קריאה בכנסת: האצת טכנולוגיות מצילות חיים בכבישים

לרתום את הרגולציה לטכנולוגיה

מנכ"ל סייברוואן, אורי גלבוע, אמר כי החברה בקשר עם משרד התחבורה והוא פועל, אך הקצב לא מתאים למהירות שבה הדברים קורים והטכנולוגיות משתנות. סמנכ"ל חברת א.ד.י מערכות, מוטי קוסובסקי, אמר כי בתאונות האחרונות היו מעורבים רכבים ישנים יחסית, שיכול להיות שאם היו מותקנות בהן מערכות התראה על התנגשות או סטייה מנתיב הן היו יכולות למנוע את התאונות. לדבריו, ניתן להנגיש מערכות כאלה כבר מחר בבוקר אם הרגולציה תאפשר, וזה יכול לחסוך בחיי אדם.

מנהלת תחום שירותי המיפוי במובילאיי, אלכס קגנוב, אמרה כי צריך לשדרג משמעותית את תשתיות, בעיקר בתוך הערים, כדי לאפשר לנצל טוב יותר את מערכות הבטיחות שכבר קיימות היום ברכבים. בדיון השתתפה גם סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי שאמרה, כי העתיד כבר הגיע לעיר, וכי יש כבר שימוש ברכב אוטונומי מדרגה 4 במקביל לקידום השימוש ברכב אוטונומי מדרגה 5. היא הוסיפה את נקודת המבט שלה ואמרה, כי השימוש ברכב אוטונומי צריך להיות קודם כל לתחבורה ציבורית.

על הטענות כאילו הרגולציה אשמה, ענתה ראש תחום רגולציה וממשל ברשות החדשות, מאיה עזריה. בדבריה ציינה עזריה כי בארה"ב מתים כל שבוע מספר אנשים כמו בטיסה מסחרית אחת, ואם זה היה קורה בתעופה אז לא היו טיסות. היא הסבירה כי הרגולציה לא יכולה להקדים את הטכנולוגיה, אבל הרשות יכולה לסייע לרגולטור להחליף דיסקט. עם זאת, עזריה ציינה כי אף חברה בעולם עדיין לא הוציאה את הנהג מהמכונית, והטכנולוגיה עדיין לא בשלה לכך (אולי היא שכחה להזכיר כי הרגולטורים אוסרים את הוצאת הנהג האנושי וכי ברזומה של חברת טסלה יש מאות אלפי שעות נסיעה כאשר הנהג רק יושב במקום).

תקציבי התחזוקה נשחקים

מי שתקפה את הנושא מהפן התקציבי שלו, הייתה סמנכ"ל חדשנות בנתיבי ישראל, הילה חדד. היא אמרה כי צריך להתאים את הכבישים לנהיגה אוטונומית, אך תקציב אחזקת הכבישים נשחק משמעותית. "בסוף בשביל להטמיע טכנולוגיה צריך תשתית סלחנית ובשביל זה צריך תקציב, אחרת יהיו טכנולוגיות מצוינות אבל כשרכב ייכנס לבור הוא יאבד שליטה ותקרה תאונה", אמרה.

היא ציינה כי החברה מחליפה את התאורה ב-100 אלף עמודים, על מנת לאפשר תקשורת בדור הרביעי והחמישי ולהטמיע טכנולוגיות ניטור כביש חדשות. נציג האוצר, אריאל הבר, התייחס לטענה התקציבית ואמר: "הגענו לסיכום עם משרד התחבורה על תקציבי תחזוקה והם ניתנו במלואם".

בדיון נשמעה טענה כי ישנן טכנולוגיות רבות ולא ברור מה קודם למה. מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחל טבת ויזל, הגיבה על כך, כי צריך לעשות תהליך סדור של כל אחת מהטכנולוגיות, ולאפשר שימוש בהן. לדבריה, הורדת מהירות באזורים העירוניים היא קריטית להורדת מספר הנפגעים.

מתקפות סייבר על הרכב האוטונומי

מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה, עינת סגל, התייחסה לכל הדוברים בדיון ואמרה כי לא מדובר ברגולציה רגילה, אלא בצורך לראייה הוליסטית ברמה לאומית, ואפילו בינלאומית. לדבריה, המשרד הקים ועדת היגוי בראשות המנכ"ל, עופר מלכה, אליו שותפים צוותי עבודה לנושאי הרגולציה, תקציב, משפט, נסיעות שיתופיות, מטענים ונסיעות בשכר וסייבר. סגל אף אמרה כי יש טכנולוגיות שאפשר לקדם בלי הרגולטור, וציינה כי המשרד כבר מתמרץ שימוש במערכות בטיחות חדשות.

נציגת משרד המשפטים, תמרה לב, הוסיפה כי אין רגולציה שעוצרת את הטכנולוגיה. מצד שני, אמרה, "צריך לבדוק שהרכב האוטונומי בטוח מספיק, לוודא מי אחראי ברמה הפלילית, מה קורה עם המידע שהוא אוסף והאם הוא חשוף למתקפות סייבר. לכן הצענו להתחיל קודם בחקיקה שתאפשר ניסוי".

ח"כ טופורובסקי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה דורשת, עד סוף החודש, עדכון על קידום החקיקה להטמעת הרכב האוטונומי ועדכון מחברת נתיבי ישראל על הניסויים. כמו כן הוא ביקש ממשרד התחבורה לבחון את הרגולציה באירופה, ולהתאים את הרגולציה בישראל להתפתחויות, ומרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון לבחון, עם חברות הביטוח, כיצד לתמרץ נהגים להתקין מערכות בטיחות ברכבם.

עוד ביקש ח"כ טופורובסקי ממשרד התחבורה, לקדם קולות קוראים לשימוש בטכנולוגיות המונעות היסח דעת, שכחת ילדים והתראה על רכבים בשטחים מתים. בנוסף התבקש המשרד, יחד עם הרלב"ד, לבחון קמפיין לעידוד התקנת אמצעים טכנולוגיים, ולבחון חיוב התקנת מערכות בטיחות ברכבים ומתן תמריצים נוספים לשם כך. לסיום ביקש ח"כ טופורובסקי מהממשלה לקבוע יעד לשימוש תחבורה אוטונומית שיתופית ונגישה.