מי אחראי לנזקים שנוצרו כתוצאה מהבולען בתל-אביב?

הבולען שנפער. צילומים: פלאש 90

הבולען שנפער מתחת לחניית אחד הבניינים ברחוב שלמה המלך בתל-אביב בלע רכב חונה. בנס לא היו נפגעים בגוף ובנפש. אבל הסיפור הזה מחייב התייחסות מיוחדת שכן אירע בעת ולכאורה בשל ביצוע עבודות "חיזוק" בניין במסגרת תמ"א 38.

כדי שתדעו כיצד מתמודדים עם מקרים כאלה ועם הנזק הכלכלי הגדול שהם עלולים להביא בכנפיהם, אנו מביאים בפניכם מאמר שכתב עורך הדין ניר אסף ממשרד צבי יעקובוביץ ושות' העוסק בדיני ביטוח.

"ענף הבנייה מועד לפורענות בכל הנוגע לסכנות הטמונות בו ולו לאור העובדה שבאתר בנייה פועלים מספר רב של קבלנים בעת ובעונה אחת, אשר לכל אחד מהם מספר פועלים. כמו כן, לא תמיד קיים פיקוח אמיתי חיצוני על העבודות", אומר אסף. (והמקרה האחרון בבני ברק יעיד על-כך).

למזלנו, באירוע ברחוב שלמה המלך בתל-אביב לא היו נפגעים בנפש, אולם נגרם נזק מיידי לרכוש (מכונית שקרסה לבור); קריסת החניה בבניין השכן; וייתכן אף פגיעה ביסודות או באיתנותו של הבניין השכן.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

במקרה שבנדון מעורבים שני גופים "פרטיים" מרכזיים (הבניין השכן והבניין שבשיפוץ), לצד גופים נוספים אשר פעלו בשטח והיו מעורבים (קבלן, יזם, עריה וכו'). למעשה כאשר ישנם שני בניינים בבעלויות פרטיות, יכולות להיכנס לתמונה עוד חברות ביטוח, נוספות על אלו המעורבות במסגרת הקבלנים, מה שמעלה לדברי אסף מספר אפשרויות תביעה: אופציה ראשונה היא כאשר ישנו ועד בית מסודר שמנהל את הבית המשותף ואף דואג לביטוח שלו. אופציה שנייה היא שאין ועד בית מסודר, או שיש כזה אבל הבניין אינו מבוטח וכל דייר מבטח את ביתו שלו במקרה הטוב.

"באופציה הראשונה יקומו דיירי הבניין השכן ויתבעו את חברת הביטוח שלהם בדבר הנזקים שנגרמו להם, ואילו חברת הביטוח שתיאלץ לשלם, תפנה בתביעה נגדית או תביעת שיבוב כנגד הגורם המזיק, קרי הבניין שבשיפוץ. באופציה השנייה, כל דייר ודייר יפנה לחברת הביטוח שלו, ולאחר הערכת שמאי את הנזקים ידרוש את החלק היחסי המגיע לו. שכן ביטוח מבנה של דירה מחיל כיסוי גם לחלק היחסי בשטח הבית המשותף. גם כאן, חברות הביטוח יפנו מיד למזיק האחראי בבניין שבשיפוץ", אומר עורך הדין המתמחה בביטוח.

מבחינת ביטוח הרכב שנפגע, מסביר אסף כי כמובן גם כאן, יפנה בעל הרכב, במידה ויש לו ביטוח מקיף, לחברת הביטוח שלו ושוב, זו תפנה לאחר מכן למזיק בבניין שבשיפוץ. ככל שאין לו ביטוח מקיף, יהא עליו לפנות ולתבוע ישירות את הנזק מהמזיק בבניין שבשיפוץ. שזו, לדברי עורך הדין, היא אופציה קשה יותר ומתישה לא פחות.

"אפשרות נוספת היא שדיירי הבניין השכן יחליטו שהם לא מפעילים את פוליסות הביטוח שלהם ויגישו תביעה ישירות כנגד הבניין שבשיפוץ. במצב כזה התביעה תוגש הן נגד הדיירים, הן נגד הקבלן, הן נגד היזם, נגד הפיקוח ונגד כל גורם שניתן לשרבב לתביעה. כאשר כל אחד בהגנתו ינסה להסביר מדוע הוא לא צריך להיות אחראי. כמובן כי ככל שהשכנים התריעו בפני העירייה כי קיימת סכנה, אולם זו לא התייחסה, יש מקום להכניס גם אותה לתביעה, ולעיתים מכניסים אותה גם ללא קשר כזו ש"מאשרת את התוכניות"".

לדברי אסף, "למעשה, התביעה עצמה תוגש על כל רכיב ישיר או נלווה לנזק. כלומר, אם הוצאות שנדרשות לתיקון הבניין, כלי הרכב, וכו' ואם הוצאות עקיפות כגון שכירות במקרה שיהיה צורך להתפנות מהבניין או השכרת רכב חלופי לאותו האדם שרכבו נפגע".

העדיפות היא להפעיל את פוליסת הביטוח ולא להגיע לתביעה ישירה וזאת ממספר טעמים: טעם כלכלי – הדיירים בבניין הניזוק יהיו צריכים לשאת בכל הוצאות המשפט מכיסם. טעם משפטי – ככל שמגישים תביעה נזיקית, הרי שבהתאם למשפט קיימים נְטָלִים. כלומר, על דיירי הבניין השכן להוכיח קודם כל (למרות שזה נראה ברור מאליו) שמישהו בבניין שבשיפוץ התרשל וגרם לנזק. אם לא יוכיחו זאת, לא יזכו לראות שקל, גם אם הנזק רב. טעם טכני – ההליך המשפטי במדינת ישראל, במיוחד בתביעה מרובת גופים גדולים, יהיה ארוך ומתיש, ועד שהדיירים יראו כסף, יעבור זמן רב.

אסף מסכם את הדברים ואומר: "הדבר הנכון הוא שכל דייר יפנה לחברת הביטוח שלו לדרוש את חלקו היחסי בנזק (אם קיים) או במידה ויש ביטוח כללי לבניין, אז לפנות אליו, ולתת לחברת הביטוח הגדולה, החזקה ומרובת המשאבים לפעול אל מול המזיק. שכן לה יש את היכולות, את הכוח ואת אורך הנשימה. חשוב לציין שלא ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח וגם להגיש תביעה כנגד המזיק, שכן אז תהיה התעשרות כפולה של הניזוק, דבר שהינו אסור על פי דין".

ומה קורה עם חברות הביטוח של הקבלנים? הנה מה שאומר עוה"ד אסף: "במישור של התביעה שבין חברת הביטוח של הבניין לבין הגופים המזיקים בבניין שבשיפוץ, הרי שמדובר בתביעה גדולה ומסועפת, מרובת צדדים וחברות ביטוח. כאשר לכל קבלן וקבלן מעורב, יהיו הן טענות במישור הנזיקי אל מול שאר הגורמים והן במישור החוזי והביטוחי. כאן מדובר בפוליסות "לעבודות קבלניות" בפוליסות עם "אחריות כלפי צד שלישי".

"במידה ויתברר כי למי מהקבלנים אין כיסוי ביטוחי, ניתן לתבוע ישירות את בעלי החברה וכן את מנהלי העבודה וכו' באופן אישי. החיסרון הוא שחברת ביטוח היא "כיס עמוק", ואילו אדם פרטי לא תמיד יוכל לכסות את היקף הנזק, ולעיתים ניאלץ לפנות בהמשך להוצאה לפועל לצורך מימוש פסק הדין.

"בפרויקטים של בנייה קיימים לא אחת מספר קבלנים שעובדים במעין שרשרת עבודה כאשר לרוב בראשה של הפירמידה עומד היזם או הקבלן הראשי. מערכת היחסים בין היזם והקבלנים היא מערכת יחסים חוזית לכל דבר ועניין, כאשר בדרך כלל נמצא שהקבלן הבכיר/היזם "מאלץ" את הקבלן שתחתיו לבטח את עובדיו, וכן לבטח את האחריות כלפי צד ג' ואף לשפות את הקבלן הראשי (היזם) בגין כל תביעה שתוגש כנגדו בגין מעשה או מחדל של עובדי קבלן המשנה.

"גם כאן, כמו בפרויקטים קבלניים אחרים, מי שאחראי על ביטוח הפרויקט הוא הקבלן/היזם, ובמיוחד בפרויקטים כמו תמ"א 38, בהם הקבלן/היזם משלם את מלוא הוצאות הפרויקט ואילו הדיירים כמעט ולא נדרשים להוציא כספים מכיסם".

אז מי אחראי על הנזקים שנוצרו? כבכל תאונה, תמיד יהיה מי שאחראי יותר ומי שאחראי פחות. עם זאת, מאחר ומדובר במערכת יחסים חוזית-ביטוחית מורכבת, המכילה פעמים רבות מספר פוליסות וכן מספר חוזי התקשרות, הרי שלעיתים יהיו מספר חייבים לאותו המקרה, ופעמים רבות ניתן להיתקל במקרים בהם חויבו גם קבלנים אשר לא היה להם יד במקרה, אולם מאחר והתחייבו לשפות ו/או ביטחו את אותו קבלן משנה/קבלן ראשי/יזם, נאלצו לשאת בחָבוּת.

"לעיתים", אומר עורך הדין ניר אסף, "כאשר מדובר בתאונות שיש להן נופך פלילי, כמו רשלנות פושעת וכדומה, הרי שיש גם התערבות משטרתית, שעלולה לעיתים להביא להגשת כתבי אישום. במקרה כזה, לעיתים תתעכב ההתנהלות בהליך האזרחי בעל כורחה, וזאת שעה שנותנים להליך הפלילי לסיים את בירור העובדות לאשורן.

"היתרון שצומח מהליך כזה הוא שהחוק קובע שמקרה בו תינתן הכרעת דין ויימצאו האחראים למקרה, הרי שאותן עובדות יהוו ראייה חלוטה גם לעניין האזרחי… ובכך למעשה ניתן לחסוך את כל ההתדיינות בשאלת האחריות בדין האזרחי ו"לקפוץ" ישר לדיון בשאלת הנזקים. מנגד, החיסרון המרכזי הוא שהליך פלילי שכזה יכול לקחת זמן רב במדינתנו.

"הלכה למעשה, בהליכים אלה יהיו מעורבים כל הקבלנים שעבדו באותו פרויקט, וכן בעלי המקרקעין והיזמים, ובסופו של יום יכריע בית המשפט מי אחראי יותר ומי פחות, ולעיתים גם למי אין כל יד ורגל במקרה…".