סיפור ישראלי עצוב: להוציא יותר כסף, להרוויח פחות

בחלוקת ההכנסות של משק בית שבראשו עומד עצמאי – כ-23% הן מעבודה שכירה • ההוצאה על מזון בחמישון התחתון עומדת על כ-24% לעומת רק כ-15% בחמישון העליון •
וכמובן, סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משק הבית היה סעיף הדיור – 24.8% ממשקל ההוצאה הכוללת

חניה לכלי רכב אחד בלבד | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

סקר חדש של הלמ"ס מספר את סיפורם הדי עגום של העצמאיים בישראל. 283,300 משקי בית יש בישראל שבראשם עומד עצמאי. הגיל הממוצע של ראש המשפחה עומד על 46.5 וההכנסה הממוצעת מגיעה לסך של 25,104 שקל ברוטו, למשפחה ממוצעת המונה 3.5 נפש. המעניין הוא שבחלוקת ההכנסות של משק בית שבראשו עומד עצמאי כ-23% הן מעבודה שכירה.

לעומת זאת על פי אותו סקר ישנם בישראל 517,200 משקי בית שבראשם עומד אדם שאינו עובד (בסקירה מעמיקה על נתוני האבטלה הסברנו איך המספר נתון זה מסתדר עם אחוז האבטלה הנמוך). הגיל הממוצע של האדם הלא עובד הוא 69 והכנסתו הממוצעת עומדת על כ-9000 שקלים לחודש, למשפחה בגודל ממוצע של 1.9 נפשות.

במשפחות אלו חלוקת ההכנסות שונה לגמרי ממשפחות עובדות. קרוב למחצית מכלל ההכנסות (47.3%) מקורן בקצבאות ותמיכות כאשר 38% מהן מגיעות מהביטוח הלאומי. 41% נוספים מגיעים מפנסיה וקופות גמל וכ-11% מההכנסה החודשית מקורם בהון.

על פי הסקר, ברוב משקי הבית בישראל (1.8 מיליון משקי בית מתוך 2.6 מיליון) מקור ההכנסה היא עבודה כשכיר, כאשר הגיל הממוצע 41.8 נמוך יותר ממשקי הבית שבראשם עומד עצמאי או אינו עובד. מספר המפרנסים במשקי בית אלו הוא 1.9 וההכנסה הברוטו הממוצעת עומדת על 23,898 שקל למשפחה ממוצעת המכילה 3.6 נפשות.

מדובר על סקר הלמ"ס המכונה בשם "הוצאות משק הבית לשנת 2018". זהו סקר המודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל מהיבט של ההוצאות, ההכנסות והבעלות על מוצרים.

מהסקר עולה כי ל-97.9% מכלל משקי הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד (כ-83% בשנת 2004). ל-76.9% ממשקי הבית יש מחשב, ל-36.2% יש מחשב לוח (טאבלט) ו-74.9% מחוברים לאינטרנט. ל-5.7% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים ול-3.3% מממשקי הבית יש קורקינט חשמלי.

מבדיקת ההוצאות עולה כי ישנו פער שלילי בין ההכנסות וההוצאות של שלושת העשירונים התחתונים, כאשר הסקר מצא שההוצאה הכספית גבוהה מההכנסה נטו שלהם (מה שמוביל בד"כ ללקיחת הלוואות לכל מטרה המוצעות ללא הרף על ידי חברות האשראי והבנקים. ד"ש).

מעיון בחלוקת ההוצאות של משקי הבית נראה, כי סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משק הבית היה סעיף הדיור שהיה 24.8% ממשקל ההוצאה הכוללת. אחריו היו סעיף התחבורה והתקשורת – 20.4% וסעיף המזון (כולל ירקות ופירות) – 17.2%. ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור בבעלות, הסתכמה ב-16,475 ש"ח לחודש. 

בתהליך הסקר מחולקים משקי הבית בישראל לחמש קבוצות (חמישונים) מבחינת ההכנסה נטו לנפש סטנדרטית של משקי הבית. מהסקר עולה כי מספר הנפשות בחמישון התחתון הוא 4.1 בממוצע לעומת 2.6 נפשות בממוצע בחמישון העליון. מספר הנפשות, מסביר היטב את הנתון הבא: ההוצאה על מזון בחמישון התחתון עומדת על כ-24% לעומת רק כ-15% בחמישון העליון.

שאר סעיפי ההוצאה כמעט שווים למעט ההוצאה על תחבורה ותקשורת בה שוב ניכר ההבדל בין החמישונים. בחמישון העליון ההוצאה בסעיף זה עומדת על כ-25% לעומת רק 14% בחמישון התחתון (שמשתמש יותר בתחבורה הציבורית. ד"ש).

כאשר הסקר עוסק בנושא של בעלות על מוצרים בני קיימא עולים הבדלים מהותיים ברמת החיים בין החמישונים בארץ. כך למשל מדיח כלים נמצא בכ-11% מתוך משקי הבית בעשירון התחתון לעומת כ-80% בעליון. מתקן לטיהור מים כ-15% לעומת 45%. שואב אבק 40% לעומת כ-85%. 

בתחום התחבורה ל43% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש רכב לעומת 94% בעשירון העליון. ובסעיף שני רכבים ויותר הפער הוא עצום בהיקפו 4.2% לעומת 55% (!) מחשב ביתי 50% לעומת 95%. מינוי לאינטרנט 46% לעומת 93%.

חשוב לציין כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודה לאלפי משקי הבית שהשתתפו בסקר, ושענו באורך רוח, תוך הבנת חשיבות ההשבה, ובכך תרמו באופן ניכר למערך הנתונים הסטטיסטי במדינה.

תגובה אחת ל: "סיפור ישראלי עצוב: להוציא יותר כסף, להרוויח פחות"

  1. זה מה שקורה כשאין ממשלה

כתיבת תגובה