עולם הסייבר: יותר חברות, יותר עובדים, פחות הכשרה

כ-800 עובדים נוספים נדרשים מדי שנה לתעשיית הסייבר בישראל כדי לשמור על קצב הצמיחה • כוח אדם נותרה הבעיה הקשה ביותר של חברות הסייבר: 90% מהמנהלים הצהירו כי זו הבעיה המשמעותית ביותר בתעשייה • בחמש השנים האחרונות קמו מספר שיא של 367 חברות סייבר חדשות

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי | צילום גלעד קוולרציק

שבוע הסייבר לשנת 2019 נפתח אתמול (א') באוניברסיטת תל-אביב זו השנה התשיעית ברצף, ויימשך לאורך שבוע שלם עד ליום חמישי ה-27 ביוני 2019.

שבוע הסייבר מפגיש מומחי סייבר וחוקרים מובילים מהארץ ומהעולם עם דרג קובעי מדיניות, גורמי ביטחון בינלאומיים, דיפלומטים ואנשי עסקים בכירים לסבב שולחנות עגולים ולדיונים וסדנאות העוסקים בסוגיות המצויות על סדר היום העולמי בתחום הסייבר בהם: בינה מלאכותית, אתגרי הסייבר הצפויים בעתיד, הגנת תעופה, למידת מכונה ועוד.

בין המשתתפים הבולטים השנה בשבוע הסייבר: ראש הכנס, יו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל; ראש מערך הסייבר הלאומי יגאל אונא; מייסד ויו"ר צ'קפוינט גיל שוויד; מפקד יחידת 8200 לשעבר נדב צפריר; ההאקר שהצליח להשתלט על מערכות מאובטחות במהלך טיסה עם מאות אנשים – כריס רוברטס; בכירים נוספים ממערכת הביטחון וקהילת המודיעין, מהאקדמיה, מתחומי הטכנולוגיה, התעשייה והמגזר הציבורי.

באי הכנס ייהנו מהמוצגים של חברות הסייבר המובילות בישראל ובעולם, יחשפו לסטארט-אפים חדשים בתחום הסייבר, יזכו לקבל הצצה לפני כולם לפיתוחים האחרונים בזירה, וילמדו על תפיסות הפעולה המתהוות בתחום, נוכח השינויים התכופים בחוקי המשחק.  

גם השנה הכנס צפוי להעלות לסדר היום התקשורתי והציבורי את האיומים הגוברים בזירת הסייבר, ההולכים ומתעצמים מדי יום ביומו, ואת סוגיית ההערכות של מדינות העולם למתקפה בזירה הטכנולוגית – מתקפה שעלולה ליצור משבר אמון כולל בקרב אזרחי המדינה, ולהכריע גורלן של מדינות שלא תערכנה כראוי להתמודדות בזירה מורכבת זו.

אירועי שבוע הסייבר 2019 נערכים בשיתוף סייבר ישראל – מערך הסייבר הלאומי והמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב, ובמסגרת אירועים אלו נחשפים נתוני חברות הסייבר בישראל ומהם עולה כי אין פלא שפעם בשבוע-שבועיים אנחנו מבשרים כאן על עוד חברה בינלאומית המקימה מעבדת מו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל במטרה להצטרף לחגיגת הסייבר הישראלי הצועד בראש מדינות העולם.

על פי דו"ח חדש של חברת המחקר IVC, תעשיית הסייבר הישראלית מזנקת במהירות עצומה ואף גייסה כ-4 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות. תעשיית הסייבר נחשבת למובילה עולמית במדדי ייצוא ואף מתחזקת בשעה שענף ההיי-טק עולה בצורה מתונה.

לצד זאת, מעלה הדו"ח גם אתגרים שהעלו מנהלים בתעשיית הסייבר, בעיקר בהיבטים של גיוס הון אנושי וחדירה של טכנולוגיות חדשניות לשוק.  הדו"ח, שמבוסס על נתונים שנאספו ונותחו וכן על ראיונות עם מנהלים ומנהלות בכירים בתעשיית הסייבר, מבסס את הקביעה כי ישראל הפכה למוקד ידע בתחום הסייבר.

מיפוי שוק הסייבר הישראלי

נכון לסוף 2018, יש בישראל 752 חברות סייבר – מתוכן פעילות 421 חברות ו-118 חברות נרכשו. נוסף על כך, מיפה מערך הסייבר 100 חברות סייבר פעילות בתחום השירותים המקצועיים בסייבר שיושבות בישראל, כגון חברת PwC.   

שימו לב. בחמש השנים האחרונות קמו מספר שיא של 367 חברות סייבר חדשות! אשר מהוות כמחצית מסך חברות הסייבר הקיימות בישראל כיום. מבין חברות הסייבר הקיימות כיום בישראל, 9% עוסקות באבטחת רשתות, 15% בהגנת מידע, הודות לידע שחלחל לשוק מהיחידות טכנולוגיה הצבאיות, ו-7% במודיעין סייבר – אחוז גבוה יחסית בהשוואה לעולם כולו.

יתרונות ואתגרים של תעשיית הסייבר בישראל

חלק מהאתגרים שעימם מתמודדות חברות הזנק בתחום נובע מכך שארגונים נוטים יותר לרכוש את המותגים המוכרים יותר בתחום, ולא בהכרח את המוצר הטוב ביותר להגנת הארגון שלהם.  

החברות הישראליות ממוקדות בחדשנות וביצירת עליונות טכנולוגית הרבה יותר מאשר בפתרון כוללני להגנת סייבר, דבר שמקנה יתרונות רבים לחדשנות הישראלית, אבל פחות מסייע במכירת המוצר. למנהלי אבטחת מידע בישראל הבנה גדולה פי כמה מעמיתיהם בחו"ל ולכן ארגונים רבים מוכנים לתת לחברות הזנק הזדמנות לנסות את מוצריהם בארגון, בשונה מהחשדנות בה מתקבלים אחרים בעולם הרחב.      

ההון האנושי בתעשיית הסייבר

בסוף 2018 מנתה תעשיית הסייבר בישראל כ-20,500 עובדים, כמחצית מהם מועסקים במגזר הפרטי בחברות הזנק. ואם הזכרנו את החברות שפותחות כאן מרכזים על ימין ושמאל, 4,500 עובדים מועסקים במרכזי מו"פ זרים הממוקמים בישראל, ו-5,900 המועסקים במגזר הציבורי. (הנתונים אינם כוללים את אנשי הסייבר המועסקים בחברות הפועלות תחת סיווג תחום אחר כגון תע"א ורפאל).

קצב הצמיחה של עובדים בתחום הוא של כ-12% בשנה מאז 2015. הדו"ח קובע כי נדרשים כ-800 עובדים נוספים מדי שנה בתחום כדי לשמור על קצב הצמיחה בתעשיית הסייבר בישראל. אולם כוח אדם נותרה הבעיה הקשה ביותר של חברות הסייבר: 90% מהמנהלים שנסקרו בדו"ח הצהירו כי זו הבעיה המשמעותית ביותר בתעשייה וביכולת החברה שלהם לצמוח וכן כי גובה המשכורת שהם מציעים היא לא בהכרח הפתרון לבעיה.

בעיה זו הועלתה אף מהכיוון של מנהלים בחברות שנמצאות בצמיחה מהירה ואף מצד חברות שהצליחו לגייס עשרות מיליוני דולרים. התחרות המרכזית על כח אדם הן עם חברות המו"פ הבין-לאומיות שממוקמות בישראל ומציעות לעובדים משכורות שקשה להתחרות בהם.

המחסור בתחום גורם לעיתים קרובות להתפשר על רמת העובדים בגלל המחסור בתחום. הקושי הוא לא רק בגיוס אנשי מו"פ, אלא גם בגיוס אנשי תמיכה בלקוחות, עובדים שמייצרים הדמיות, קדם מכירות וארכיטקטורה של רשתות.  

לדברי המנהלים, לוקח בין 6 ל-8 חודשים לאייש תפקידים. פתרון נפוץ שציינו המנהלים הוא לקחת עובד הייטק עם ידע כללי בתחום, ולהתאים את הכשרתו לתחום הסייבר.

גיוס ההון

בחמש השנים האחרונות סכום הגיוס בתעשיית הסייבר הסתכם ב-3.9 מיליארד דולר ב-501 סבבי גיוסים. בעוד שמספר העסקאות בתחום ההיי-טק יורד, בתחום הסייבר הוא ממשיך לעלות.

בנוסף מראה הדו"ח שהתחום כולו התקדם בכמה צעדים קדימה כך שבעוד שבין 2014 ל-2016 העסקאות המובילות היו בשלב ההון הראשוני, ב-2018-2017, רוב ההון הושקע בשלבים המתקדמים יותר.

התפוקות של חברות ההזנק

סך ההכנסות של חברות הזנק בתחום הסייבר בישראל מוערך בכ-600-500 מיליון דולר בשנתיים האחרונות.

סך פעילות היצוא של ישראל בתחום הסייבר מוערכת בכ-5.5-6 מיליארד דולר בשנת 2017. מתוך כך, כ-3 מיליארד דולר מחברות סייבר ציבוריות, 1 מיליארד דולר מחברות שמציעות פתרונות סייבר כחלק ממוצריהם בתחומים אחרים, כגון Ness, וכ-550 מיליון דולר נוספים מ-173 חברות הזנק ישראליות שמוכרות מוצריהן בחו"ל.

ערך תוצר מקומי גולמי מעובדים ישראלים המועסקים בתחום הסייבר במרכזי מו"פ של חברות גלובליות הממוקמות בישראל, הסתכם ב-900 מיליון דולר ב-2017.

פעילות חברות ההזנק הישראליות בחום הסייבר בארה"ב הביאה לתשואות נאות מאוד, נכון לרבעון האחרון של 2018: תשואה מצטברת של כ-34 מיליון דולר בתחום הגנת רשתות; תשואה של כ-44 מיליון דולר בתחום פתרונות לאבטחת נקודות קצה, ותשואה של כ-42 מיליון דולר בתחום ניהול סיכונים תפעוליים.

 

בארה"ב, פעילות החברות הישראליות בתחום הסייבר מהווה 34% מתחום אבטחת הנתונים. ואילו באירופה, פעילות החברות הישראליות בתחום הסייבר מהווה כ-27% מההוצאה בתחום אבטחת רשתות ו-17% מההוצאה בתחום אבטחת נתונים.

ההמלצות לקידום תחום הסייבר הישראלי

מעורבות ממשלה גדולה יותר בקידום מכירות בחו"ל – פתיחת דלתות וערוצי הפצה; הקלת הרגולציה על חברות הזנק בישראל; יצירת סטנדרטיזציה, מהצד של משרד הכלכלה; הקלת שימוש בענן ציבורי; עידוד גופים מקומיים להטמיע פתרונות אבטחת סייבר חדשניים של חברות הזנק ישראליות; טיסות ישירות ליותר יעדים; ערוצי קישור עם משקיעים זרים לגיוס הון; השקעות בהלוואות בתנאים מעודפים שיעזרו לחברות לחפש דרכי הצלחה צנועות יותר (הצעה שנבחנת במערך הסייבר).   

כיצד מקדם מערך הסייבר הלאומי את תעשיית הסייבר בארץ ובחו"ל?

מערך הסייבר הלאומי משתתף קבוע בתערוכות לחשיפת חברות סייבר הישראליות בכנסים משמעותיים בחו"ל, בסמינרים מקצועיים ובמשלחות עסקיות בארץ ובחו"ל – המערך קיים כ-150 פעולות קידום בשנתיים האחרונות בסכום כולל של מיליוני ₪ בשנה.

סיוע למדינות מתפתחות – מערך הסייבר השקיע כ-5 מיליון דולר בארבע השנים האחרונות בקרנות, כגון עם הבנק העולמי והבנק הבין אמריקאי לפיתוח – מהלכים שגם פותחים דלת לשווקים חדשים עבור התעשייה.

מענקים לטכנולוגיות התחלתיות בשלוש תכניות – בסכום כולל של כ-100 מיליון ₪ בשנה:

טכנולוגיות פורצות דרך – תכנית של המערך והרשות לחדשנות לקידם פתרונות פורצי דרך המבוססים על טכנולוגיות הגנה בסייבר בעלות פוטנציאל השפעה משמעותי על תעשיית הגנת מרחב הסייבר העולמית. מיועדת ליצירת עוגנים טכנולוגיים שעל בסיסם יוכלו להיווצר חברות סייבר גדולות בישראל.

תכנית מטאור – תכנית של מערך הסייבר הלאומי במסגרתה מציעות חברות הזנק בתחום הסייבר פתרונות לאתגרים הניצבים בפני הממשלה, מבצעות פילוטים במשרדי ממשלה ומקבלות מענק של עד 100,000 שח.

תכנית הפיילוטים – תכנית של מערך הסייבר והרשות לחדשנות התומכת בחברות המבצעות פיתוח והרצת מוצר מבוסס טכנולוגיה ומבצעות התקנה ראשונה אצל לקוח, בדגש על לקוחות זרים

מענקים לעידוד תעשיית הסייבר בבאר שבע – כ-50 מיליון ₪ בשנה לתמרוץ תעסוקת עובדי סייבר בבאר שבע, כדי למשוך חברות לפעול בה, ולהקמת זירות חדשנות סייבר בבאר שבע.

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי אמר על הדו"ח כי, "הנתונים מראים על עוצמתה של ישראל כפי שמשתקפת גם בתעשיית הסייבר, שממשיכה להוות מנוע צמיחה מוביל וחזק לכלכלה הישראלית.

"התעשייה הישראלית מהווה גם נדבך חשוב בהגנה הלאומית, ותורמת ליכולת ולעוצמה מול העולם. המערך ימשיך ללמוד את האתגרים של התעשייה ולחפש הזדמנויות חדשות להתפתחותה בארץ ובחו"ל".

כתיבת תגובה