משנור לגיוס המונים • מהפכת הדיגיטל מגיעה לקופת הצדקה

צילומים: Billion Photos, pixelliebe, Syda Productions, ESB Professional, Maike Hildebrandt | שאטרסטוק

רובכם בטח מכירים את זה שבכניסה לבניין שלכם מוטלות להן עשרות חוברות "צדקה" לקרנות השונות המנוהלות על ידי עמותות החסד, או לחילופין, על "סגולות" שבמקרה אין להן סוף…

עם זאת, גם אם עניתם בחיוב על השאלה הראשונה בעניין עלוני ההתרמה, ספק רב אם תעידו כי אכן תרמתם וכי הפרסום הזה אכן עובד. לא מעט אנשים גם רוטנים על הקמפיינים האלה וטוענים כי "אין סיבה שארגוני הצדקה יממנו ספאם בעלות יקרה – כשזה לא מספק את הסחורה ובעצם ממומן מכספי צדקה".

אבל קשה להאמין שזו אכן טענה נכונה, כי אף חברה, גם אם היא עסקית, לא תממן קמפיין שיווקי שנועד לכישלון.

הפיתרון הירוק

עם התקדמות הטכנולוגיה והכניסה לעידן הדיגיטל, הלך גיוס ההמונים ותפס לו מקום של כבוד בענף ההתרמות. מדובר בעשרות רבות ואפילו מאות אתרים, אפליקציות וסטארט-אפים שונים, שתפקידם, בסופו של קמפיין, להביא לגיוס סכום מרבי. כדי שזה יקרה, ברוב המקרים מוגדר "סכום יעד", ולא משנה אם מדובר בגיוס כסף עבור סטארט-אפ, מטרות למען הקהילה, עמותות, התרמות ועוד.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

מדובר ב"מוצר" שקיים כבר קרוב לעשור אך צבר בשנים האחרונות תאוצה רבה, בעיקר לאור נהירת ההמונים לאינטרנט. מה שכמובן הביא בשנים האחרונות לפיתוחן של פלטפורמות רבות בתחום. בכלל, ללא קשר לגיוס המונים, כיום, חלק גדול מתקציבי הפרסום, הן מהחברות הגדולות במשק והן מעסקים קטנים ובינוניים, מופנים לעבר הפרסום בדיגיטל.

כך בעצם, צנחו בשנים האחרונות מחירי הפרסום בעיתונים מודפסים רבים וגם מספר הקמפיינים המופנים אליהם הלכו והצטמצמו מיום ליום.

כמה זמן 'ישבתם' על העיתון?

נתונים רשמיים של 'פייסבוק' העולמית מצביעים על-כך שכל משתמש ממוצע "יושב" מינימום בין חצי שעה לשעה כל יום על האתר… קשה להאמין שזהו הזמן שאתם מקדישים לקריאת העיתון היומי או המגזין השבועי/חודשי שהגיע אל תיבת הדואר הביתית שלכם… ולא דיברנו על שבת משום שקריאת עיתון שאינו תורני פרופר בשבת מעוררת לא מעט שאלות הלכתיות.

וכל זה עוד לפני שדיברנו על מנוע החיפוש הגדול בעולם – גוגל, תיבת הדואר האלקטרוני (מייל) שלכם, מנוע חיפוש הוידיאו הגדול בעולם – יוטיוב ואתרי התוכן השונים. רק רגע, שכחנו את וואטסאפ וטלגרם… רוצים לגלות כמה שעות ביום "שורפות" לכם האפליקציות הללו? הסירו את האפליקציה ליום אחד בלבד(!) מהסמארטפון שלכם ותופתעו לגלות עד כמה אתם מכורים להן!

עם נתונים כאלה, לא פלא שמשרד הפרסום המדורג במקום הראשון הוא… גוגל! גם הרשת החברתית פייסבוק מדורגת ברשימה הפותחת וזה עוד לא הכל…

החרדים נוהרים לדיגיטל

לא משנה אם תגדירו את זה "לצורכי פרנסה", או כל תירוץ אחר שיאפשר לכם לקבל אישור להחזיק סמארטפון "כשר" מטעם רב הקהילה שלכם, המציאות היא שהעולם החרדי עבר בשנים האחרונות שינוי בלתי נתפס ברמת השימוש בדיגיטל והחשיפה אליו.

גם אם אין לכם סמארטפון, סביר להניח שלפחות פעם בשבוע, אם לא על בסיס יומי, אתם בסביבת מחשב ואינטרנט. רוצים לעשות ניסוי? לכו לבית הכנסת או לשטיבלאך הכי קרובים לביתכם ותשאלו כמה אנשים אקראים מתי בפעם האחרונה נחשפו לאינטרנט… התוצאה תפתיע אתכם. זאת, כמובן במידה ומשתתפי הסקר דוברי אמת…

לנהירה הזאת, ישנן גם סיבות נוספות מעבר ל"צורכי פרנסה" ובראשן שירות הלקוחות של החברות השונות וספקיות השירותים השונים, כמו הבנקים וקופות החולים. בכלל, כל הרשויות הממשלתיות בארץ עוברות לדיגיטל. כך למשל, לצורך הנפקת תעודת זהות ודרכון ביומטרי חייבים להזמין מראש תור ברשות האוכלוסין – את זה ניתן לעשות רק באמצעות אתר האינטרנט של הרשות.

זו גם הסיבה לעלייה המטורפת ברמת הקצאת תקציבי הפרסום, כמו גם קמפיינים לגיוס תרומות לעמותות החסד, שרבים מהם מצאו את עצמם מפנים נתח הגון לדיגיטל החרדי.

איך זה עובד?

נחזור לגיוס המונים. איך קראתם לזה, שנור? אז זהו, שלא ממש… אמנם הקמפיינים המדוברים ביותר והמוצלחים ביותר הם בדרך כלל כאלה הנמצאים בז'אנר של מיזמים חברתיים, התרמות צדקה, סיוע לנזקקים וכדו', אך אלה עלו לכותרות אך ורק בגלל הרגש שבידיעה על טוב הלב של התורמים המסייעים.

לפני כחצי שנה, בשלהי חודש מרץ, אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות חדשות שיאפשרו לחברות פרטיות לגייס הון או חוב דרך פלטפורמות מימון המונים אינטרנטיות. התקנות, שמיועדות לחברות פרטיות בלבד, כאלה שטרם הציעו ניירות ערך לציבור באמצעות תשקיף, צפויות להיכנס לתוקפן בחודשים הקרובים, אך אין הוכחה טובה מזו למגמה ההולכת ומואצת – גם בחברות הסטארט-אפ ובמגזר העסקי.

אז זהו, שלא מדובר רק בגיוס תרומות או ב"שנור", אלא גיוס לשם גיוס. לפעמים מדובר בהשקעה במוצר הנמצא בפיתוח, לפעמים מדובר במכירה מוקדמת של מוצר ולפעמים מדובר גם ב… "שנור" מהסוג שאתם מוצאים בפליירים ובעלונים שבתיבת הדואר שלכם.

לגיוס ההמונים בישראל כמה וכמה פלטפורמות ואתרים, כאשר לכל אחת יתרונות וחסרונות משל עצמה ובעצם, לכל מטרה יש פלטפורמה משלה. כך למשל, אם אינכם עמותה רשומה לא תוכלו לגייס כספים באמצעות פלטפורמת "jgive" ו"ישראל תורמת". אגב, האחרונה פיתחה גם תוסף מיוחד לאתרי האינטרנט ה"תורמים" והם מציעים לכל גולש המשתמש בחוסם הפרסומות לנטרל את החוסם באתר זה, מאחר ושני אחוזים או יותר מהכנסות הפרסומות מועברות למטרות צדקה…

בנוסף, קיימות פלטפורמות נוספות כדוגמת "מימונה", "הד-סטארט" ו"ג'אמפ-סטארטר", כאשר לכל אחת מהן אפשרויות שונות ומגוונות, כמו גם מסלולים שונים לניהול הפרויקט והעמלות הכרוכות בכך…

"העמלות הכרוכות בכך"? הרי מדובר בכספי מעשרות לצדקה!

כן. יש עמלות! וזה כמובן החלק הרווחי של אתרי הגיוס, ולא מדובר כאן בקצת כסף. על העמלות, העומדות בדרך כלל בין שבעה לאחד עשר אחוזים מהסכום שגויס, תוסיפו גם את עלות הקמפיין, שבדרך כלל, אם אתם רוצים שיצליח, נדרש תשלום מינימאלי של כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים ותגלו שעל-מנת לגייס את הסכום הדרוש עבור משפחה במצוקה, אתם צריכים לשלם הרבה כסף.

אם תהיתם מה הבעיה בעמלות, הרי אף אחד לא מצפה שעובדי עמותות החסד יעבדו בחינם ולא יתפרנסו, אז הנה ההסבר ושתי הסיבות המובילות: הסיבה הראשונה, היא כמובן ההלכתית. על פי ההלכה יכולה עמותה להשתמש עד ל-49% מכספי התרומה לצרכי גיוס התרומות, אך לא מעבר לכך.

הסיבה לכך, לשיטת הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א, נעוצה בטובתם של העניים, כי אם המתרים לא יקבל שכר טרחה, לא נמצא מי שיעסוק בהתרמה ולכן ניחא לאלה שנאסף הכסף בעבורם שחלקו יינתן למתרים.

עם זאת, עדיין נשאלת השאלה לגבי דעת התורם. זאת אומרת, העני אכן הסכים "להפריש" למתרים, אך כיצד אנו עוברים על דעת המתרים שביקש לתת "מאה אחוז צדקה"? תשובה לכך ניתן למצוא בדברי הגר"י זילברשטיין, שאומר שאפשר להחשיב את כל הסכום שניתן למשולח שהולך וטורח ואוסף כספים בעבור הישיבה בכלל הנדר שנדר הנותן לתת, כי אין זה שונה משכר האומנין שבהקשרו נאמר בגמרא (שבועות י ע"ב): 'מותר הקטורת מה היו עושין בה? מפרישין ממנה שכר האומנין'. ומכיוון שהמשולח טורח ויגע על התרומה, מגיע לו שכר על עבודתו.

"אם כן ניתן להפריש חלק מהסכום שנתרם כשכר למתרים, ואין בכך גזל מצד העניים שהכסף יועד להם, שכן הם מוחלים כדי שתרימו בעבורם סכום גדול יותר, ומצד התורם אין בכך גזל שכן ברור שהמתרים ראוי לשכר תמורת טרחתו בהשגת התרומה, ולנותן הצדקה ברור שהארגון נותן שכר למתרים מכסף התרומה", מסביר הרב דני שוורץ ממכון 'משפט לעם' שהדפיס קונטרס בנושא.

הרב שוורץ אף מציין כי פוסקים רבים אסרו לקחת למעלה מ-50% מסכום התרומה והסבירו שפשוט שאין בדעתו של התורם לתת את התרומה אם ידע שיותר ממחצית מהסכום מקבל המתרים, ולכן זהו הרף העליון שאם עוברים אותו הרי זה גזל. בשורה התחתונה כותב הרב שוורץ כי נראה שלעולם ייקבע שכר האיסוף לפי השקעתו וטרחתו של המתרים, והמוניטין הקיימים למוסד שלשמו הוא אוסף, אך כמובן לא ייטול המתרים יותר מ-50 אחוזים.

במילים אחרות, אחרי כל עלויות הקמפיין בדיגיטל והאחוזים היורדים עבור הפלטפורמה המקוונת, כמעט ולא נשאר אחוזים למתרים האנושי, מאחר והמתרים הדיגיטלי, דהיינו אתר גיוס ההמונים, כבר לקח את חמישים האחוזים…

עם זאת, אנו רואים לא מעט עמותות וארגוני צדקה חרדיים הפועלים לגיוס גם באמצעות אתרי גיוס ההמונים, כמו לדוגמא 'קופת העיר' שהשתמשה בשירותיו של איש הפרסום שמחה מרגליות שהפך לשם-נרדף לפרסום בדיגיטל החרדי. מרגליות אף מחזיק בבעלותו אחת מחברות הפרסום החרדיות הבודדות שעוסקות אך ורק בפרסום דיגיטלי.

הסיבה השנייה לבעיית העמלות, מעבר לזו ההלכתית בה הארכנו קודם, היא כמובן הצד של התורם בפאן האישי. אם תרמתם כמה שקלים, קשה להאמין שלו תפרגנו למתרים שקל או שניים שירוויח מזה, אך כשמדובר בהתרמות ענקיות, יש לכך משמעות רבה מאוד בעבור התורם. על מנת להבין את הרגשתו של התורם, שוחחנו עם אחד מאנשי העסקים הגדולים והמוכרים במגזר, שנמנה מבין גדולי התורמים למטרות חסד ושמו נמצא בראש ה"רשימות" של המתרימים.

שאלנו אותו מדוע אינו מעדיף להעביר את התרומות ישירות לנזקקים, "אתה לא חושב שזו טעות לחתום על שיק של מאה אלף שקל כשאתה יודע שחצי מזה כלל לא יילך לצדקה?", תהינו. אך זה השיב בשלילה. לדבריו, "אם אותו מתרים לא יקבל את האחוזים המגיעים לו, סביר להניח שלא יעבוד בתחום. אז לפחות הוא עובד בעבודה של חסד". כך מרוויחה החברה החרדית גם פרנסה עבור המתרים (השנורר) וגם סיוע למשפחה במצוקה, השיב לנו הנגיד החרדי, שהעדיף להישאר בעילום שם.

לסיכום, בשנים הקרובות תהיו עדים למהפכה בתחום גיוס התרומות. יחד עם הצמצום בהיקפי המזומן, תחול עלייה דרמטית במספר ההתרמות שייעשו באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. יחד עם זאת תבחינו בשינוי דרמטי בשוק האשראי הישראלי שגם בו הולך וגדל מעמדם של הגופים החוץ-בנקאיים שנועדו להפגיש לווים ומלווים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות.