האדישות הלאומית במערכת הבחירות הנוכחית למשבר הדיור – זועקת לשמים • הישראלים איבדו את התקווה לשינוי והשלימו עם המצוקה הבלתי פתירה לכאורה • מה ממשלת ישראל הבאה תידרש לעשות בטווח המידי כדי להחזיר את הצבע לשוק הדיור?
עו"ד יצחק שטינברג 04.04.2019ב-14 ביולי 2016 התראיין שר האוצר משה כחלון ל-ynet והתחייב: "אם לא אפתור את משבר הדיור לא אתמודד בבחירות הקרובות". אז הבחירות הגיעו, הן ממש בפתחנו ומשבר הדיור לא ממש נפתר. אפשר להתהדר בקיפאון השוק, אלא שלצערנו, קיפאון אינו חלק מפתרון, קיפאון הוא מכת מוות לשוק כולו.
אלא שבינתיים כחלון יכול להיות רגוע, הוא אינו עומד למבחן הציבור. משבר הדיור נותר יתום והוא אינו עומד כלל על סדר היום של הבחירות. שנים של הבטחות ותכניות שלא באמת הביאו לפתרון, שחקו את אמון האזרחים, שהפכו אדישים והשלימו עם המצוקה הבלתי פתירה, לכאורה.
אם הממשלה רוצה להחזיר את הצבע והתקווה לשוק הדיור, היא צריכה להתחיל קודם כל עם הפתרון הזמין בטווח המידי. המשימה פשוטה ביותר: האצת הליכי רישוי של פרויקטים במסגרת התחדשות עירונית (תמ"א 38). שם נמצא משאב הדיור הזמין הגדול ביותר של מדינת ישראל. בואו נתחיל משם.
תמיד נוח לחפש תירוצים, לגלגל את המשימה הלאה ולמצוא את האשם התורן. השלטון המקומי. היו שטענו בתוקף שישנם רשויות מקומיות שלא באמת מעוניינות שענף ההתחדשות העירונית יקבל תאוצה גדולה מדי, זה גדול עליהם. אז מה עושים? מתעצלים, לא מזרזים כנדרש את הליכי הרישוי לתכניות התמ"א 38, ואפילו מעזים לתקוע מקלות בגלגלים.
מבלי להיכנס לגופה של טענה, האם ועד כמה היא נכונה, מוכרחים לומר דבר אחד: מדובר בתירוץ סרק. זו לא פחות מהתחמקות מאחריות. מדוע? משום שמי שאחראי לפתור את משבר הדיור הוא השלטון המרכזי, קרי הממשלה. לא הרשות המקומית. ועל הממשלה לקחת את המשילות לעצמה ולהכפיף למרותה את השלטון המקומי, לא להיפך.
הפתרון הפשוט והמהיר הוא: הקמה של מנגנון ממשלתי עוקף וועדות ורשויות – שאת הקמתו יגבו בחקיקה אם יהיה צורך – שיאכוף על הרשויות המקומיות נהלים סדורים להאצת רישוי התמ"א וההתחדשות העירונית בהתאם לקצב שמשרד השיכון יקבע ויחליט. לא השלטון המקומי יקבע אלא המדיניות הממשלתית.
אם הממשלה הבאה תהיה מעוניינת באמת לקדם פתרון למשבר הדיור האין-סופי, הנה הדבר הראשון שהיא צריכה לעשות.
ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא בעלים של משרד עו"ד יצחק שטינברג ושות', ירושלים