נגיד הבנק: "יש מצבים בהם סיוע פיסקלי ורחב היקף הינו הכרחי"

מתווה מיוחד למערכת הבנקאית: בתחילת המלחמה, פעל בנק ישראל מול המערכת הבנקאית לגיבוש מתווה שכלל דחיית החזרי הלוואות, ובחלק מהמקרים אף ויתור על ההחזר החודשי למשרתי המילואים ולתושבים שפונו מבתיהם. "כך, על אף שהריבית נותרה ללא שינוי, הצלחנו להקל את תנאי המימון באופן ממוקד ומותאם לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד כתוצאה מהמלחמה," הסביר הנגיד.

התפתחות האתגרים הכלכליים לאורך 2024
הנגיד תיאר כיצד השתנו האתגרים הכלכליים במהלך שנת 2024:

בתחילת השנה: עם סימנים ראשונים של התייצבות בשווקים וירידה בעצימות המלחמה, זוהתה פגיעה משמעותית בביקושים כאתגר המרכזי. "מאות אלפי מילואימניקים גויסו באופן פתאומי ונותקו מחיי השגרה שלהם, עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם בצפון ובדרום, והצריכה הפרטית, שהינה מנוע מרכזי של המשק, ירדה באופן חד." במצב זה, החליטה הוועדה המוניטרית על הפחתת הריבית.

בהמשך השנה: התמונה הכלכלית הפכה מורכבת יותר. העצימות המלחמתית שבה ועלתה, ופרמיית הסיכון החריפה. במקביל, מגבלות ההיצע הפכו משמעותיות יותר, בעיקר בשל מחסור חריף בכוח אדם עקב היעדר כניסת עובדים פלסטינים וגיוס מילואים ממושך. "ענפים רבים נפגעו, ובפרט ענף הבינוי, שסבל מעיכובים בפרויקטים ומהתייקרות משמעותית בעלויות," ציין הנגיד.

שינוי באסטרטגיה המוניטרית: "במציאות זו, שבה מגבלת ההיצע הפכה מרכזית, המדיניות המוניטרית – הפועלת בעיקר על צד הביקושים – התאימה את עצמה: הפחתת הריבית כבר לא הייתה אפקטיבית." הנגיד הסביר כי הגדלת הביקוש ללא יכולת לייצר ולספק אותו הייתה מובילה בעיקר ללחצים אינפלציוניים, ללא תועלת ממשית לפעילות. בנוסף, עליית פרמיית הסיכון חייבה שמירה על סביבת ריבית גבוהה.

תפיסה חדשה בסיוע פיסקלי
הנגיד הדגיש שינוי בתפיסה הפיסקלית שהחל במשבר הקורונה והמשיך במלחמה הנוכחית: "לאורך שנים רבות, התפיסה השלטת בישראל הייתה שמשברים כלכליים אינם מצריכים התערבות פיסקלית מהירה ומשמעותית בזמן המשבר עצמו… אולם, במשבר הקורונה, אנחנו בבנק ישראל הטמענו תפיסה חדשה: ישנם מצבים בהם סיוע פיסקלי מיידי ורחב היקף הינו הכרחי כדי להעניק ודאות למשקי הבית ולעסקים, ולמנוע נזקים ארוכי טווח למשק."

הנגיד הוסיף כי "על סיוע פיסקלי בהווה יש צורך לשלם בעתיד," ולכן לאור הגידול המשמעותי בהוצאות הביטחון, המליץ בנק ישראל לממשלה לנקוט צעדי התאמה משמעותיים. חלק מהצעדים הללו אומצו כבר במסגרת תקציב 2024, אך החלק המרכזי, בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים, נכלל בתקציב 2025.

פרמיית הסיכון והשימוש בנתונים
הנגיד ציין כי פרמיית הסיכון של המשק הישראלי עלתה בחדות מיד עם פרוץ המלחמה, נותרה תנודתית במשך השנה, ולקראת סוף המחצית השנייה התמתנה בצורה ניכרת, בין היתר לאור המצב בצפון ואישור התקציב בממשלה, עם ההתאמות הנדרשות.

בסיום דבריו, הדגיש הנגיד את חשיבות הנתונים האיכותיים, האמינים והמדויקים בזמן אמת בקבלת ההחלטות הכלכליות במהלך המשבר: "במילים פשוטות, בשנה כה מורכבת, הנתונים היו כלי עבודה חיוני שאִפשר לנו לנווט בתוך אי-הוודאות הגבוהה."