השקעות ענק של כמעט מיליארד ש"ח מזניקות את תחום הביו-קונברג'נס בישראל | עם צמיחה של מאות אחוזים במספר החברות ותשתיות מחקר לאומיות חדשות, ישראל מבססת מנוע צמיחה כלכלי אדיר להייטק המקומי.
שי קליין 13.04.2026
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין | צילום: חנה טייב ההשקעה הלאומית בביו קונברג'נס מזנקת: כמעט מיליארד ש"ח כבר הושקעו וישראל הולכת ומבססת לעצמה יתרון בינלאומי חדש עם כ-200 חברות טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך. התוכנית הלאומית לביו קונברג'נס מציגה צמיחה מואצת, שממקמת את ישראל בלב מהפכה טכנולוגית עולמית: דו"ח חדש של רשות החדשנות מגלה כי בשלוש השנים האחרונות הושקעו בתחום כ-900 מיליון שקלים מהממשלה והשוק הפרטי, הוקמו תשתיות מחקר מתקדמות, הושקו מאגדי מחקר פורצי דרך וקהילת החברות המקומית צמחה ל-186 חברות, גידול של עשרות אחוזים בתקופת התוכנית הלאומית וכפליים לעומת לפני חמש שנים.
התחום הופך למנוע צמיחה חדש של ההייטק הישראלי, כאשר במרכז המגמה ניצבת העובדה שהמדינה בחרה לראשונה להוביל תחום טכנולוגי עתידי מקצה לקצה, עם תכנון רב שנתי, תקציבים משמעותיים ומעורבות הדוקה של האקדמיה, התעשייה ומגוון גופים במדינה – משרד האוצר (אגף התקציבים), משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מפא"ת, ות"ת (מל"ג) ורשות החדשנות. השילוב הזה, בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב ובינה מלאכותית, מייצר בישראל תשתית ייחודית לפיתוח תרופות, מזון, אנרגיה, חומרים מתחדשים ופתרונות לתעשייה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הדוח הנוכחי מספר סיפור עמוק וברור. ישראל נכנסת לעשור שבו ביולוגיה, הנדסה וחישוביות יהפכו לבסיס של תעשיות שלמות. ברגע שמדינה מצליחה לחבר מערכות ידע רחבות כל כך לתוכנית לאומית אחת, נפתחת בפניה הזדמנות נדירה. אנו רואים כבר היום איך המאמץ המשותף של המדינה, האקדמיה והתעשייה הופך לרצף של תוצאות אמיתיות. החברות שקמות כאן, התשתיות שנבנו, יכולות המחקר החדשות והמודלים הרגולטוריים שאנו מובילים, לכולם יש השפעה ישירה על העתיד של ההייטק הישראלי. ביו קונברג'נס הוא הזדמנות לייצר מנוע צמיחה חדש להייטק הישראלי.".
התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ לביו קונברג'נס, הפועלת במסגרת פורום תל"מ, מציגה התקדמות רחבה בכל רכיביה, עם השקעות מצטברות של 276 מיליון שקלים בשנים 2023 עד 2025. מעבר להשקעות אלו בתשתיות המו"פ, השקיעה רשות החדשנות השקעות ישירות בסטארטאפים המפתחים מוצרים המבוססים על ביו קונברג'נס בסך כולל של כ-350 מיליון שקלים.
נכון ל-2025 מיפתה רשות החדשנות 186 חברות ביו קונברג'נס פעילות בישראל בתחומי בריאות, מזון, חקלאות, תעשייה ואנרגיה, לעומת כ-90 חברות ב-2019. במרכז ההתקדמות עומדות תשתיות המו"פ החדשות, כאשר המרכז לביו התקנים של התעשייה האווירית ובקרמוס נמצא בשלבי הקמה ויתוקצב בסכום של עד 113 מיליון שקלים, מתוכם 75 מיליון יושקעו על ידי רשות החדשנות. המרכז למולטי אומיקס, שהוקם בטכניון בשותפות עם אוניברסיטת בן גוריון וחיפה, נתמך ע"י ות"ת בהיקף של 15 מיליון שקלים, ובנוסף רכשה ות"ת ציוד מחקר יקר ערך לאקדמיה בהיקף של 47 מיליון שקלים.
ד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו קונברג'נס: "ישראל התברכה בחוקרים מצוינים, במהנדסים יוצאי דופן ובסביבה שמטבעה מעודדת ניסוי ויצירתיות. אבל ההישג האמיתי של השנים האחרונות הוא היכולת להפגיש את כל אלו ולבנות קהילה רב תחומית שפועלת יחד. אנו רואים איך שיתופי הפעולה בין מעבדות, חברות ואקדמיה מייצרים פריצות דרך בקצב שלא הכרנו. תשתיות חדשות מאפשרות להתמודד עם שאלות מדעיות שבשנים עברו היו דורשות שיתופי פעולה בינלאומיים מורכבים. ההתפתחות הרגולטורית מעניקה לסטארטאפים יכולת להגיע לשוק מהר יותר. אנו עומדים בנקודה שבה אפשר לראות כיצד ישראל בונה לעצמה תעשייה חדשה שמתבססת על מדע עמוק, הנדסה מתקדמת ויכולות חישוב ברמה הגבוהה בעולם. זוהי שליחות לאומית ואנו רק בתחילת הדרך.".
בתחום המחקר הרב תחומי פועלים שבעה מאגדים, שבהם הושקעו כ-179 מיליון שקלים בשלוש שנים ע"י רשות החדשנות והתעשיה, הכוללים פיתוחים בעריכה גנטית, ביו-שבבים, בשר מתורבת וביופסיה נוזלית. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מימן 99 מחקרים יישומיים בהיקף של כ-50 מיליון שקלים, בעוד מפא"ת ורשות החדשנות מפעילות את תוכנית "אתגרים" בתקציב של 25 מיליון שקלים. בתחום הרגולציה, פיילוט משותף אפשר אישור ראשון למוצרי חלב מתורבת של Imagindairy ו-Remilk ובקר מתורבת של Aleph Farms.
במקביל, מסלול מיזמים משבשים תומך בתקציב של 20.9 מיליון שקלים בחברות כמו Precise Bio המפתחת קרניות מודפסות. כדי לתמוך בצמיחה זו, רשות החדשנות מימנה 11 תוכניות הכשרה להון אנושי בהיקף של 11.7 מיליון שקלים, ומפא"ת הוציאה לפועל ארבעה מחזורים של תוכנית BIO להכשרת עתודאים לביולוגיה חישובית. ות"ת מצידה מוציאה לפועל תוכנית מלגות דוקטורט ובתר דוקטורט בהיקף כולל של כ-12 מיליון שקלים, מה שמבטיח את עתיד המחקר הישראלי בתחום



