נגיד בנק ישראל נאם בארה"ב ורמז למערכת הפוליטית הישראלית

פרופסור אמיר ירון: לא להעמקת הגרעון ולא להגדלת היחס חוב תוצר • לדבריו הסיכונים בצעדים אלו עלולים להשפיע גם באופן ישיר על שווי ההטבות מהם בשל אינפלציה אפשרית ובוודאי השפעות פיסקליות עתידיות

נגיד בנק ישראל עם יו"ר הפד | צילום: דוברות בנק ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, נשא את נאום הנעילה של כינוס כלכלי חשוב של הפד, ונראה שנתן איזו הצהרת כוונות לפוליטיקאים ישראליים המצהירים שיגדילו קצבאות וסובסידיות, תוך הגדלת הגרעון והחוב תוצר.

הנגיד שמונה רק בשנה האחרונה, צפוי להישאר כאן לפחות לשנים הקרובות, ומאחר ובעל המאה הוא בעל הדעה, הדברים שנשא, צריכים להדהד היטב למי שרוצה לנהל פוליטית את המדיניות הכלכלית בישראל בשנים אלו.

סימפוזיון המדיניות הכלכלית של בנק הפדרל רזרב בקנזס סיטי בג'קסון הול, זו אחת הוועידות הבנקאיות המרכזיות הוותיקות בעולם. האירוע מפגיש כלכלנים, משתתפים בשוק הפיננסי, אנשי אקדמיה, נציגי ממשלת ארה"ב ומדיה חדשותית כדי לדון בסוגיות מדיניות ארוכות טווח הנוגעות לכלל הכלכלה הגלובאלית.

בכל שנה נבחר נושא הוועידה ומוזמנים אליו דוברים בהתאם לנושא הנבחר. בכנס הזה, השתתפו נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, ראשי מוסדות פיננסיים בינלאומיים – למשל, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי – ונציגים בכירים מהאקדמיה והמחקר הכלכלי בעולם. הסימפוזיון הכלכלי החשוב  התמקד השנה ב"אתגרים בניהול מדיניות מוניטרית כעשור לאחר המשבר הפיננסי".

את הסימפוזיון פתח  יושב ראש הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, וחתם אותו בפאנל הסיכום ,כאמור, נאומו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שאת רוב השכלתו וניסיונו הכלכלי, רכש בארה"ב, תחת הכותרת "Monetary policy challenges and the no free lunch in government debt".

 

הנגיד עסק בנושאים מרכזיים הנמצאים על סדר היום של הכלכלה העולמית, תוך התמקדות בסוגיות רלוונטיות למשק הישראלי. הוא דן באתגרים העומדים בפני קובעי המדיניות המוניטרית במשקים קטנים ופתוחים, ושיבח את חוסנה המבני של הכלכלה הישראלית,  תוך שהוא מזהיר מפני ההשלכות של גידול אפשרי ביחס החוב לתוצר והעלויות הגלומות בו. הנגיד ביסס את הדברים על מחקרים פרי עטו, כמו גם מחקרים בולטים שהוצגו בכנס, מחקרי עבר מהעולם ומישראל.

לדבריו, הגדלת יחס החוב תוצר, עשוי אמנם לפתור משברים זמניים ולתת אשראי מסוים לביצוע מדיניות כלכלית מסוימת, אולם הסיכונים ארוכי הטווח העלולים להיווצר במקרים כאלו, כמו אינפלציה בשל הצפה במטבע, או ירידה בערך האג"ח הממשלתיות בשל הגדלת הסיכון עם הגדלת החוב, עלולים להשפיע לרעה אפילו על שווי השימוש בכספים האלו.

לסיכום, מאחר והמדיניות המוניטרית נמצאת בידי בנק ישראל והממשלה חייבת להיות כפופה למדיניות זו, נראה שאלו המבטיחים הבטחות בחירות גרנדיוזיות, על חשבון הגדלת הגרעון, עלולים לקבל כתף קרה מבנק ישראל ולא יהיו מסוגלים לבצעם.

כתיבת תגובה