מסע בעקבות החיסון: כל הפתרונות לנגיף הקורונה

סבורים שהגל השני עומד לתקוף אותנו כשנהיה מחוסנים? • מבולבלים מעודף המידע על התקרבותו של חיסון? אל תמהרו להסיר את מסיכות ההגנה והכפפות • המיתון כבר כאן, אבל זה הזמן להציץ אל הפטנט הישראלי הרשום שיימכר לחברות התרופות, לפיתוחים העולמיים השונים ואפילו לעכברים ולקופים שמככבים בהם • הצפי לחיסון: עדיין רחוק, רחוק מאוד • המדריך המלא – והמעט מרגיע – לחוששים מהחזרה לשגרה

ממתינים לחיסון. בדיקת קורונה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

קרוב לארבעה מיליון איש מכלל אוכלוסיית העולם נדבק בנגיף הקורונה. יותר ממיליון וחצי מהם ביבשת אמריקה הצפונית. מניין המתים עומד על יותר מרבע מיליון, ועל פי דברי נשיא הבנק העולמי, הקורונה צפויה לגרום ל"מיתון עולמי רציני".

מומחי רפואה בעולם מעריכים, כי מניין הנדבקים גדול יותר היות וחלק מהם מוגדרים 'א-סימפטומטיים' והם לא נבדקו כלל. בנוסף, על פי הערכות, מניין המתים במגפה גדול יותר היות וישנם מתים רבים כתוצאה ממחלות רקע שהקורונה החמירה את מצבם ובסיבת המוות לא נרשמה הקורונה. זאת ועוד, רופאים בבתי חולים החלו לגלות שהנגיף משפיע איכשהו על הדם, וככל הנראה מייצר קרישי דם הגורמים למוות מהתקפי לב ואירועים מוחיים שגם בהם לא נרשמת הקורונה בסיבת המוות.

עקב מסוכנתו של הנגיף החדש שהשתלט על העולם וקצב ההדבקה הגבוה שלו, אין פלא שכ-100 מעבדות מתקדמות בעולם מנסות למצוא לנגיף חיסון ותרופות. חלקן כבר נמצאות בשלב מתקדם בפיתוח התרופה, וחלקן אף עומדות על סף תחילת ניסויים בבני אדם. חשוב לציין שהנגיף מפתיע שוב ושוב את אנשי המעבדות והפרופסורים שחוקרים אותו. עדיין לא ידוע הכל על כללי ההתנהגות של הנגיף.

מלחמה וירטואלית בנגיף מיקרוסקופי

השבוע התברר כי המלחמה על מציאת הפתרון לנגיף הקורונה הגיעה גם לתחום הסייבר. תשאלו מה הקשר בין ווירוס גופני למלחמה וירטואלית? מתברר כי על פי הפרסומים, פצחנים ברוסיה, איראן ובסין תוקפים מעבדות ומוסדות אקדמאיים העוסקים במציאת חיסון ותרופה לנגיף הקורונה.

על פי דיווח של עמי רוחקס דומבה, העורך הטכנולוגי של המגזין והאתר 'ישראל דיפנס', ישנם ניסיונות מתמשכים לגישה לדוא"ל ולשרתים באוניברסיטאות ובמתקנים מדעיים בבריטניה. גורם אחד אמר ביום ראשון האחרון: "נראה כאילו הם מנסים לגנוב או להשאיל מידע סביב התגובה שלנו לקורונה".

טוביאס אלווד, יו"ר ועדת ההגנה, אמר כי בריטניה צריכה "לא להסס להחזיר תגמול מתאים". הוא הוסיף כי "ההסחה העולמית של COVID-19 מספקת את ערפל המלחמה המושלם לביצוע מתקפות סייבר. במיוחד כשפרס החיסון הוא כה גדול".

ב'ישראל היום' דווח כי רשת החדשות הבריטית 'סקיי' פרסמה השבוע (שלישי) מסמך של המועצה הלאומית הבריטית לביטחון סייבר בה נחשף כי נתקיימו מספר ניסיונות גדולים לפרוץ למחשביהם של חברות וארגונים העוסקים בפיתוח חיסון למחלת הקורונה. הארגון הגדיר זאת כ"מבצע סייבר זדוני" ומידע שהגיע לרשת החדשות הבריטית ממקם את ניסיונות הפריצה לפצחנים מרוסיה, סין ואיראן.

על פי הפרסום, אף אחת מהמתקפות בבריטניה לא הצליחה, אך ככל הנראה כמה תקיפות בארצות הברית אכן הצליחו לפרוץ למאגרי המידע של גופים העוסקים בפיתוח חיסונים ותרופות לנגיף הקורונה. הארגון קרא למוסדות כמו אוניברסיטאות וחברות תרופות לשפר את מערכי האבטחה וללבן עם העובדים את החיוניות בשמירה על סיסמאות תקינות.

פיתוח ישראלי פורץ דרך

סביר להניח כי התוקפים מנסים כעת לבצע תקיפה, נגד המכון למחקר ביולוגי של מדינת ישראל בנס ציונה. ביום שני השבוע ביקר שר הביטחון בנט במכון וקיבל מהם תרועה גדולה: "אנו הראשונים בעולם להשיג פריצת דרך בפיתוח נוגדן לנגיף". לדבריהם, "הנוגדן הוכח כמנטרל את וירוס הקורונה ונבדק ספציפית על הוירוס האלים".

על פי הסברי המכון הביולוגי הישראלי, פריצת הדרך המדעית הינה בשלושה פרמטרים עיקריים: נוגדן חד- שבטי (מונוקלונלי), חדש ומזוקק, עם שיעור נמוך במיוחד של חלבונים אחרים העלולים לסכן את החולה המטופל; הפרמטר השני: הנוגדן הוכח כמנטרל את וירוס הקורונה. והפרמטר השלישי, הנוגדן נבדק ספציפית על וירוס הקורונה האלים.

במכון מבהירים כי כרגע מדובר רק בפוטנציאל לפיתוח תרופה, ולא בחיסון. בעולם כולו הגיעו מדענים לפריצות דרך מדהימות אולם ככל הידוע, ההישג הכביר של המכון מתבטא בפריצת דרך בשלושת הפרמטרים הללו במשותף. למכון הביולוגי אין יכולת ליצור תרופות בעצמו ועל כן הוא פועל לרשום פטנט על הפיתוח הייחודי, שלאחריו יחל במגעים עם יצרניות תרופות בינלאומיות. מדובר באבן דרך חשובה בפיתוח התרופה, אולם הדרך ארוכה מאוד עד להשלמתה. להפקת התרופה ולקבלת האישורים הרגולטוריים מהרשויות בעולם יש צורך בסדרת ניסויים מורכבת ומעקב מחקרי ארוך. בנוסף, תרופות נוגדנים נחשבות יקרות יותר לייצור.

הנוגדן התוקף

כדי להבין את הדברים טוב יותר נצטט, בשינויי עריכה, מהסבריהם של שגיא כהן מ-TheMarker, ושל ד"ר איתי גל ב-ynet. המערכת החיסונית החכמה שטבע בנו בורא העולם מייצרת נוגדנים הנלחמים בנגיף זר החודר לגוף. לדברי ד"ר גל, לאחר שנגיף הקורונה חודר אל הגוף, דרך דרכי הנשימה, הוא נקשר לתאי הריאות באמצעות אותם "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes. הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמס את מעטפת תא הריאות של האדם, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי שלנו, ה- DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו.

כאשר נקשר הנגיף אל התא, מזרים הגוף נוגדנים ומתחילה המלחמה של הגוף בנגיף. במקרה של המכון החוקרים זיהו את הנוגדן המנטרל שתוקף ביעילות את נגיף הקורונה.

עמדת מדידת חום בת"ת בירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

אם נוגדן כזה מתברר כיעיל ובטוח בניסויים, ומתחילים לייצר אותו בהצלחה – תיאורטית ניתן לטפל בחולי קורונה באמצעות נוגדנים. לאחר מתן תרופה כזו לחולה, הנוגדנים מהתרופה תוקפים את הווירוס ומונעים ממנו להדביק תאים. כהן מדגיש, כי לא מדובר בחיסון שניתן לאנשים בריאים כדי למנוע את המחלה מראש, אך יש אפשרות להשתמש בטיפול דומה כטיפול מונע, שיגן על אדם מפני המחלה במשך זמן מוגבל של שבועות.

החיסון הפסיבי והאקטיבי

גל מוסיף כי ככל הנראה מדובר בחיסון פסיבי המכיל נוגדנים בעלי זיכרון קצר, שתפקידם לנטרל את הנגיף, אך אין להם יכולת זיכרון לטווח ארוך. מה ההבדל בין החיסון הפסיבי לבין מתחרהו האקטיבי? הנה ההסבר של ד"ר גל ב-ynet:

חיסון אקטיבי כולל חלבון כלשהו שמהונדס גנטית, וגורם למערכת החיסון "לחשוב" שמדובר בנגיף או חיידק אמיתיים. מערכת החיסון מסתערת על אותו חלבון, ויוצרת נוגדנים כנגדו, הזהים לנוגדנים נגד הווירוס או החיידק עצמם. במקום חלבון, משתמשים לעתים גם בווירוס מומת או חי מוחלש, שאינם גורמים למחלה, אולם גם הם גורמים למערכת החיסון "לחשוב" שמדובר בזיהום אמיתי, כך שהם יוצרים נגדו נוגדנים.

חיסון פסיבי, המזריק לגוף נוגדנים "מוכנים", מבלי שהגוף צריך ליצור, מגן לזמן קצר בלבד, ובכל חשש לזיהום חוזר יש לתת אותם שוב. מנגד, חיסון אקטיבי המצריך את הגוף להכין את הנוגדנים בעצמם, מגן למשך תקופה ארוכה, לעתים גם לעשרות שנים.

חשוב לציין שתרופות מבוססות נוגדנים היו יעילות באופן חלקי נגד אבולה, ונעשה בהן שימוש נגד מחלות דלקתיות ונגד סרטן. האם טיפול בנוגדנים יעבוד גם נגד קורונה, זאת אף אחד לא יודע עדיין.

בדיווח ב-TheMarker נאמר, כי לכאורה ישראל לא הראשונה בתחום, וכי בין החברות ששוקדות על פיתוח כזה אפשר למצוא את 'רגנרון' או חברת 'איליי לילי' בשיתוף עם AbCellera, שכבר בודדו נוגדנים מועמדים ומתכננות להתחיל לבדוק אותן על בני אדם כבר בתחילת הקיץ. גם החברות אסטרהזניקה, VIR ואחרות הכריזו שהצליחו לאתר נוגדנים פוטנציאליים ופועלות לבדוק את יעילותן בניסויים. גם דרפ"א, סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, עובדת על הנושא.

נהלי קורונה בצוללות

לפני שנביט בפיתוחים ובפתרונות נוספים שפיתוחם מתקדם, ועוד לפני פריצת הדרך האמורה של המכון הביולוגי בנס ציונה, דיווח 'הארץ' כי חוקרי המכון גילו כי בתנאי חום האופייניים לקיץ בישראל, הנגיף יכול לשרוד על משטחים במשך כמה שעות, לעומת כמה ימים בטמפרטורות נמוכות יותר. לטענת החוקרים, אין צורך בחיטוי נרחב של המרחב הציבורי לקראת החזרה לשגרת העבודה וכי די בשמירה על היגיינה אישית וניקיון של חפצים ומשטחים שנעשה בהם שימוש תכוף, כמו כפתורי מעליות וידיות של דלתות.

על פי הדיווח, החוקרים בחנו את עמידות הנגיף על משטחי פלסטיק ומתכת ומצאו כי בטמפרטורת החדר (22 מעלות) הוא שורד עד ארבעה ימים. בטמפרטורה של 40 מעלות, הנגיף דעך ונעלם תוך כשלוש שעות; ב-60 מעלות קצב הדעיכה גבר והנגיף נעלם מהמשטח תוך 20 דקות וב-70 מעלות הגיעו המשטחים לעיקור מלא מהנגיף, בתוך עשר דקות.

ביחידת הצוללות של ישראל הפועלת במים עמוקים ברחבי העולם אין כמעט כניסה של אנשים מבחוץ. הכניסה של הנגיף למקומות מבודדים אלו יכולה להיעשות, באמצעות משלוחי אספקה הנכנסים באופן שוטף לצוללת. על פי מחקרים בעולם שהראו כי הנגיף נשאר על משטחים בין יומיים עד שישה ימים, נקבע נוהל מסודר לכל משלוח, כמה זמן הוא נמצא בהסגר, בטרם תיגע בו יד החיילים המשרתים בצוללת, ללא כפפות והגנה.

תרופה חדשה, בעיות חדשות

בסוף השבוע שעבר קיבלה תרופה ראשונה את אישור FDA לטיפול בקורונה לאחר שהניסויים בתרופה הצביעו על קיצור זמן ההחלמה מהנגיף. מדיווח ב'גלובס' עולה כי מדובר בתרופה בשם 'רמדסיביר' של חברת ביוטק אמריקאית המפתחת תרופות מסחריות. החברה המתהדרת בשם 'גיליאד', השקיעה בעבר הון בפיתוח תרופות לטיפול בחולים עם מחלות ריאה שונות.

נשיא המדינה ראובן ריבלין במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה, לצד המנכ"ל | צילום: קובי גדעון, לע"מ

בניסוי שנערך בתרופה על ידי המכון הלאומי האמריקאי למחלות זיהומיות ואלרגיות (NIAID), התוצאות היו חיוביות. חולים שטופלו בתרופה החלימו תוך 11 יום, לעומת 15 יום לקבוצת הביקורת. גם מבחינת שיעורי התמותה הייתה מגמה חיובית, אך לא מובהקת. 8% ממקבלי הרמדסיביר נפטרו לעומת 11% מהלא מטופלים. הניסוי נערך ב-1,063 חולים.

שוב, מדובר אמנם בחדשות טובות, אולם לא זאת סיבה להוריד את המסיכה ולהתחיל ללחוץ ידיים. זה לא חיסון והתרופה לא מאפשרת לנו לחזור לשגרה ללא חשש. התרופה בסך הכל יכולה להקל על מערכת הבריאות ולהוריד את שיעורי התמותה. עדיין לא ברור כלל תופעות הלוואי של התרופה, אולם אחת כבר ידועה יותר. בדיווח נאמר כי ב-3% מהחולים הופסק הטיפול בגלל עלייה מדאיגה באנזימי הכבד.

חברה נוספת המדווחת על תרופה בשלב הניסויים היא רדהיל – חברת ביו-פרמצבטיקה ישראלית. בדיווח ב'גלובס' נאמר כי החברה הודיעה על תוצאות מטיפול חמלה (טיפול ניסיוני שלא במסגרת ניסוי רשמי, בחולים שאין להם אפשרויות אחרות) בשבעה חולי קורונה, שכולם היו מונשמים ועדיין במצב קשה למרות ההנשמה. מבין ששת החולים שטופלו, שישה נהנו משיפור כלשהו במצבם בעקבות הטיפול בתרופה. כעת החברה נערכת להגיש בקשה להיכנס לניסוי רשמי במוצר מול ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית.

עכברים וקופים  

המרוץ בעולם המדע והרפואה למציאת החיסון והתרופה לנגיף הקורונה חוצה יבשות ואוקיינוסים. כך למשל הצהירו טענו חוקרים באיטליה כי פיתחו את החיסון הראשון בעולם נגד נגיף הקורונה, כך דווח ה'אינדפנדנט' הבריטי. על פי דיווח של 'בחדרי חרדים', בבדיקות שנערכו בבית החולים ברומא, יצרו החוקרים נוגדנים בעכברים, שגם טובים בתאים אנושיים.

על פי בית החולים Spallanzani ברומא, "ככל הידוע אנו הראשונים בעולם עד כה שפיתחו חיסון נגד נגיף הקורונה", כך נמסר לאתרי חדשות באיטליה. האם אפשר כבר להתחיל לשמוח? כן ולא. על פי מנכ"ל החברה הניסויים הראשונים על בני אדם יחלו רק בסוף הקיץ, מי יודע כמה סגרים נאלץ לבלוע עד אז.

מיני-סערה נרשמה השבוע בקרב הקהילה המדעית כאשר התברר כי בסין הצליחו חוקרים לבצע ניסוי מוצלח בחיסון. קופים שחוסנו לא פיתחו תסמינים לאחר שהודבקו במתכוון, בעוד שקופים שלא חוסנו נדבקו בנגיף וחלקם אפילו מתו. בעולם המדעי עלו גם טענות כנגד בחירת הקופים כמודל בדיקה, שכן הם מפתחים מחלה שונה מאשר זו של בני האדם

הדיווח הסיני הופיע ב'מעריב' ועל פיו החיסון הניסיוני מיוצר בטכנולוגיה זמינה וקלה למדי, שבאמצעותה ניתן לייצר מנות בכמויות גדולות תוך זמן קצר – דרישה משמעותית בעידן הנוכחי. שוב נשאל האם אפשר כבר להתחיל לשמוח? והתשובה היא כמובן: כן ולא. הדרך לפיתוח חיסון בקנה מידה עולמי ארוכה עד למאוד.

המרוץ העולמי לחיסון

חברות נוספות שהודיעו על הצלחות חלקיות במרוץ לחיסון. אחת מהן היא חברת 'מודרנה' שבעולם נחשבת כמובילה בשלב הפיתוח. על פי הדיווח ב'גלובס' החברה כבר הודיעה על ניסוי מורחב יותר, כנראה לאחר שלא נמצאו תופעות לוואי חריפות אצל המתנדבים שקיבלו את החיסון הראשון. רגע, אל תצאו לחגוג. מדובר בניסוי שיחל איפשהו בסתיו הבא.

חברה נוספת היא Sinovac הסינית, שהובילה בעבר בפיתוח חיסון לשפעת החזירים ונמצאת כרגע בשלבי הניסוי קליני, גם חברת Inovio עברה לשלב הניסוי בבני אדם. מתחרה נוספת על התואר הנכסף היא אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שהחלה השבוע בניסוי רחב היקף בחיסון למחלה. על פי דיווח המיזם של אוקספורד הפך לפעילות מסחרית, זאת כאשר היא חתמה על הסכם ייצור ושיווק עם חברת אסטרהזנקה הבריטית. בנוסף יש פיתוח מתקדם של חיסון בשיתוף פעולה של החברות פייזר ו-BioNTech. גם חיסון זה עובר לשלב הניסוי הקליני.

רוצים עוד? אוניברסיטת אוטרכט בהולנד הודיעה השבוע על זיהוי נוגדן, שמסוגל להיצמד לחלבונים שמצויים על המעטפת של נגיף ה-SARS-CoV-2 ולמנוע ממנו להדביק תאים בגוף האדם. על פי הדיווח ב'וואלה' ממצאי המחקר פורסמו ב-Nature Communications, שם הוסבר כי מדובר בנוגדן אנושי לחלוטין. אולם גם הם מודים שיש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לקבוע האם הוא מתאים לשימוש בחיסון ניסיוני לבני אדם.

שלום בקורונית | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

קבוצת חוקרים ומדענים מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה טוענים כי הם הגיעו לפריצת דרך משמעותית בפיתוח חיסון שלדבריהם מסוגל לנטרל את נגיף הקורונה. את הדיווח אנו מוצאים ב'מאקו' ושם נאמר כי תוצאות של ניסוי פרה-קליני בתרביות תאים הצביעו על כך שפיתוח החיסון מתקדם לפי התוכנית. אל המאמץ האוסטרלי מצטרפת חברה הולנדית המבצעת במקביל בדיקות לחיסון האוסטרלי בהולנד.

המכון הביולוגי בנס ציונה הוא לא הישראלי היחיד שנמצא על קו הזינוק. מכון מיג"ל מקרית שמונה הקים לפני כשבועיים באופן רשמי את חברת החיסונים שלו, MigVax, שגייסה 12 מיליון דולר מקבוצת המשקיעים Ourcrowd. בימים אלה המכון כבר בונה את חלבון החיסון, בתקווה שבתוך כמה חודשים הוא כבר יינתן לבני אדם. כמה חודשים? הזמן יאמר את שלו.

ארוכה הדרך לחיסון

ביל גייטס – האיש שצפה את הקורונה או נגיף דומה כבר לפני מספר שנים ואף הקדיש חלק נרחב מהונו למציאת חיסון בימים אלה – ציטט את ד"ר אנתוני פאוצ'י שלדבריו יעברו 18 חודשים עד שיהיה חיסון לקורונה. גייטס אמר – בדברים שהובאו ב- TheMarker בתרגום מסוכנויות הידיעות – "אני מסכים. 18 חודשים הם הקצב המהיר ביותר שמדענים הצליחו לפתח חיסון חדש. הפיתוח בדרך כלל נמשך חמש שנים".

לדבריו, "נכון ל-9 באפריל, היו בפיתוח 115 מועמדים לחיסון נגד וירוס הקורונה. לדעתי, 18 נראים מבטיחים". אלא שגם אם מצאנו את החיסון הטוב ביותר שמסוגל להביס את הנגיף כליל כפי שנעשה עם נגיפים אחרים, יש צורך לייצר ממנו מיליארדי חיסונים עקב ההדבקה המהירה שלו.

לדברי גייטס, יש בעיות אחרות בייצור החיסון שיש להתחשב בהן, כגון כמה מנות של החיסון נצטרך כדי שהוא יפעל ביעילות, כמה זמן נמשכת ההגנה של החיסון וכיצד מאחסנים אותו. כשיהיה לנו חיסון ביד, נצטרך להפוך אותו לנגיש לכל אדם על פני כדור הארץ. זה יעלה מיליארדי דולרים, וממשלות צריכות למהר ולגבש מנגנון למימון.

ביל גייטס | צילום: Kobi Gideon, פלאש 90

המציאות היא שלא כולם יקבלו את החיסון באותו זמן. יעברו חודשים או שנים עד שנצליח לייצר 7 מיליארד מנות (או 14 מיליארד במקרה שמדובר בחיסון הדורש הזרקה של כמה מנות). יהיה עלינו להתחיל לחלק אותו מהר ככל האפשר לאחר שהאצווה הראשונה תהיה מוכנה. גייטס טוען שיש לחלק את החיסון למדינות העניות קודם, מכיוון שאין להן מערכת בריאות טובה.

החיסון הטוב ביותר: סגר ובידוד

חושבים שתהליך הייצור הוא הבעיה יחידה בדרך לחיסון העולם? מסתבר שבעולם – וגם בישראל – ישנם תנועות רבות המתנגדות למתן חיסונים לילדים. התפרצות החצבת בישראל לטענת רופאים רבים היא תולדה של התנגדות שכזו. אם המתנגדים יפעילו את השפעתם כמגד החיסון מקורונה, גם אם נייצר 20 מיליארד חיסונים הנגיף עדיין לא יעלם כליל.

"יש וירוסים שעדיין אין לנו חיסון נגדם – גם היום", אומר ד"ר דיוויד נבארו, מרצה לבריאות גלובלית באימפריאל קולג' בלונדון, בריאיון לרשת CNN. לנבארו תפקיד נוסף בתור הנציג המיוחד בארגון הבריאות העולמי לענייני Covid-19. "אנחנו לא יכולים לצאת מנקודת הנחה שיימצא חיסון בוודאות, וגם אם יימצא חיסון אין לדעת האם הוא יצליח לעבור את מבחני הבטיחות והיעילות, הוסיף ד"ר נבארו. את הפתרונות היחידים חשנו כולנו על בשרנו בחודשיים האחרונים סגרים ובידודים.

נפלאים תוצרי הדם האנושי

שתי חברות ביו-פרמצבטיקה, המתמחות במוצרים מבוססי פלזמה, הודיעו על כוונתן לפתח נוגדן שמקורו בפלזמה אנושית, כטיפול פוטנציאלי לחולי נגיף הקורונה. מדובר בחברה הישראלית קמהדע הנסחרת בבורסה המקומית והאמריקאית, המדווחת על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת קדריון. לשתי החברות יש הסכמים על התרופה של קמהדע לטיפול במחלת הכלבת. זאת תרופה המבוססת על נוגדנים המופקים מן החלק בדם הקרוי פלסמה.

בארץ ובעולם ישנם כבר חולים רבים שהבריאו בעקבות הטיפול הניסיוני באמצעות פלסמות שהגיעו מתרומות דם. מדובר בטיפול שהחל כבר בחודש הקודם ובעקבות ההצלחות שנרשמו משרד הבריאות הישראלי קרא למחלימים לבוא ולתרום פלסמה דרך מד"א.

ראובן ריבלין, נפתלי בנט, ופרופ' שמואל שפירא מנהל המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה בביקור במכון |צילום: קובי גדעון, לע"מ

חברי מועצת גדולי התורה הצטרפו לקריאתו של היועץ הרפואי הבכיר הרב אלימלך פירר, יו"ר 'עזרה למרפא', וביקשו ממי שהחלים מהנגיף לבוא ולתרום. מצבם של כחצי מהם מהחולים שקיבלו את תרומת הפלסמה השתפר. מתוך החצי השני אף אחד מהם לא מת, ומצבו של אף אחד מהם לא הוחמר.

עמותת 'רחשי לב' מסייעת למד"א ובשיתוף פעולה עם הארגון, פעל מוקד העמותה לתיאום ביצוע תרומת ואף סייעה בהסעת תורמי פלסמה אל מרכזי שירותי הדם של מד"א.

פתרון יעיל אך זמני

ד"ר איתי גל הסביר ב-ynet, כי מדובר בסוג של חיסון המופק כבר שנים ארוכות בשירותי הדם של מד"א מהנוגדנים המצויים בנוזל הפלסמה, כאמור, בניגוד לחיסונים אקטיביים, הם אינם נשמרים בזיכרון החיסוני של הגוף.

את מנות הפלסמה מתרימים בשירותי הדם של מד"א, במכשיר הקרוי פלסמה פרזיס. המכשיר הנראה כמכשיר דיאליזה, קולט את הדם מהתורם, מפריד אותו למרכיביו, מעביר את נוזל הדם, הוא הפלסמה, לשקית תרומה, ומחזיר לגוף את כדוריות הדם האדומות (האריתרוציטים). נוזל הפלסמה מכיל תאי דם לבנים, טסיות דם ונוגדנים. ראוי לציין כי חולים מסוימים הגיבו טוב יותר לעומת אחרים, וכי מדובר בפתרון יעיל וזמני, לפחות עד למציאת חיסון או טיפול תרופתי ספציפי לנגיף.

גם בארה"ב נרשם שיתוף פעולה בין בנק-הדם 'ניו יורק בלאד סנטר', אחד הגדולים ביותר מסוגו במדינה, לבין אגודת ישראל באמריקה, כדי להביא פלסמה העשויה להציל את חייהם של חולי קורונה. מתנדבים של הארגון סייעו והפעילו את השפעתם להנעת התהליך החשוב.

חסינות העדר מסוכנת

רגע לפני שנסיים נצטט סיכום של מאמר שפורסם מטעם מכון דוידסון נגד החסינות קהילתית? "גם אם על הנייר זה נראה רעיון טוב – במציאות זהו מתכון לאסון". במאמר מסבירים חוקרי המכון כי כדי להגיע לחסינות קהילתית צריך שאחוז גדול דיו מהאוכלוסייה יהיה חסין למחלה שעוברת מאדם לאדם, וימנע ממנה להגיע לאנשים שעוד פגיעים. שיעור החסינים באוכלוסייה הנדרש לכך תלוי בסוג המחלה, באופן העברתה ובתנאי הסביבה. ככל שמחלה מדבקת יותר, שיעור האנשים החסינים צריך להיות גדול יותר.

כשלא קיים חיסון, ובמיוחד כשמדובר במחלה מסוכנת כמו COVID-19, הדרך להשיג חסינות קהילתית מורכבת ובעייתית. היא דורשת הדבקה וסיכון של שיעור נרחב מהאוכלוסייה. זו אינה שיטה למניעת מחלה אלא להפצתה. בנוסף, כשאין חיסון אנשים שעוד לא נדבקו בנגיף נותרים פגיעים. חסינות קהילתית יכולה להאט את התפשטות הנגיף, ואולי במקרים מסוימים אפילו להעלימו עם הזמן, אך מאחר שהוא ממשיך להסתובב הוא עדיין יכול להדביק אנשים, לגרום למחלה קשה ואף למוות.

הרב אלימלך פירר בהשקת בול של דואר ישראל לכבודו | צילום: יח"צ

ונשמרתם – בלי פשרות

ברור כי כדי להגיע לחסינות קהילתית יש לשלם מחיר כבד מאוד בחיים ובבריאות. בשלב זה, רק שניים עד שלושה אחוזים מאוכלוסיית העולם נדבקו בנגיף – וכבר מתו מאות אלפי חולים. בדרך לחסינות קהילתית עלולים למות עוד מיליונים.

כך שמול כל הפתרונות והחיסונים עליהם שוקדים אלפי מדענים וחוקרים ברחבי העולם, מתאים ביותר הפסוק 'אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר'. כרגע ישנם חששות כבדים מפני גל שני בתקופה הקרובה או גל נוסף בתחילת החורף. על כן יש להמשיך ולשמור על ההנחיות בכל מחיר, בלי פשרות, ויתורים או קיצורי דרך. שומרים על הכללים – שומרים על החיים.

כתיבת תגובה