"פרויקט תעלת הימים ייבחן על מנת למנוע פגיעה בים המלח"

בדיון בוועדת המדע לרגל יום איכות הסביבה, הסכימו מרבית המשתתפים עם ההנחה שיותר משהפרויקט נועד להציל את ים המלח, הוא נועד להזרים מים מתוקים לירדן וקראו למציאת פיתרון דחוף להתייבשות ים המלח

ים המלח | צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90

במהלך דיון שנערך היום (ג) בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לרגל יום איכות הסביבה, אמר סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, חה"כ איוב קרא (ליכוד) כי משרדו יבחן את פרויקט תעלת הימים בכל שלב על מנת להבטיח שים המלח לא ייפגע כתוצאה מיישומו.

פרויקט תעלת הימים שנחתם בין ישראל וירדן אמור להזרים מי ים מלוחים מים סוף (הים האדום) לים המלח. כתוצאה מהפרשי הגבוה ניתן יהיה לייצר חשמל הידרואלקטרי שישרת את שתי המדינות. בנוסף, יסייעו המים מים סוף לבלום את מגמת התייבשות ים המלח ויספקו מים מותפלים לסביבה המדברית, הן בירדן והן בישראל.

הפרויקט נהגה לפני עשרות שנים אך מתנגדיו טענו ועדיין טוענים כי השפעתו על הסביבה עשויה להיות קריטית. מי ים סוף, למרות היותם מלוחים, אינם מתאימים לים המלח והרכב המלחים והחיים שבו, טענו המתנגדים. גם עלותו הגבוהה של פרויקט תעלת הימים, עיכבה את ביצועו למשך שנים רבות.

בתחילת הדיון אמר יושב ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "גם אנחנו בוועדה נרתמו ליום זה, בחרנו את פרויקט תעלת הימים מתוך מגוון נושאים נוכח חשיבותו. אנו מעוניינים להתמקד באיכות הסביבה ולבחון כיצד ניתן לקדם את הפרויקט תוך שמירה על הסביבה וים המלח".

בדיון נידונה השפעה אפשרית על שלוש זירות: ים המלח שיכולות להיות עליו השלכות בכל הנוגע למראהו, איכות המים ושלמותו כאתר מורשת. ים סוף שהוא תחנת המוצא של המים, שתיתכן פגיעה באיכות המים שבו. עמק הערבה שהינו נתיב ההולכה, שיתכנו בו פגיעות בסביבה – חי וצומח, מי תהום ומים עיליים במקרה של כשל בצינור.

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצגו בדיון עלה כי בשלב זה היקפי הזרמת המים המדוברים במסגרת הפרויקט צפויים רק להאט את קצב ירידת מפלס ים המלח. אך הגדלת ההיקפים עלולה לפגוע בים המלח.

סגן השר קרא שהציג את ההתקדמות בפרויקט אמר כי בעוד כשבועיים ייסגר המכרז המקדים לבחירת החברות שייגשו למכרז להקמת מתקן ההתפלה. במקביל, צוותים משותפים לישראל וירדן כבר החלו להכין את המכרז להקמת המתקן. ההערכה היא כי פרק הזמן מפרסום המכרז ועד הסגירה הפיננסית צפוי להימשך כשנתיים, ובניית מתקן ההתפלה צפויה להימשך כשלוש שנים.

קרא הוסיף ואמר: "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם שר המים הירדני, חאזם נאסר, שפועל באופן נמרץ לקידום תעלת הימים. לפרויקט זה תרומה רבה להידוק היחסים הכלכליים של ישראל עם ירדן, ואני מאמין שהוא יכול לסייע לנו לפרוץ גבולות נוספים… הפרויקט מבוצע בשלבים על מנת לשמור על כך שלא תהיה פגיעה בים המלח".

ראשת מנהלת 'תעלת הימים', מאיה אתגר, אמרה כי "ירדן בונה על הפרויקט הזה. זה התכנון שלה למשק המים לפחות לעשור הקרוב. בחנו אופציות נוספות ולבסוף מצאו שהפרויקט הזה, בתוואי הזה הוא הכי נכון, גם לים המלח וגם לירדן". מאידך, יושב ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינפוף, צינן את ההתלהבות ואמר כי "עד שהתכנית הזו תצא לדרך, ים המלח ירד בעוד שישה מטרים. הפרויקט הזה הוא יותר להזרים מים לירדן מאשר להציל את ים המלח. מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסין אמר בתגובה: "אני מסכים אתך שהתעלה הזו לא תספיק כדי להציל את ים המלח. לכן התחלנו בשיחות עם גופים שונים לשם כך. אנחנו כבר פועלים לפתרון הבא, התחלנו לעבוד על פתרון גם מהצד הדרומי של הירדן".

ד"ר יובל דרור מעמותת 'צלול' חידד את הדברים ואמר: "כולם כאן מסכימים שזה קודם כל פרויקט הספקת מים לירדן. אך מנגד, בכמות המדוברת בשלב הראשון, לא יגרם נזק משמעותי לים המלח, לכן צריך לקדם את התוכנית כי אין חלופה אחרת, ובמקביל לשלב תוכניות נוספות".

מקלב סיכם את הדיון באומרו: "יכול להיות באמת שהיעד המרכזי בתוכנית הוא התפלת מים וההסכם עם ירדן, אבל אני רואה שהפרויקט הזה יקדם אותנו גם לתוכנית הבאה להצלת ים המלח, אנו למודים שכשיש פתרונות זה ממנף הלאה. יחד עם זאת כל מהלך שיעשה צריך להיעשות דרך מעקב ובקרה, מבלי שיזיק, ובמקביל יש לקדם אלטרנטיבות נוספות להצלת ים המלח. אנו בוועדה נבחן גם את האפשרויות הנוספות ונבקש לקבל דיווח על המשך ההליכים".

כתיבת תגובה