מיני-ואן חרדי • מה מיוחד בסקודה קודיאק? התשובה המלאה

הקודיאק המסקרן הוא הרכב הכי מדובר בציבור החרדי בעשור האחרון. למה? מה מיוחד בעוד רכב פנאי-שטח שעשה עלייה? עורך מדור הרכב, מנדי ריזל, לקח את הקודיאק למבחן רכב וחזר עם תובנות שכדאי לכם לקרוא

צילומים: מנדי ריזל

"לא הייתה כזו התרגשות ממכונית חדשה, מאז המאזדה 3 הראשונה", אמרו לי באולם התצוגה של סקודה בבני-ברק שעה שמסרו לי את קודיאק – הרכב הכי מדובר ומסקרן ומעניין שהגיע לכאן בעשור האחרון.

"מה מיוחד בו כל-כך?", נשאלתי רבות. ובכן, בניגוד למשפחתיות וג'יפונים בני חמישה מקומות שמגיעים לכאן בזה אחר זה, כבר הרבה זמן לא היה כאן רכב חדש ממש, אבל ממש – כלומר לא שדרוג – בקטגוריית רכבי הפנאי-שטח בני שבעה מקומות, וגם אידיאלי, כלומר עלותו פחות מ-200 אלף שקלים. זו הייתה התשובה שלי עד שעליתי על ההגה של קודיאק. אחריה, יש לי תשובה ארוכה בהרבה, מפורטת, הנה היא:

בואו נתחיל עם החיצוניות, עם הקנקן, לפני שניגע במה שיש בו. הוא יפה, אין אפס; בעיניי הוא יפה יותר ממתחריו הישירים מיצובישי אאוטלנדר וניסאן אקסטרייל וקיה סורנטו – שכבודם במקומם מונח. עם זאת, יש שטוענים שהוא סטיישני יותר מאשר ג'יפון. זה לא נכון, אבל מרווח הגחון שלו אכן יותר נמוך מאקסטרייל. עוד שניים-שלושה סנטימטרים היו תורמים לעיצוב תדמיתו.

בואו ניכנס פנימה. קיבלנו את הדגם הפשוט ביותר. וגם זה בקושי, כי כשהגעתי לאולם התצוגה חיכתה לו קודיאק בגרסה הבכירה אבל עם חמישה מקומות בלבד. אז אמרתי "לא תודה", כי הרי אין באמת לציבור החרדי מה לעשות עם קודיאק בת חמישה מקומות, ולבסוף יצאתי משם כשחצי תאוותי בידי: שבעה מקומות, אבל בדגם הסטייל, גרסה אחת מתחת לדגם הפשוט ביותר.

גם ה"פשוט", מסתבר, מאובזר ונראה טוב יותר מאשר רמות הגימור הבסיסיות של המתחרות הישירות דלעיל: פנים תא הנוסעים מתחלק בין צבע אפור כהה במושבים ובפנים הדלתות, לצבע בז' בחלק העליון. המושבים מחופים בד אלקנטרה יוקרתי. ההגה וידית ההילוכים מעור,  והדשבורד מרגיש טוב.

בקודיאק מצאנו שלוש נקודות תורפה: המנוע שהיה במכונית שלקחנו לנסיעת המבחן, 1.4 TSI עם 150 כ"ס, אינו, לדעתי ולדעת אחרים, מה שהייתם מצפים ממנוע בשרני של קונצרן פולקסוואגן; בטח לא כשמדובר במכונית לה ציפו כל-כך הרבה אנשים כל-כך הרבה זמן.

המנוע הזה הרגיש קטן מידע לכלי-רכב גדול שכזה. אם תרצו, תוכלו לקבל בתוספת תשלום את מנוע ה-2,000 טורבו, וכך לא תחושו במגרעה. נקודה שנייה שפחות אהבתי היא שהעברת ההילוכים (DSG, 6 הילוכים) לא תמיד חלקה. הדבר השלישי, שלי הפריע יותר, היא ה"התרסקות" של המכונית במהמורות. חשבתי שהמתלים של מכונית מבית כזה טוב, תיתן לגופי לחוש פחות במהמורות.

אבל למרות כל זאת, אם אשתכנע לקנות לעצמי רכב ממוצא אירופי (בעיה של ירידת ערך גבוהה ביחס ליפניות, וביקור לעיתים קרובות במוסכים וחלקי חילוף יקרים בחלק מהאירופאיות), הייתי קונה את הקודיאק. כי למרות שהמנוע קצת אכזב, בעיקר אותי כמי שנסע על מנועים טובים יותר של קונצרן פולקסוואגן, הוא בהחלט לא גרוע; העברת ההילוכים לא חלקה תמיד? נכון, אבל זה בעיקר כשסוחטים את דוושת הגז, ולא כולם נוהגים כך; ולגבי ההתרסקויות – אממ, טוב, אין לי מה לסנגר על הקודיאק במקרה הזה.

ההגה ממושמע, למעט כאשר הוא מתעקש לתקן סטיות כשלא מבקשים ממנו; מבחינת נסיעה, לא תוכלו לדהור בסיבובים כמו עם סופרב, אבל יש פה חווית נהיגה.

ושוב, למרות המגרעות – המעלות מחפות על הכול: בואו נתחיל עם האבזור, שממנו יש פה בשפע. מפתח חכם ("קילס"), הנעה ללא מפתח, קרוז קונטרול ולימיט, מזגן מפוצל ליושבים מקדימה ופתח אוורור ושליטה עליו גם ליושבי השורה השנייה, סאטרט-אנד-סטופ, כיבוי המנוע כשהחוגה מגיעה ל-0 (במקום ללחוץ על דוושת הבלם ברמזור), מערכת התראה מפני התנגשות (כעין 'מובילאיי'), התראת שטח מת במראות, מצלמת רוורס, מצלמה קדמית, ומערכת אקטיבית מאוד שמחזירה את המכונית לנתיב שלכם – כלומר מסיטה אוטומאטית את ההגה – אם סטיתם מהדרך. זאת, לצד פטנט שמגן עליכם ועל ילדיכם מפני טריקת הדלתות על הידיים, תא מטען שנפתח ונסגר באמצעות מתג חשמלי, כסא חשמלי לנהג, ומערכת מולטימדיה ענקית ונוחה לתפעול, (אבל דוברת אנגלית בלבד, באסה). וזה רק בסטנדרט.

אם תיקחו את הגרסה היקרה יותר, תקבלו גם בקרת שיוט אדפטיבית. עכשיו תגידו לי ותכירו לי מתחרה אחת שיש לה את כל האבזור המאוד חשוב ומאוד עוזר הזה, כבר בגרסת הכניסה. אין. וכל הפיצ'רים האלה שימושיים בכל נסיעה. הם לבד מעניקים תחושה של רכב יוקרתי, איכותי, טוב.

ועוד משהו חשוב, מאוד, המרווח הפנימי פה הוא מהטובים שפגשתי במכוניות מיני-וואן סטנדרטיות (כאמור, עד 200 אלף שקלים. מעבר לכך תוכלו למצוא את פורד אקספלורר, קיה קרניבל, סאנגיונג רודיוס, טויוטה סיינה ועוד). אפשר לומר: כנראה הטוב שבסטנדרטיות, גם בטח ביחס למתחרות הישירות, היפניות.

תא הנוסעים גבוה ומרווח דיו. בשורה השנייה יש מקום לשלושה בוגרים, וראו זה פלא: בשורה השלישית – בה יש מושבים של ממש – יש מקום לנסיעה ארוכה גם למידותיהם של בני נוער ואפילו בוגרים צנומים. כמובן, שהמקום בשורה השלישית תלוי לא מעט במרחק משורת המושבים השלישית, שנעה על מסילות ומתקפלת 2/1. אגב, הכניסה לשני המושבים מאחור מתאפשרת בקלות. מאחור, תמצאו גם שקע למצת (ע"ע מטען) ולכוסות. החלונות כהים ויש גם וילונות גלילה.

אבל לא רק שמדובר ברכב המיועד באמת להסעת שבעה נוסעים, בניגוד לדגמי המיני-וואן האחרים, אלא שיש לו גם תא מטען של יותר מ-200 ליטר כשכל המושבים פתוחים, וזה הרבה, ע"ע יחסיות. בשולי הדברים נציין שיש גם גרסת ארבע על ארבע. במכונית שנבחנה לא הייתה אופציה כזו וגם לא ניסינו לרדת לשטח, אבל היא מיועדת גם לשבילים קלים.

במשפט אחד: סקודה קודיאק החדש, בשקלול הפלוסים והמינוסים, הוא למרות הכול רכב פשוט מעולה.

מבט מעזרת הנשים: ביחס לעולם המיני-וואנים, זה רכב מעניין, כי באמת היה בו מקום לכולם פלוס תא מטען יחסית סביר. למכונית יש נוכחות, והיא משרה אווירה יוקרתית יחסית לכלי-רכב בסגמנט הזה. בקרוב אצלנו?

נתונים (לגרסה הנבחנת): מחיר: 199,900 | מנוע: 1.4 סל"ד טורבו, 150 כוחות סוס | מומנט: 25.4 קג"מ ב-1500 סל"ד | האצה מ-0 ל-100: 9.7 שניות | צריכת דלק: 1 ל-10 | תא מטען: 233 ליטר | בסיס גלגלים: 279.1 ס"מ | דרגת זיהום אוויר: 13 | 7 כריות אוויר

מעלות: נוכחות, מרווח, אבזור, וכן, המחיר מצדיק את עצמו | חסרונות: מנוע, נוחות נסיעה

4 תגובות ל: "מיני-ואן חרדי • מה מיוחד בסקודה קודיאק? התשובה המלאה"

  1. רכב המבחן זה לא הדגם הכי פשוט זה הדגם הבינוני, לדגם הזה קוראים סטייל
    הדגם הפשוט זה האימבישן, שנמכר ב180,000 ש"ח (הדגם שקיבלתם למבחן הוא הסטייל שמחירו עומד על 204,000 ש"ח)

  2. נכון מאוד אברהם

  3. הי שלומי
    לנו הקוראים, אנו מתייחסים באדיקות לכל מה שאתה כותב

    לדעתי זו לא פעם ראשונה שהדברים לא מדויקים בסקירות שלך

    שים לב לפרטים הקטנים שהם חשובים באמת

    למיטב ידיעתי אין יותר מידי מדיה חרדית בנושא רכב וחושב מאד שתדייק

    כותב אליך מתוך הערכה רבה

    הצלחה רבה

  4. הבעיה הכי גדולה היא שהאמינות שלו לא ברורה, ששואלים מוסכים (וגם נהגי מוניות), כולם אומרים להתרחק ומציינים כפי שכתבתה עלויות גבוהות של חלקים ואמינות בעייתית לדוגמא בגיר. אז נכון אומרים בסקודה שכעת הגיר "רטוב" והרבה יותר אמין …. מי יודע ?!

    שלא לדבר על כך שהיבואן נותן שנתיים אחריות מה שלא מוסיף לתחושת האמינות … עמדתי לקנות, בסוף החששות גברו וההיגיון שרכב צריך להיות קודם כל אמין שיכנע ללכת לכיוון האאוטלנדר למרות שחווית הנסיעה עם הקודיאק מדהימה !
    מה היה משכנע את דעתי ? אולי 3 שנות אחריות

כתיבת תגובה