נמשכים ההיקפים הגבוהים של נטילת משכנתאות: בדרך לכאוס?

עלייה בלקיחת משכנתאות | אילוסטרציה: style-photography, שאטרסטוק

היקפי המשכנתאות ממשיכים להיות גבוהים. על פי נתוני בנק ישראל, בחודש אוקטובר 2020 נטלו אזרחי ישראל משכנתאות בהיקף של כ-6.2 מיליארד שקל המהווים 7.4 מיליארד שקל בניכוי עונתיות. מדובר על 7,783 הלוואות שניתנו בבנקים, כ-1,080 עבור דירות להשקעה וכ-1,180 הלוואות עבור דירות במסגרת התוכנית הממשלתית 'מחיר למשתכן'.

דוחות בנק ישראל מצביעים על 84 מיחזורי הלוואות שנערכו מבנק לבנק בחודש החולף וכ- 1,780 הלוואות שניטלו מהבנקים שלא למטרת מגורים אך בביטחון דירת מגורים. בחודשים יוני-יולי-אוגוסט זינק נתון זה בחדות והגיע עד לכדי 2,500 הלוואות דומות, נתון שנראה בארץ רק בשנת 2012. מרבית מיחזורי ההלוואות התקיימו בתוך הבנק כ-4,880 במספר.

נתון נוסף שעולה מתוך הדוחות, מצביע על אחוזי שיעור המימון. מרבית נוטלי המשכנתאות, כ-2,500 הלוואות עשו זאת במימון של מעל 60% ועד 75%. חלק עיקרי נוסף מנוטלי ההלוואות כ-2,000 לווים עשו זאת במימון של מעל 45% ועד 60%, ואילו כ-1,100 הלוואות נלקחו בשיעור מימון של 30%-45%.

במקביל מקדם הפיקוח על הבנקים את הפתרונות הבאים למקפיאי ההלוואות והמשכנתאות. בקרוב יפוג המתווה הקודם בו כל האזרחים קיבלו הקפאה לפי דרישה. בפיקוח על הבנקים לא ממתינים לפיצוץ שעלול לבוא ומציעים פתרון דיפרנציאלי ולא גורף, שיבחן את עומק הפגיעה במשק הבית.

שלשה סוגי עסקים

המתווה החדש מציע הקפאה או דחיית הלוואה רק למשקי בית שהכנסתם נחתכה בכ-40% ורק אם הכנסתם נטו לא עוברת את ה-20 אלף שקל בחודש. משק בית שיעמוד בקריטריונים יוכל לפרוש את ההלוואה למשך תקופה ארוכה פי שניים מתקופת ההלוואה המקורית, אולם רק עד ארבע שנים. נוטלי המשכנתאות שהכנסתם ירדה יוכלו לבחור תשלום של 25% – 50% או 75%. הגידול החודשי יגדל אמנם, אולם הריבית המקורית תישאר. בשלב זה הדיונים בין הגורמים ממשיכים וגם המתווה לעסקים קטנים בו מוקפאות הלוואות בהיקף של 12 מיליארד שקל, עדיין לא ידוע.

בניתוח ב'כלכליסט' חילקו את מצבם של אלו האחרונים לשלושה סוגים של עסקים: אלו שהיו במצב בעייתי עוד טרם המשבר והקורונה הקריסה אותם. עסקים שכאלה ככל הנראה לא יקבלו סיוע. סוג שני – עסקים קטנים שנפגעו מהמשבר, אבל זקוקים לזמן להסתגל למציאות החדשה. מדובר בעסקים כמו בעלי חנויות, שהעסק אצלם בשגרה יציב ורווחי, אבל עובר טלטלה בכל סגר. לעסקים שכאלה מספיק פתרון דחייה ופריסה של החוב.

הסוג השלישי כולל עסקים שתפקדו טוב, אולם הקורונה גרמה להם למשבר עמוק, ואין להם אופק חזרה לפעילות. מדובר בעסקים כמו ענף התיירות, מסעדות, תרבות וכדומה. לעסקים שכאלה לא יעזור פתרון של דחיית חוב, וכדי שהם יוכלו לשרוד נדרש גם סיוע מהמדינה. משום מה העמדה הקלאסית של פקידי האוצר היא לתת לכוחות השוק לקבוע, ומי שלא חזק מספיק, שלא ישרוד. השאלה אם הדבר נכון והוגן גם במשבר הנוכחי לגבי עסקים שעבדו בצורה תקינה, ושמצבם התדרדר בגלל הגבלות שהמדינה הטילה עליהם.

מתווה גמילה מהמשבר

על פי הודעת בנק ישראל, מחודש מרץ ועד אמצע ספטמבר דחו הבנקים הלוואות לכ-738 אלף הלוואות, בסך מצטבר של כ-9.5 מיליארד שקל. בפילוח לפי מגזר, מדובר על כ-400 אלף הלוואות באשראי צרכני בהיקף של 1.6 מיליארד שקל וכ-173 אלף הלוואות לדיור בהיקף של 2.9 מיליארד שקל. בבנק ישראל אומרים כי כ-60% מהלווים שביקשו להקפיא או לדחות את החזרי המשכנתא שבו ללוח סילוקין שנקבע להם. יתרת הלווים מתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא, נוכח ירידה בהכנסה המשפחתית. על פי הערכות בכ-54 אלף משקי בית מקרב נוטלי המשכנתאות, לפחות אחד מבני הזוג איבד את עבודתו במהלך משבר הקורונה.

ב'כלכליסט' השוו את המתווה המתגבש לחולה שמחובר למכונת הנשמה, ואט אט הרופאים גומלים אותו מההנשמה המלאכותית עד שהוא חוזר לנשימה עצמאית, כך גם מבקשים לעשות בבנק ישראל – לגרום למשקי הבית לחזור למצב שבו הם פורעים את הלוואותיהם, ועושים זאת במדורג תוך התאמת מבנה ההוצאות שלהם. המתווה החדש גם יוצא מנקודת הנחה שבשנתיים הקרובות נצא ממשבר הקורונה, ולכן מה שהלווים צריכים זה לקנות זמן, עד שיסיימו להתאושש מהמשבר ולחזור ולפרוע כרגיל את הלוואותיהם.