ישראל משנה את מודל רכש הגומלין: ספקים זרים יקבלו תמריצים להשקעות טכנולוגיה, הקמת פעילות והעברת ידע במקום רכש בלבד | המהלך צפוי להגדיל השקעות איכותיות ולחזק חברות ישראליות, יצוא וחדשנות דרך התקשרויות ממשלתיות.
שי קליין 07.07.2026
משרד האוצר בירושלים | צילום: משה נוי משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה משיקים מודל חדש לחובת רכש גומלין בישראל, שמטרתו להפוך את הרכש הממשלתי מול חברות זרות למנוע צמיחה והשקעות במשק המקומי. המודל החדש שגובש ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה ובאגף החשב הכללי במשרד האוצר משנה את הדגש מרכש טכני בהיקפים כמותיים להתמקדות בהשקעות בעלות ערך כלכלי גבוה, ובהן העברת ידע, הכשרות, השקעות טכנולוגיות והקמת פעילות בישראל.
חובת רכש הגומלין מחייבת ספקים זרים הזוכים במכרזים ממשלתיים או במכרזים של חברות ממשלתיות להשקיע חלק מערך ההתקשרות במשק הישראלי באמצעות פעילות עסקית מוכרת. לפי הנתונים שהציגו המשרדים, היקף ההתחייבויות החדשות לרכש גומלין נע מדי שנה בין 600 מיליון למיליארד דולר, בהתאם להיקף המכרזים וההתקשרויות של גופי הרכש הממשלתיים. בפועל, היקף המימושים של חברות זרות מוערך בכשלושה עד חמישה מיליארד דולר בשנה, ומהווה מנוע צמיחה עבור התעשייה המקומית.
המודל החדש מבוסס על מנגנון הפחתות מדורג במחויבויות החברות הזרות, בהתאם לתרומה הכלכלית שהן ייצרו בישראל. ככל שהחברה תבצע פעולות בעלות ערך מוסף גבוה יותר, ובהן העברת טכנולוגיות, הכשרות מקצועיות, פתיחת שווקים חדשים והשקעות אסטרטגיות, כך תוכל ליהנות מהפחתה משמעותית יותר במחויבות הרכש שלה.
במסגרת השינוי, הרשפ"ת תכוון את הספקים הזרים לארבעה תחומים מרכזיים. הראשון הוא העברה או הטמעה של טכנולוגיות ומחקר ופיתוח, במטרה לקדם ידע חדשני, לשפר את כושר הייצור ולהגדיל את הפריון של חברות ישראליות. התחום השני הוא השקעות בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, שיאפשרו לספקים זרים להזרים הון לחברות הזנק ולחברות יצרניות בישראל.
התחום השלישי הוא השקעות זרות ישירות והקמת פעילות עסקית בישראל, כולל הקמת מפעלים, רכישת ציוד מתקדם ויצירת מקומות עבודה חדשים. התחום הרביעי הוא רכש מקומי אסטרטגי, תוך העדפה לחברות ישראליות שישתלבו בשרשראות ערך בינלאומיות ויוכלו להרחיב פעילות יצוא.
שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, אמר: "המודל שאנו משיקים היום משנה את כללי המשחק. במקום לראות ברכש הגומלין חובה פורמלית בלבד, אנחנו ממנפים את החובה החוקית למנוע צמיחה אמיתי למשק הישראלי. זהו כלי שמכוון השקעות חכמות לחדשנות, לפריפריה, לעסקים קטנים ולתעשיות העתיד. מדובר במדיניות כלכלית חכמה שמחזקת את ישראל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך".
נורית צור רבינו, ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, אמרה: "רכש גומלין הוא אחד הכלים המשמעותיים של הממשלה לחיבור בין חברות בינלאומיות מובילות לבין התעשייה הישראלית. החיבור הזה מביא לישראל ידע, חדשנות וסטנדרטים בינלאומיים, ומעניק לחברות המקומיות הזדמנות לעבוד עם השחקנים הגדולים בעולם. המודל החדש יוצר ודאות לספקים מצד אחד וגמישות למדינה מצד שני – ומאפשר לנו למקד השקעות בתחומים שמחזקים את הפריון, היצוא והחוסן התעשייתי של ישראל".
יזיד שיך יוסף, מנהל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, אמר: "המודל ילווה בפרסום נהלים וקריטריונים ברורים, וכן במחשבון ייעודי שפותח ברשפ"ת, המשמש ככלי עזר והמחשה להצגת הקשר בין היקף ההשקעה לבין שיעור ההפחתה האפשרי, ובכך מעניק לספקים ודאות עסקית כבר משלב המכרז".
אורי שאשא, סגן החשבת הכללית, מנהל חטיבת משרדים כלכליים ורכש, אמר: "המעבר למודל תמריצים החדש יביא להגדלת הפיריון במשק באמצעות עידוד השקעות איכותיות ובד בבד ייצר וודאות עסקית הכרחית. המנגנון החדש מסיר חסמים ומעניק כלים פרקטיים שיסייעו לספקים לממש את התחייבויותיהם באופן מלא ויעיל תוך הבטחת ערך כלכלי אמיתי למדינת ישראל".
במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר מציינים כי מטרת המהלך היא ליצור ודאות גבוהה יותר לספקים בינלאומיים, לצד יכולת של המדינה לכוון את ההשקעות לתחומים שיחזקו את התעשייה המקומית, החדשנות והיכולת של חברות ישראליות להשתלב בשווקים בינלאומיים.



