מנדלבליט: על הבנק לחשב גם נכסים וירטואליים

היועמ"ש: בנק אינו יכול לסרב באופן גורף לאפשר ללקוח פרטי לנהל פעילות בחשבונו פעילות שמקורה בביטקוין • "החלטה חשובה וטובה מאוד של היועץ המשפטי"; "מקווים כי חוות דעת זו תשנה את הכיוון בשוק ותסייע למשתמשים שנתקלו בקשיים מול הבנק בביצוע פעולות הקשורות במטבעות דיגיטליים" – הגיבו בשווקי הביטקוין • הדיון המשפטי בעיצומו

כספומט לרכישת ביטקוין בתל אביב | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

צעד קטן לביטקוין צעד גדול למטבעות הווירטואליים. בימים אלה מתקיים הליך בבית המשפט המחוזי בת"א, העוסק בשאלה האם סירובו של בנק לאפשר ללקוחות פרטיים לנהל בחשבונם פעילות בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית בבית המשפט והגיש את עמדתו החדשנית, לפיה, הבנק נדרש לבצע הערכת סיכון של הלקוח בכל מקרה ומקרה לגופו, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון, שגובשה בעקבות הנחיית היועמ"ש, בטרם יחליט האם לפתוח חשבון או לאפשר בו את ניהול הפעילות, שמקורה בנכסים וירטואליים, אם לאו.

מדובר בתביעת בני זוג, המנהלים חשבון בבנק דיסקונט, נגד הבנק, בגין סירובו לאשר להם להעביר לחשבונם כספים, שמקורם במסחר במטבע ביטקוין. בעקבות הסירוב, הם הגישו עתירה לבית המשפט והיועמ"ש החליט לגבש עמדה בנושא.

צוות בין משרדי נרחב

העמדה גובשה על בסיס מסקנות והמלצות צוות בין-משרדי רחב ביותר, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, שכלל את נציגי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בנק ישראל – הפיקוח על הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. 

חשוב לציין שעמדת היועמ"ש, משקפת את מסקנות הצוות, אשר גובשו מנקודת מבט רוחבית, בסוגיה מורכבת זו, מבלי להתייחס לפרטי המקרה הקונקרטי, שהובא בפני ביהמ"ש. היועמ"ש טען בעמדתו, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לנקוט צעדים באופן גורף, לגבי סקטורים או אוכלוסיות שלמות, מבלי להתחשב ברמת הסיכון של הלקוח הספציפי. 

עוד נאמר, כי הזירה הבנקאית העולמית, רואה בפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים, כפעילות בסיכון גבוה, כאשר בנק ישראל דירג את הסיכון כבינוני-גבוה. במסגרת הערכת סיכונים לאומית בתחום הלבנת הון, שנערכה בישראל בסוף שנת 2017, אשר ממצאיה אומצו ע"י היועמ"ש, דורג הסיכון של הלבנת הון באמצעות אמצעי תשלום מתקדמים, הכוללים נכסים וירטואליים, כתחום שהוא בסיכון בינוני. 

קריפטו – לא שירות חיוני

למטבע הווירטואלי הזה, יש שני צדדים. מצד אחד, כיום לא ידוע על מדינה, שבה גורם שלטוני הוציא הוראה, המחייבת את הבנקים לתת שירות ולבצע פעולות שמקורן בנכסים וירטואליים, ומאידך, לא ידוע על מדינה נוספת, שבה קיים סעיף דומה לסעיף 2 לחוק הבנקאות, המטיל חובה על הבנקים לתת שירות. לכן ייתכן, שגם על רקע זה, לא נמצאה הוראה דומה, לגבי פתיחת חשבונות לפעילות זו. 

לצד עמדתו, פרש היועמ"ש גם את עמדת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אשר חולקת על עמדתו. על פי הפיקוח על הבנקים, בעת הזאת, כאשר טרם ניתנו רישיונות לנותני שירות בנכסים וירטואליים, טרם הותקן צו איסור הלבנת הון, שיחול על פעילותם וטרם הוחל בפיקוח אפקטיבי עליהם, ועל רקע המצב האסדרתי בעולם, שנמצא אף הוא בשלבים התחלתיים בלבד – אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. זאת, בשל הסיכון הגבוה, גם כאשר מדובר בלקוחות יחידים שלא מנהלים את הפעילות בנכסים וירטואליים כעיסוק. 

עם זאת, ואף שלדעת בנק ישראל אין מדובר בשירות חיוני למשקי בית – עמדת בנק ישראל היא, שעל חמשת הבנקים הגדולים לבצע הערכת סיכון ובהתאם לה, לקבוע מדיניות לגבי פעילות לקוחות פרטיים בנכסים וירטואליים. המדיניות תיקבע בתוך 120 ימים ותתייחס, בין השאר, ליכולתו של התאגיד הבנקאי לנהל את הסיכון, בהתקיים נסיבות מפחיתות הסיכון.

שמחה וששון בשוק הקריפטו

באיגוד הביטקוין הביעו סיפוק מעמדת היועמ"ש, שמקדמת בצעד אחד קדימה, את תחום אסדרת המטבעות הווירטואליים. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין אמר, כי "בעיית הסירוב הגורף של בנקים, יצרה בשנים האחרונות מצב קשה, שלא אפשר לחברות לגיטימיות ולמחזיקי ביטקוין כשרים, לפעול בחופשיות. אנו שמחים לראות את עמדת היועמ"ש, שמסירה את הסטיגמה הבלתי מוצדקת, שהודבקה לעוסקים בתחום.

"יצאנו למאבק נרחב בנושא ואנחנו שמחים על כך שהיועץ המשפטי לממשלה, חיווה את דעתו בנושא בצורה ברורה. אנו מקווים כי חוות דעת זו תשנה את הכיוון בשוק, ותסייע למשתמשים שנתקלו בקשיים מול הבנק בביצוע, פעולות הקשורות במטבעות דיגיטליים".

בעולם הקריפטו רצים תגובות של נחת, על דעתו החיובית של היועמ"ש. אלי טרג'מן, מנכ"ל טזוס ישראל אמר, כי "כמעבדת חדשנות של גוף בינלאומי משמעותי, אפילו אנחנו נתקלנו בקשיים בפעולות הפשוטות ביותר בשוק, כמו פתיחת חשבונות בנק, מה שהקשה מאוד על הכניסה וההתבססות בישראל. העמדה החדשה, תאפשר ליותר גופים לגיטימיים לפעול, ותסיר את החסמים הלא מוצדקים, שעמדו בפני מי שביקש לפתח טכנולוגיה בתחום".

וירטואליה בצורה חופשית

יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold: "זוהי החלטה חשובה וטובה מאוד של היועץ המשפטי, שהסתייע בצוות בין משרדי של הגופים הציבוריים הרלוונטיים, דוגמת רשות שוק ההון והרשות לאיסור הלבנת הון, שלה ניסיון רב שנים עם גופים ישראלים בתחום.

רואש הוסיף בשם עוסקים רבים בתחום כי "אנו מקווים שבנק ישראל והמפקח על הבנקים, יקדימו ויחדדו כבר עכשיו את האמירה הזו של היועמ"ש כלפי הבנקים, שלקוחות בכל הבנקים בישראל, יוכלו לעסוק כרצונם באמצעות מטבעות וירטואליים, בצורה חופשית".

כתיבת תגובה