לפני הצ'ק אין – כל מה שצריך לדעת על מושב טוב במטוס

מקום במטוס שאטר סטוק

בין הזמנים כבר כאן. אלה מאתנו שייסעו לנפוש מעבר לים מן הסתם כבר הזמינו טיסות, מלון, ואולי גם רכב. אולם ישנם דברים שאותם לא מזמינים מראש, ואחד מהם הוא המקום בטיסה. אם לא שילמתם תשלום מיוחד על מקום מיוחד, תגלו שהאופציה לבחור מקום על-ידי ביצוע "צ'ק אין" נפתחת רק 48 שעות לפני הטיסה.

ומה הם המקומות המבוקשים? על איזה מקום שווה לכם להתאמץ?

הנושא הראשון בחשיבותו הוא המרווח, לרוב הנוסעים חשוב המרווח ברגליים, ולכן השורות של יציאות החירום שזקוקות ליותר מקום במקרה חירום, מציעות את המרווח הגדול ביותר עבור הרגליים. בנוסף, ברוב המטוסים, השורה הראשונה מציעה לרגליים מקום נדיב יחסית. לכן תמיד יהיו שורות אלו מוצר מבוקש. אגב, ישנן חברות שייגבו על כך תשלום נוסף.

הנושא השני בחשיבותו עבור הנוסע היא סביבה שקטה. למרות שההיגיון אומר שהסוף הוא מקום שקט יותר על פני אזור הכניסה, במטוס זה לגמרי אחרת. המקומות המוסכמים בדרך כלל כגרועים ביותר הם אלה שנמצאים באחורי המטוס, בו נמצא בדרך כלל האזור הלוגיסטי ולרוב גם השירותים שמושכים אליהם המון קהל ורעש.

בנוסף, בספסל האחרון אי אפשר להטות את המושבים לאחור בדרך כלל, וזהו מינוס נוסף. אם כי, חייבים לציין שמחקר שהתפרסם ב"ניו-יורק טיימ'ס' קבע שזהו המקום הבטוח ביותר במקרה של התרסקות ח"ו.

מקומות נוספים שנחשבים כרועשים הם אמצע מחלקת התיירים ליד השירותים בגלל התנועה והרעש המדוברים, וליד הכנפיים בגלל רעש המנועים, זאת כמובן נוסף על-כך שהן מסתירות את הנוף למתבונן בחלון.

ישנם מטוסים, בדרך כלל הגדולים יותר, שיש בהם קבוצות מושבים של זוג מושבים או מושב בודד במקום שלושה או ארבעה ביחד. מקומות אלה מבוקשים בקרב אלה שנוסעים לבדם או בזוג ולא חפצים בשכנים.

בשורות עצמן יש שיעדיפו את המקום הקרוב לחלון בכדי לראות את הנוף בהמראה או בנחיתה, ואולי לתפוס פינה של שקט, בנוסף אם הם חפצים לישון, אין חשש שמשהו שרוצה לקום יעיר אותם. לעומת זאת, במקרה שהם אלה שירצו לצאת בעוד השכנים לימינם מנמנמים, זה יהיה קצת לא נעים.

מהסיבה הזו בדיוק יש שמעדיפים את המקום החיצוני הקרוב למעבר, והוא זה שחביב על ההיפראקטיביים, שקמים ומתמתחים בכל רבע שעה. המעבר גם נותן עוד קצת יותר מרווח ומקום לרגלים שכן ניתן להטותן אל עבר המעבר. אולם אליה וקוץ בה, בטיסות ארוכות ואצל ישראלים במיוחד, ישנה תנועה ערה של נוסעים במעברים, בנוסף לעגלות האוכל והדיוטי פרי, שבטלטלות המטוס ובכיסי אוויר קשה לדייק בהובלתן, וכך, הנוסע שיושב בקרבת המעבר יכול למצוא את עצמו מוטרד, ואף נחבט מידי פעם.

נושא נוסף שמטריד את הנוסעים הוא ההמתנה לשירות, אם מישהו לפתע צמא ומזמין שתייה או שהוא עלה לטיסה רעב וההמתנה לארוחה מעיקה עליו, בשורות הראשונות ישנו פלוס והוא קבלת האוכל, השתייה, והשירות לפני כולם, מיד לאחר מחלקת העסקים. שיקול שיכול לגרום גם להעדפת השורות האחרונות בקרבה למטבח, שם תמיד אפשר לבקש שתייה ולקבל מידית.

בחברות תעופה מסוימות ישנם גם מקומות עם אפשרות להטענת מחשבים או סמארטפונים, ישנם מקומות עם מחשבים בדמות טאבלטים אישיים, להעברת הזמן. ועוד מגוון אופציות שונות.

בטיסות סדירות, כאמור, ניתן לעשות צ'ק אין 48 שעות לפני הטיסה. אפשר להיכנס לאתר החברה ולבחור את המושב הרצוי. בתקופת הקיץ כאשר הטיסות מלאות, מומלץ להקדים ולתפוס את המקומות המועדפים בכדי ליהנות מחוויית הטיסה.

למי שרוצה לבחון את העניין לעומק ניתן להיכנס לאתר SEATGURU בו ניתן להכניס את שם חברת התעופה ומספר הטיסה ולקבל את מירב האינפורמציה על המטוס בו אמורים לטוס, המקומות המומלצים והלא מומלצים בו, אפשרויות של אוכל, חשמל, מדיה, ביקורות גולשים ועוד.

לאלה שאין באפשרותם לבצע צ'ק אין אינטרנטי או לאלה שחשוב להם מקום איכותי, אבל אינם מעוניינים לשלם על-כך ביוקר, ניתן לגשת לפני הטיסה לדוכן חברת התעופה בשדה התעופה ולבקש מקום טוב או לחילופין לבדוק האם ניתן לשדרג את המקום במחיר של הרגע האחרון, לעיתים קרובות זה יכול להצליח. נוסע מתמיד, אח"מ מכל סיבה שלא תהיה, או אדם בעל יכולות שכנוע יוצאות דופן, יוכל לקבל שדרוג נאה למקומו במקרה שיש מקום פנוי.

בטיסות חֶסֶךְ (לואו קוסט) אין שמירת מקומות אלא בתשלום וכל הקודם זוכה ממש כמו באוטובוס. אם בחרתם בטיסה כזו והמקום חשוב לכם, הקדימו להגיע והתכוננו ללחץ בפתיחת השערים, או שלמו עבור שיריון מקום נבחר.

כמו בכל דבר בעולם, בסופו של דבר הכל סובב סביב הכסף, ומי שהפרוטה מצויה בידו, יכול להזמין מקום במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה ולייתר את כל הכתבה הזו.