מס חדש על הטיסות מישראל: כמה תשלמו וכמה תרוויח המדינה?

נתב"ג | צילום: פלאש 90

רשות המסים מבקשת להכניס יד לכיסם של היוצאים לחו"ל, עם הצעה להטיל מס חדש על כל מטוס שממריא מישראל. לפי נייר עמדה שפרסמה הרשות לקראת דיוני תקציב המדינה לשנת 2027, המס יוטל על חברות התעופה בהתאם למשקל המטוס ולמרחק הטיסה, וצפוי להניב לקופת המדינה כ-1.1 מיליארד שקל בשנה. אם החברות יגלגלו את מלוא העלות לנוסעים, כרטיס טיסה לאירופה יתייקר בכ-58 שקל בממוצע, ואילו טיסה לארצות הברית או למזרח אסיה תתייקר בכ-274 שקל לנוסע.

ההצעה אינה מסתפקת במס אחיד לכל נוסע. רשות המסים ממליצה לגבות את המס מכל מטוס בנפרד, כאשר הסכום ייקבע לפי קטגוריית המשקל שלו ולפי מרחק הטיסה. כך, המס ינוע מכ-1,300 שקל לטיסה של מטוס במשקל של עד 50 טון בטיסה מקומית, ועד לכ-100 אלף שקל לטיסה של מטוס שמשקלו עולה על 300 טון בטיסה ארוכה.

לפי חישובי הרשות, המשמעות עבור הנוסעים תהיה תוספת של כ-12 שקל בטיסה פנימית, כ-58 שקל בטיסה למרחק בינוני, בעיקר ליעדים באירופה, וכ-274 שקל בטיסות ארוכות לארצות הברית ולמזרח אסיה. ברשות מעריכים כי מדובר בהתייקרות בשיעור של כ-4% עד 5% ממחיר כרטיס הטיסה לצרכן. חשוב להדגיש כי מדובר במס על טיסות יוצאות בלבד, כך שבטיסה הלוך ושוב התוספת תחול על מקטע היציאה מישראל.

אלא שהמספרים הללו עדיין אינם משקפים חיוב שנכנס לתוקף. מדובר בהמלצה מקצועית של רשות המסים, שהועלתה לקראת הדיונים על תקציב המדינה הבא, והיא טעונה קידום ואישור במסגרת הליכי התקציב. גם אם תאושר, המס ייגבה מחברות התעופה ולא ישירות מהנוסעים, אך ההערכה היא שהחברות עשויות לגלגל את העלות למחירי הכרטיסים.

הנימוק המרכזי שמציגה רשות המסים הוא העלויות הסביבתיות של ענף התעופה, שלטענתה אינן מגולמות כיום במחירי הטיסות. מטוסים תורמים לפליטות גזי חממה ולהתחממות הגלובלית, לצד זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש בהמראות ובנחיתות. עלויות אלה מחייבות, לפי הרשות, השקעה ציבורית בהתמודדות עם נזקי הסביבה, במערכת הבריאות ובבנייה המותאמת להפחתת רעשים.

ברשות מצביעים על כך שבעוד ענפי הרכב והתעשייה נושאים בנטל מס שנועד בין היתר לגלם את הנזקים הסביבתיים שהם מייצרים, ענף התעופה כמעט שאינו ממוסה בהיבט הזה. מע"מ על טיסות בינלאומיות עומד על אפס, בהתאם לכללי המיסוי על צריכה מחוץ לגבולות המדינה, ודלק המטוסים פטור ממס בלו המוטל על דלקים אחרים.

בעולם קיים כבר יותר מעשור מנגנון שנועד לצמצם את פליטות התעופה. במסגרתו, חברות תעופה שרמת הפליטות שלהן חורגת מרף מסוים נדרשות לרכוש יחידות קיזוז, המממנות מיזמים סביבתיים כמו שמירה על יערות, פיתוח אנרגיה מתחדשת והחלפת אמצעי בישול מזהמים. אלא שלפי נייר העמדה, המנגנון הזה אינו מספק, ומדינות מערביות ובהן בריטניה, צרפת וגרמניה בחרו לקדם גם מיסוי ישיר על טיסות יוצאות.

ברשות בחנו כמה חלופות להטלת המס בישראל: גבייה לפי מספר הנוסעים, מס בהתאם למרחק הטיסה או הטלת מס על דלק המטוסים. בסופו של דבר הועדפה החלופה של גבייה לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה, בעיקר משום שהיא פשוטה יותר ליישום ומאפשרת לחברות התעופה לדעת מראש מה יהיה גובה החיוב. בניגוד למס לפי מספר נוסעים, הסכום אינו משתנה בהתאם לתפוסת המטוס בפועל.

נקודה נוספת שעולה מהבדיקה נוגעת גם לענף המטענים האוויריים. לפי פרסום באתר PORT2PORT, המודל המוצע צפוי לחול גם על טיסות מטען מסחריות, כאשר במטוסי מטען כבדים בטיסות ארוכות עשוי המס להגיע לכ-100 אלף שקל להמראה. לפי הנתונים שפורסמו, כ-4% מהמטוסים שהמריאו מנתב"ג או נחתו בו בשנת 2023 היו טיסות מטען ייעודיות.

המהלך הנוכחי מחזיר לשולחן הצעה שכבר עלתה במסגרת דיוני התקציב הקודמים, אך הוצאה בסופו של דבר מחוק ההסדרים. לפי דיווח בכלכליסט, ההצעה הקודמת הייתה צפויה להניב כ-2 מיליארד שקל בשנה, לעומת 1.1 מיליארד שקל לפי המודל הנוכחי. כעת מבקשת רשות המסים לקדם את המיסוי מחדש באמצעות נייר עמדה מקצועי לקראת תקציב 2027.

בשלב זה מדובר בהמלצה בלבד ולא בהחלטה שהתקבלה להטיל מס. אם תאומץ במסגרת תקציב המדינה, היא עשויה להפוך למקור הכנסה משמעותי נוסף לקופת המדינה, אך גם להוסיף עלויות לענף התעופה ולנוסעים היוצאים מישראל, בתקופה שבה מחירי הטיסות והוצאות הנסיעה לחו"ל כבר מעסיקים את הציבור ואת חברות התעופה.