פרק המסים בחוק ההסדרים: מה צפוי לצרכני הרשת?

קניות ברשת | צילום אילוסטרציה: LDprod, שאטרסטוק

העלאת המסים על אזרחי ישראל תשפיע על צרכני התוכן ברשת. ומה לגבי צרכנות הקניות באונליין?

לפני כן, קחו הקדמה קצרה למי שפספס את התכניות של שר האוצר ליברמן.

כפי שפרסם הבוקר עמיתנו שי קליין ב'ביזנעס', חוק ההסדרים החדש כולל שורה של מסים, חלקם הזויים וחלקם ככל הנראה 'עיזים' שיוצאו עד להצבעה. כאמור מס על כלים חד פעמיים, מע”מ על שירותים אינטרנטיים (תוכן, סטרימינג) מיובאים – מבלי שהדבר יוחל על יבוא מחו"ל של מוצרים ביבוא אישי – מה שיוצר אי שוויון בין חנויות בחו"ל לעסקים ישראליים, גביית תשלום על אי הגעה לתור אצל רופא מקצועי ומס של 20 ש”ח להגעה לרופא מקצועי ללא הפניה מרופא משפחה, מס על חברות הביטוח הרפואיות הפרטיות, מזעור הלוואות לזכאים לדיור ע”י המדינה, וחובת דיווח על החזקת מטבעות דיגיטליים בסך של מעל 200 אלף שקלים. כמו כן האוצר מתכוון לבטל את אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה, לצד מס על משקאות מתוקים.

כמו כן פורסם היום ב'ביזנעס', כי למרות הקורונה שגרמה לעשרות אלפי עסקים שנסגרו ועצמאים שקרסו בעקבות ההגבלות על המשק, ועל אף שכלל הגורמים בממשלת ישראל החדשה הבטיחו ואף הכניסו לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים את הצורך הדחוף לתמוך בבעלי העסקים, לחוקק דמי אבטלה לעצמאים ולדאוג להורדת הרגולציה, עם פרסום ספר התקציב וחוק ההסדרים שממשלת ישראל תאשר כבר בשבוע הבא, מתגלה כי כל ההבטחות היו לשווא. ספר התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים אף חלק מ”התוכנית הלאומית” לרשת ביטחון סוציאלי לעצמאים, ובתקציב אין שום בשורה לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעדיין מתמודדים עם השלכות המגפה והפחד מהגבלות נוספות שיגיעו בשבועות הקרובים בעקבות העלייה בתחלואה.

כל אלה נועדו, רשמית, להגדיל את הכנסות המדינה – כשנדמה שליברמן הוא שר האוצר הראשון שבא לפקידים ואמר להם: הוציאו את כל התכניות האפשריות לקיצוץ הוצאות בתקציב המדינה ואני אאשר את כולן אחת לאחת.

באשר לפרק המסים בחוק ההסדרים, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב היום ואמר כי "הרפורמה במיסוי המוצעת בחוק ההסדרים מקוטעת, עוסקת בדברים שוליים ונמנעת מלהתמודד עם העיקר".

לדברי לין, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, "ניכר בפרק המסים בחוק ההסדרים כי רשות המסים עושה מאמץ גדול מאד ובכל דרך אפשרית כדי להגדיל את הכנסות המדינה; הטלת מס על כלי פלסטיק חד פעמיים ומשקאות ממותקים, שבוודאי ייקרו את המוצרים העממיים הללו; הרחבת חובת הדיווח של המערכת הפיננסית, מהלך שיכביד מאד את הנטל הרגולטורי והרחבת חובת ניכוי המס במקור. כל אלה אכן יגדילו את הכנסות המדינה, אך תוך העלאת נטל המס על כלל הציבור והנישומים".

"לעומת זאת", טוען לין, "רשות המסים נמנעת מלעסוק בעיקר ולפעול בדרך המלך, באמצעות חיזוק מנגנון המע"מ וביסוסו מחדש, שכן זהו המס השני בחשיבותו, האחראי לשליש מהכנסות המדינה. המע"מ הוא המס המוצלח ביותר בישראל, שכן הגבייה כולה כמעט ונעשית ללא תשומות עבודה של רשות המסים, אלא מושתת על מערכת דיווחים עצמית.

"רשות המסים עשתה צעד ראשון, מהוסס, בו היא מחייבת את הרוכשים בתשלום מס על רכישת שירותי אינטרנט מחברות זרות, ואין היא ממשיכה ועושה את הדבר ההגיוני והמתבקש – ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי. פטור זה מערער את יסודות המע"מ ואף  פוגע בצמיחת המשק, ועולה לנו בהרבה מקומות עבודה".