופן מינימלי. 81% הגיבו בשלילה לקביעה "אני מחפש באופן פעיל מידע בנוגע להיערכות לרעידות אדמה". כמו כן, 77% מהנשאלים ציינו כי הם לא נוקטים בפעולות נגד רעידת אדמה, כמו ייצוב מדפי ספרים ושמירה על חפצים כבדים על הרצפה, ו-52% אמרו שאין ברשותם ציוד זמין למקרי חירום.

זאת ועוד, על פי הסקר רק כ-6% כבר התכוננו לקראת האפשרות של רעידת אדמה. רק כ-15% מהמשיבים שהם הורים לילדים קטנים שוחחו עם ילדיהם על כללי ההתנהגות במקרה של רעידת אדמה, וכ-3% בלבד תרגלו איתם את הכללים. כמחצית מהנשאלים האמינו כי ביתם אינו עומד בדרישות החוק שהתקבל בישראל בשנת 1995, וקבע סטנדרט חדש בנושא בטיחות רעידות אדמה.

כתיבת תגובה