צפי: הייצוא הישראלי לקראת מכה אנושה

צפי לירידה של עשרות אחוזים בייצוא הישראלי – כך לדברי ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים • יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "העולם כולו מבין שהדרך להחזיר אנשים לעבודה הוא לחזק את העסקים המקומיים. בישראל זהו גם חוק – הממשלה צריכה למלא אותו ולא לחמוק ממנו בתרגילים"

מכולה בנמל | צילום: יעקב נחומי, פלאש 90

בעקבות מצוקת המפעלים והתעשייה בישראלה במשבר הקורונה, התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, לדיון בפעולות הממשלה ליישום רכש גומלין ועידוד הרכישה של מוצרים ישראליים.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, פתח את הדיון ואמר כי נושא זה חשוב לעסקים ולעובדים הישראלים בכל זמן, וביתר שאת במשבר הקורונה, "נתניהו אמנם קרא לנו לקנות כחול לבן, אבל מהדיון עלה שהממשלה לא עשתה הרבה יותר מההכרזה הסמלית הזו. להיפך: חוץ ממשרד הביטחון, רוב משרדי הממשלה האחרים מוצאים דרכים יצירתיות לא למלא אחרי החובה הקבועה בחוק, לתת העדפה של עד 15% ליצרנים מקומיים במכרזים ממשלתיים. בפרויקטים אדירים כמו הרכבת הקלה בת"א פשוט לא מקיימים את תנאי המכרז בכל מה שנוגע לרכש גומלין.

"צריך כנראה להזכיר לממשלה: הדרך הטובה ביותר לצאת מן המשבר היא להחזיר עובדים לעבודה ולחדש את הצמיחה. כל שקל שיושקע ביצירת ביקושים והחזרת אנשים לעבודה יחסוך אלפי שקלים בתשלום דמי אבטלה ומענקים לעסקים. העולם כולו מבין שאמצעי בדוק לכך הוא לחזק את העסקים המקומיים, ובישראל זהו גם חוק. כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא למלא אחרי החוק, ולא לסייע בתרגילים להתחמק ממנו".

בפתח הדיון הציגו צחי סעד ועינת אדלר-חן ממשרד מבקר המדינה ליקויים בפעולות הממשלה לעידוד הרכישה של מוצרים ישראלים, כפי שעלו בדו"ח המבקר. הדו"ח מצא כי מאז התקנת תקנות העדפת תוצרת הארץ, לא נעשתה בדיקה של התועלת המופקת מהן וכי לא כל הגופים כוללים במכרזיהם תנאי העדפה ומוודאים כי הספק הזוכה מספק בפועל טובין מתוצרת הארץ.

בדו"ח עלה גם כי יחד הקביעה להעדפת תוצרת הארץ, התקנות אינן מקנות לגופים סמכות להטיל סנקציות על ספק שהצהיר הצהרת שווא.

נתון נוסף שהובא מהדו"ח ועלה בוועדה כי ליקוי זה קיים עד לעצם היום הזה הוא שבמכרזים של עיריות ורשויות מקומיות לא נקבע מנגנון מסודר להעדפת תוצרת הארץ.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, דוד לפלר אמר כי "גם היום שלא מחויבים ברכש גומלין, הדבר הכי יפה הוא שבהתחלה עושים את זה בהכרח ועם הזמן הם מגלים יכולות טובות של התעשייה המקומית ובהמשך בוחרים מרצון להתקשר. מערכת הביטחון מחויבת. אני קורא כאן לאגף החשכ"ל שימלאו את החוק באופן מלא ולא לחפש או לנצל הזדמנות שאולי תוזיל את המכרז שהמחיר יהיה לוותר על רכש גומלין".

חיבור לתעשייה הבינלאומית

בדיון השתתפה המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, וראשת מטה כחול לבן במשרד, נעמה קאופמן, שאמרה כי המשרד פועל בכמה מישורים – תקנות, הסברה ושיווק וחינוך. המכרזים הממשלתיים הם מאוד מורכבים. לבסוף בית המשפט חייב למצוא חלק מהמכרז שיהיה מיוצר כחול לבן. "נכתבו מסמכי מדיוניות והועברו נוסחים לתיקוני חקיקה. הכניסה לרשימת הספקים נותנת העדפה לספקים הישראלים אבל בנושא המחיר אין כל העדפה".

מנהלת הרשות לשיתוף פעולה אזורי, זיוה איגר אמרה כי "רכש גומלין אפשר לתעשייה המקומית להתחבר לתעשייה הבינלאומית ולעזור ביצירת חיבורים. זה כלי הקיים בכל העולם מדינות רבות כמו הדו, ארה"ב גרמניה ועוד שמחייבות ברכש מקומי בהתקשרות של תעשיות מקומיות. בהודו יש החמרת רגולציה בנושא העדפת התוצרת המקומית והמגמה החריפה בתקופת הקורונה. הכלי של רכש גומלין לא הונח סתם על השולחן – הוא יאפשר חיבור של התעשייה המקומית לתעשייה הבינלאומית. על מנת להמשיך לתחזק תשתיות הנבנות על ידי חברות זרות חייבים לבצע התקשרות. לפנינו בעיה מאוד מהותית שכן בחוק בנושא רכש גומלין ניתן לנסות לעצור מכרז שלא עומד בחוק או בכללים, אבל מי שמאשר עצירת מכרז הוא החשב הכללי שישי לו ניגוד עניינים מובנה בנושא זה".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי הגיב לנתונים שהוצגו מדו"ח מבקר המדינה ואמר, כי "אמנם דו"ח המבקר הוא מ-2012, אבל המצב היום מורכב עוד יותר. אנחנו מדברים על קרוב ל-800 אלף מובטלים, גירעון ענק וצמחיה שלילית והנתונים עוד יחמירו ולכן חשוב להבין שאנחנו במציאות חדשה וצריך להתעסק כרגע בניהול הקרב ולעשות התאמות בהתאם לתמונת המצב ולחזק את המגזר העסקי על כל ענפיו. אני מצפה מהוועדה לא להיערך לדו"ח לאחר הקורונה, אלא להפעיל את כל הכלים ולאלץ את משרדי הממשלה לעשות פעולות כבר היום. הירידה בייצוא עומדת בחודשים האחרונים קרוב ל12%, הצריכה הפרטית וההוצאה ירדה ב-20% והמגמה הולכת ועולה ולכן אנחנו צריכים לשנות את הפאזה, לא רק רכש ממשלתי אלא גם ציבורי, אני רואה אותם כאחד. העולם נסגר בפנינו בחודשים האחרונים וצריך לדבר על השלב הבא של האצה וצמיחה ולהזרים ביקושים למגזר העסקי באמצעות הרכש הממשלתי והציבורי כולל בשלטון המקומי".

לדברי נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, "רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ זו הדרך היחידה לייצר מקומות עבודה במצב בו התעשייה המקומית מתמודדת עם ירידה דרמטית בירידה בביקושים. ביום שנוותר על כך, זו תהיה מכת מוות לתעשייה. בסקרים שאנחנו עושים נראה שהירידה שפורסמה על 15% בייצוא נראית כמו תסריט אופטימי ואנו צפויים לירידה של עשרות אחוזים. חייבים לעמוד על אכיפת החוק בכל הקשור לרכש הגומלין ולשנות את החקיקה כך שחובת העדפת תוצרת הארץ תחול על כל המכרזים הציבוריים ולא רק הממשלתיים".

יארך זמן? תחקקו במהירות

ומה קורה בשטח? דווקא ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון, אבי דדון, אמר בדיון, כי לצערו הוא פגש גם כלכלנים של החשכ"ל שלא רוצים שיהיה רכש של תוצרת הארץ. לדבריו, "כדי ליצור מחויבות אצל כולם, אין מנוס מלהיכנס לחקיקה ותקנות; בלי בקרה כמותית לא יתקדם דבר. מחיר הפריט בלי לבחון את העלות הכוללת זו הטעיה צריך לראות את כל העלות כולל השינוע וההוצאות הנלוות".

מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי, קבלה בדיון על כך שנקבעה חובת העדפה של 15 אחוז לתוצרת הארץ בהתאם למפרטים של הרשויות המקומיות, אך זה נטל שהרשויות לא יכולות לשאת, "התרענו שוב ושוב מול משרדי הממשלה – המדינה לא צריכה לשאת תוספת של 15 אחוזים אלא לאפשר לתוצרת הארץ להעמיד את התוצרת על אותו הסכום של מוצרים המגיעים מחו"ל. צריך לייצר את הכלים והאפשרות כי תקציב הרשויות לא מאפשר את זה. אנו מקווים שהתיקון שמקודם בנושא ישפיע לטובה גם על החוק הקשור לשלטון המקומי. העסקים ברשויות המקומיות הוא מנוע הצמיחה של הרשויות".

אלון קינסט, מרכז בכיר מהחשכ"ל שבמשרד האוצר, אמר בדיון כי כל תהליך חקיקה בנושא יארך זמן רב וממילא את הפירות יראו העסקים רק בעוד חצי שנה לפחות. יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח העיר כי זוהי אינה תשובה מקובלת שכן ראשית ניתן לזרז חקיקה כשהיא חשובה כל כך ובנוסף עצם העובדה שיביאו עכשיו תהליך חקיקה בעניין, תייצר אופק לתעשייה ולבעלי עסקים.

כתיבת תגובה