הסביבה הפוליטית תמשיך להיות רועשת כך שלא יהיה כאן יותר מדי שקט | יוקר המחיה ושחיקת ההכנסה הריאלית לצד עלויות אשראי גבוהות יובילו להידוק החגורה ולפגיעה בצמיחה | החדשות הטובות: האינפלציה תרד סופסוף, תהליך העלאת הריבית בארץ ובעולם יתקרב לסיומו ואפילו שוק המניות יזכה לשנה שלילית פחות | מבט אל כל מה שלא יקרה ב-2023
אורי גרינפלד 25.12.2022
צמיחה | אילוסטרציה: RomanR, שאטרסטוקהשבוע האחרון של השנה הוא בדרך כלל שבוע משעמם במיוחד בשווקים. לא רק שחלק גדול מהמשקיעים כבר יצאו לחופשה, אלא גם שאין בשבוע הזה כמעט נתוני מאקרו שמתפרסמים או אירועים בעלי חשיבות כלשהי. לכן, השבוע האחרון הוא בדרך כלל השבוע בו כולם עסוקים בסיכומים של השנה שחלפה ותחזיות לשנה שתבוא עלינו לטובה. מכיוון שאחרי שנה כמו 2022 כל מה שאנו מבקשים זה רק שמשהו ישתנה, הנה התחזיות למה שלא יקרה ב-2023.
לא נצליח להתחמק ממיתון. כן, לפעמים עדיף להתחיל עם החדשות הרעות ולשים את הדברים על השולחן. ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יבואו לידי ביטוי באופן מלא במהלך המחצית הראשונה של השנה והתוצאה תהיה מיתון גלובאלי. משקי הבית נאלצים להתמודד לא רק עם עליה חדה ביוקר המחיה ושחיקה גסה של ההכנסה הריאלית שלהם אלא גם עם עלויות אשראי גבוהות וירידה מהירה בחיסכון הפנוי שעוד נותר מתקופת הקורונה. בהתאם לכך, במהלך החודשים הקרובים נרגיש את הידוק החגורה של הצרכן ברחבי העולם ואת הפגיעה כתוצאה מכך בצמיחה. גם העסקים אינם חסינים כמובן להעלאות הריבית. עלות האשראי גדלה כמובן אך השפעה זו אינה מיידית שכן השנים בהן עלות האשראי הייתה נמוכה אפשרה לעסקים רבים לפרוס את החובות שלהם לטווח ארוך. יחד עם זאת, ברור שבריבית הנוכחית הכדאיות של לקיחת אשראי חדש למטרות השקעה ירדה באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בפגיעה נוספת בצמיחה. חשוב לציין שהצמיחה בכל העולם תפגוש השנה רוח חזיתית גם מכיוון שהוא טכני במהותו אך בעל השפעה לכל דבר. אחרי הבום הכלכלי של סוף 2021 ותחילת 2022, הצמיחה מאטה בכל מקרה. משקי הבית ניצלו את היציאה מהקורונה ואת החיסכון הגבוה כדי להקדים רכישות של שנים והעסקים גייסו עובדים בשכר גבוה כדי לענות על ביקוש שלא יחזור. כעת אנו מתחילים להרגיש את תמונת המראה של תקופה זו.
האינפלציה לא תמשיך לעלות. החדשות הטובות של המיתון שאנו נכנסים אליו הוא שהאינפלציה סוף סוף תרד. בכל העולם כבר מרגישים את הירידה בלחצים האינפלציוניים של הגורמים מצד ההיצע (שינוע, מחסור בחומרי גלם וכו') אבל גם את העלייה בהשפעה של הגורמים מצד הביקוש, מה שמותיר את האינפלציה גבוהה. בשנת 2023 אנו מצפים לראות שילוב של שני גורמים שיורידו את האינפלציה באופן משמעותי: מצד אחד צד ההיצע יהפוך להיות דפלציוני, כלומר אפשר לצפות לירידה במחירי מוצרים שונים כמו רכבים, ריהוט או מוצרי חשמל גדולים. מצד שני, המיתון והעליה באבטלה שתגיע בעקבותיו ישחררו לחץ מהאינפלציה שמגיעה מצד הביקוש. גם סעיף הדיור שתורם חלק גדול מהאינפלציה הנוכחית בכל העולם צפוי להתמתן כאשר בארה"ב למשל כבר רואים האטה של ממש באינפלציה של חוזי שכירות חדשים.
גם הריבית לא. הפועל היוצא של שני הסעיפים מעלה הוא שתהליך העלאות הריבית בארץ ובעלם ממש קרוב לסיומו. השילוב של ירידה באינפלציה (שאותה כמובן הבנקים המרכזיים ייחסו לעצמם למרות שרובה מגיע מצד ההיצע ולא קשור להעלאות הריבית) וההאטה בפעילות הכלכלית ישכנע את הבנקים המרכזיים שאפשר לעצור את העלאות הריבית כבר תוך מספר חודשים. יחד עם זאת, אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו זה שהבנקים המרכזיים יגיבו באיחור גם הפעם. לאור הטראומה של השנה וחצי האחרונות ומכיוון שברור לבנקים המרכזיים שתהליך אינפלציוני נוסף הוא הסיכון הגבוה ביותר עבורם, סביר להניח שהריבית ברוב המדינות בעולם תיוותר גבוהה עוד הרבה זמן ותחל לרדת רק כששוק העבודה יהיה מספיק חלש, מה שמחזק את ההערכה בסעיף הראשון.
שקט לא יהיה פה. מבלי להפוך לטקסט פוליטי ולהיכנס לפולריזציה ההולכת ומתעצמת בין השמאל לימין, בין החילוניים לדתיים ובין היהודים לערבים, הסביבה הפוליטית בישראל צפויה להיות רועשת במיוחד בשנה הקרובה. הסכמי השכר במגזר הציבורי צריכים להיחתם במהלך השנה וקשה לראות כיצד תהליך המשא ומתן מסתיים ללא הפגנות, שביתות וכל מה שבדרך כלל מלווה תהליכים כאלו, קל וחומר בשנה של ממשלה חדשה.
גם בעולם לא. למרות הסעיף הקודם, יחסית לעולם הסביבה הפוליטית בישראל תהיה כנראה שקטה. המלחמה באוקראינה לא מסתיימת והפער בין מדינות המערב לרוסיה, איראן וסין רק הולך וגדל. אירופה עומדת בפני חורף לא פשוט שרק יעצים את הלחצים הפוליטיים שילוו את תהליך העלאות הריבית של ה-ECB והרצון להתחמק מההשלכות של בעיטת פחית החובות של איטליה במורד הרחוב ב-10 שנים האחרונות. סין רוצה לשחרר את מדיניות האפס קוביד שלה אבל לפי ההערכות זה עלול לעלות לה באלפי מקרי מוות מדי יום שכן הממשל, שרצה להוכיח שהמדיניות שלו היא הנכונה, נמנע מלהשקיע בשירותי הבריאות בשנתיים האחרונות. כבר היום בבוקר אנו שומעים על מגבלות חדשות בשנחאי וסביר להניח שכל התהליך הזה ילווה בלא מעט קשיים גם בהמשך. בהיבט זה נציין שדווקא בארה"ב הסביבה הפוליטית-חברתית נראית כרגע הכי שקטה אם כי הסביבה הכלכלית הרעועה וגלי ההגירה מהדרום עלולים לעשות את שלהם.
שוק המניות לא ירשום שנה נוספת של תשואה שלילית. מתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת לא נרשמו בשוקי ההון שנתיים רצופות של ירידות שערים. נכון, ההיסטוריה גם רצופה בסטטיסטיקאים שטבעו בבריכות עם עומק ממוצע של חצי מטר אבל הסביבה הכלכלית היא לא כזו שמצדיקה שנה נוספת של ירידות שערים. זה לא אומר כמובן שמפה והלאה השווקים רק יעלו מדי יום. כניסה למיתון במחצית הראשונה של השנה תפעיל לחץ על רווחי החברות וקשה לומר שהתרחיש הזה מתומחר בצורה מלאה אבל אם לא יהיו הפתעות גדולות אז העולם יחזור לצמוח במחצית השנייה של השנה והבנקים המרכזיים יחלו לדבר על הפחתות ריבית לקראת סוף השנה. כל זה צפוי לתת רוח גבית לשווקים.
הכותב הינו האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות
