מהפיכה בעולם הנדל"ן: הבנייה הירוקה תהפוך לחובה

בנייה ירוקה | צילום אילוסטרציה: shutterstock

מתקדמים לבנייה ירוקה: מינהל התכנון במשרד האוצר גיבש תקנות העלולות לייקר את הבנייה בכ-5% יותר שיוחזקו לדיירים בחיסכון בחשבון החשמל ובבריאות. התקן המקורי לבנייה ירוקה גובש עוד בשנת 2005 אולם רק לאחרונה, לאחר כ-15 שנה ייהפך התקן משימוש וולנטרי של עשירים בלבד לתקן מחייב את כלל הבנייה בישראל.

על פי הדיווח של יעל דראל ב'דה מרקר' הבניינים בישראל אחראים ל-40% מצריכת האנרגיה, כמו כן ישנן התחייבויות של המדינה להפחתת פליטת גזי חממה, אך רק בימים אלה צפויות להגיע תקנות הבנייה הירוקה לוועדת המשנה לבנייה ותקנות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. נקבע בהן בראשונה כי יש לאמץ את התקן הירוק (ת"י 5281) כחלק מתקנות התכנון והבנייה בישראל, באופן שיהפוך אותו למחייב לפי מתווה הדרגתי.

עוד נאמר בדיווח כי תקן הבנייה הירוקה מחולק כיום לכמה פרקים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר, בין היתר אנרגיה, מים וחומרים. במסגרת התקן מפורטות דרישות שונות שבהן על בניין לעמוד כדי לצבור ניקוד. על פי הניקוד מדורגים פרויקטים החל בכוכב אחד – הרמה הבסיסית ביותר – עד חמישה כוכבים לפרויקט ירוק מצטיין. התקנות הנוכחיות יחייבו בשלב הראשון את היזמים בבנייה ירוקה בכל הארץ בדירוגים הנמוכים יחסית של בין כוכב לשניים.

בשלב ראשון רוב הבנייה למגזר החרדי תהיה פטורה מיישום התקן, מאחר והוא חל על כל פרויקט מגורים חדש המוגדר כרב-קומות (עשר קומות ויותר). יישום התקן יכנס לתוקף מחייב כבר בשנה הבאה (2021) וכל בקשה להיתר בנייה החל מ-1 ביולי 2021 תחויב להיבנות בתקן הירוק, בדירוג של כוכב אחד לפחות.

באותו תאריך יחול התקן אף על בנייה חדשה של משרדים, מלונאות, בתי חולים ומבני ציבור, בקטגוריה של כוכב אחד.

רק כעבור שנה וחצי – כלומר, היתרי בנייה שיוגשו החל מ-1 בינואר 2023  – יחול התקן גם על הבנייה במגזר החרדי, היות והוא יחייב פרויקטים בבנייה רוויה נמוכה יותר (החל משש יחידות דיור ועד עשר קומות).

בינואר 2025 תחול הרחבה נוספת של התקן שלא תשפיע על הבנייה הרווחת במגזר החרדי. במסגרת ההרחבה הנוספת, רבי-קומות למגורים, בגובה של 15 קומות ומעלה יחוייבו בתקן בנייה ירוקה ברמה של שני כוכבים.

חשוב לציין כי בדיווח ב'דה מרקר' הובא דו"ח שגובש בנושא במשרד להגנת הסביבה. הדו"ח מצביע על כך שעד היום לא חל התקן על תוכניות שבהן המדינה היא היזם ומשכך נמנעה המדינה לחייב את כלל הציבור בתקן זה. במחקר אחר של המשרד נאמר שבנייה ירוקה יכולה לחסוך למשק בית כ-1,000 שקל בשנה רק מתשלומים נמוכים יותר לחברת החשמל. מהמחקר עולה כי עד כה נבנו בישראל 10,500 יחידות דיור "ירוקות" החוסכות 10 מיליון שקל בשנה בהוצאות החשמל של משקי הבית. זאת, בלי להביא בחשבון תועלות נוספות הנוגעות לבריאות ולחיסכון במים עקב השימוש בחומרים איכותיים יותר.

במינהל התכנון מסרו ל'דה מרקר', כי "המשמעות של המהלך הזה לא נוגעת רק לשינויי האקלים ולצורך לבנות בחומרים בריאים יותר וחסכוניים למשקי הבית, אלא זהו מהלך שהוא בראש ובראשונה חברתי". לדבריהם, "במציאות הנוכחית יש כבר שוק לחומרי הבנייה הירוקים, יש קבלנים שיודעים לבנות נכון, אבל הפרויקטים הירוקים מוקמים ביישובים המבוססים, הם נבנים עבור אלה שיש להם – ודווקא משפחות במעמד סוציו־אקונומי נמוך יותר אינן נהנות מכך".