קרן ההלוואות שתחלץ את העסקים הגדולים יצאה לדרך

ועדת הכספים אישרה למשרד האוצר העמדת קרן הלוואות חדשה ונוספת בהיקף 6 מיליארד שקל בערבות המדינה • הקרן תספק מענה לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקל ומעלה בענפים שנפגעו ממשבר הקורונה ומציעה הלוואות בגובה 8% ממחזור ההכנסות השנתי ועד 100 מיליון שקל

ועדת הכספים | צילום אילוסטרציה: אתר הכנסת

"סעיף 1 לחוק ערבויות מטעם המדינה קובע, כי שר האוצר ראשי לערוב בשם מדינת ישראל למלווה, לערבות למלווה, לעסק לייצוא או לכל התחייבות כספית אחרת, אם לדעת שר האוצר יש בערבות זו לסייע לפיתוחו או לעידודו של ענף משק בעל חשיבות כלכלית או לסייע לכל תכלית אחרת שיש בה עניין לכלל" – במילים אלה פנה שר האוצר משה כחלון במכתב לוועדת הכספים עם בקשה, להקצאת 'מנת ערבות' ראשונה בסך 720 מיליון במסגרת הקרן הייעודית לעסקים גדולים.

ואכן, ועדת הכספים אישרה למשרד האוצר העמדת קרן הלוואות חדשה ונוספת בהיקף 6 מיליארד שקל בערבות המדינה. הקרן תספק מענה לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקל ומעלה בענפים שנפגעו ממשבר הקורונה ומציעה הלוואות בגובה 8% ממחזור ההכנסות השנתי ועד 100 מיליון שקל.

מדובר ב"במצב הדברים וככל שמעמיק זמן ההתמודדות הנדרש עם קשיי התזרים, עולה הצורך לתת מענה גם ליכולת השרידות וסיכויי ההתאוששות העתידיים של החברות הגדולות במשק", הסביר שר האוצר לוועדת הכספים את המניעים להקמת הקרן הייעודית. "נושא זה מקבל משנה תוקף גם כשבוחנים את היכולת של העסקים הקטנים והבינוניים במשק, שפעילותם נשענת, בין היתר, על הפעילות של החברות הגדולות, לשקם את פעילותם בהמשך".

הקלה על הבנקים והעסקים הגדולים

בהקמת הקרן, תאפשר המדינה לתת מענה ייעודי לאוכלוסיית העסקים הגדולים, שמאפייניה וצרכי האשראי שלה שונים מאלה של העסקים המקבלים את הסיוע במסגרת קרן הסיוע הייעודית שהוקמה לעסקים קטנים ובינוניים. הקרן החדשה מציעה סכומי הלוואות גבוהים מאלה הקיימים בקרן הסיוע הייעודית, בה מוגבל סכום ההלוואה ל-20 מיליון שקל ולמחזור הכנסות של עד 400 מיליון שקל. 

נדגיש – ושר האוצר מוסיף זאת במכתבו – כי עסקים בעלי מחזור הכנסות שנתי הנע בין 200-400 מיליון שקל יוכלו לבחור לאיזו קרן לפנות בהתאם לצרכיהם. סכום ההלוואה המקסימלי בקרן החדשה יעמוד על 8% ממחזור העסקים של החברה ועד 100 מיליון שקל. לדברי כחלון, "מהיכרות עם המערכת הבנקאית, ישנה הבחנה בטיפול באשראי לעסקים קטנים ובינוניים הנעשה בנפרד מהטיפול בחטיבה העסקית שמטפלת בעסקים גדולים יותר שבהם עוסקת הקרן הייעודית". הוספת הקרן, תקל על הבנקים את המענה לאותם עסקים גדולים המבקשים הלוואות גדולות יותר.

החשב הכללי, רוני חזקיהו אמר עם אישור הקרן ע"י משרד האוצר, כי "הקרן הייעודית להעמדת הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים, יחד עם הקרן הקודמת שהוקמה, תשלים את המענה הכולל לצורך התזרימי של כלל המגזר העסקי שנפגע ממשבר הקורונה".

כאמור, ועדת הכספים שדנה אתמול בנושא אישרה את הקרן להלוואות עבור עסקים גדולים כדרישת שר האוצר. במהלך הדיון הובעה תרעומת מצד חברי הוועדה על כך שהחשב הכללי הציג קריטריונים שלא הובאו מראש בפני הוועדה, ואישור הערבות הותנה בהעברתם לוועדה בהקדם. 

נציין כי בהמשך, ירדו מסדר היום שני דיונים, עקב אי התייצבותו של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, לדיוני הוועדה וזו הבטיחה בתגובה לקדם חקיקה שתגביל את תקנות שעת החירום וכדומה.

היענות נמוכה של הבנקים

בדיון שנערך מוקדם יותר, הציג החשב הכללי כי במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים הועברו עד כה כמעט41 אלף בקשות לבנקים השונים, בהיקף של כ-28 מיליארד שקל, כאשר מתוכם נידונו קרוב ל-3,000 בקשות ואושרו כ-1,900 בקשות בהיקף של כ-900 מיליון שקלים. באחוזים, מדובר על דיון בכ-7% מכלל הבקשות, כ-63% מהבקשות אושרו בסכום של כ-3% בלבד. מדובר באחוזים בודדים ביותר וחובת הזירוז מוטלת על הממשלה עוד קודם קריסת העסקים בפועל. 

אנשי החשב הכללי הציגו את מספר הבקשות לפי פילוח לישובים: 63% בקשות מישובים יהודים, 15% מישובים לא יהודים ו-22% מקרב יישובים מעורבים. החשב הכללי הדגיש כי השבוע הקרוב צפוי להגביר את קצב מתן ההלוואות, לאחר שהסתיימה תקופת החג, וכי לדעתו הפעילות עולה על המסלול, כאשר מאות בקשות יקבלו מענה מידי יום.

בדיון, ציין החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו כי משרד האוצר, "גמישים בנושא התנאים". חזקיהו הוסיף כי במשרד ייעשו, "שיפורים תוך כדי תנועה, בדומה לנעשה בקרן לעסקים קטנים ובינוניים. ככל שנזהה שענף מסוים אמור לקבל והוא לא מקבל, נסכים לעשות גם כאן מסלולי חריגים. אין הרבה חברות בהיקף הזה, לכן הדבר מאפשר לנו שיקול דעת רחב יותר". החשב ציין עוד כי ההלוואות לא כוללות חברות ממשלתיות, חברות החזקה, פיננסים, וקמעונאי וסיטונאי מזון ופארמה שלא נפגעו במשבר.

לפני כשבועיים אישרה ועדת הכספים ערבות מדינה בסך 780 מיליון שקל, אשר תאפשר לקרן הסיוע הייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל, בשל התפשטות נגיף הקורונה להעמיד הלוואות נוספות בסכום של 4.8 מיליארד שקל ולפני כחודש אישרה הוועדה העמדת ערבות מדינה לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בסך 480 מיליון שקל לבנקים, לצורך העמדת 4 מיליארד שקל, למתן הלוואות לעסקים אלה שנקלעו לקשיים.

תחרות אשראי

בדיון עלתה הדרישה להוסיף את חברות כרטיסי האשראי למתן הלוואות בערבות המדינה. ח"כ מיקי לוי אמר בדיון כי "הבנקים הפכו גורם מרכזי אחד במקום לאפשר תחרות בהלוואות בערבות המדינה – למשל חברות כרטיסי אשראי ובנק הדואר. במסגרת ההלוואות בערבות מדינה צריך לראות איך עושים אלטרנטיבה של תחרות לבנקים".

מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי קבל בדיון כי הם פונים לכל הרשויות ואף אחד לא מנהל אתנו שיח בנושא. "היתרון שלנו על הבנקים שאנחנו מעמידים אשראי מהיום למחר בהיקפים רציניים" הוא הוסיף כי "הבנקים מנצלים את המצב להקשות עלינו ובמקום לגדול אנחנו קטנים, וזה מקשה על העסקים".

רוני חזקיהו התייחס לדרישה ובישר לחברי הוועדה כי "חברות כרטיסי האשראי יצטרפו בקרוב, שגם הן יוכלו לתת אשראי חוץ בנקאי, אנחנו מזמינים גופים מוסדיים להצטרף. לגבי חוץ בנקאים אחרים, לפי מה ששמענו מחלק מהגופים הבנו שיש להם בעיה של מקורות, לכן צריך לתת להם פתרון לבעיית המקורות אם רוצים שישתתפו".

השמן והרזה

ויש גם מי שמפרסם הודעות פופוליסטיות כדי להתמודד עם החשיפה לתקשורת. עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר הודיע כי "האיש השמן של נתניהו חייב לקצץ במיידי 20% ולהעביר לאיש הרזה 43 מיליארד שקל עוד היום, אחרת האיש הרזה לא יוכל לשאת על כתפיו את השמן".

לין התכוון בדבריו למגזר הציבורי וטען כי על הממשלה להזרים כבר היום 43 מיליארד שקל למגזר העסקי, וזאת כפיצוי אמתי וישיר ולא באמצעות מנגנון ההלוואות, אותן צריך להחזיר. לדבריו, הסכום הגרנדיוזי זהה להפסד הפדיון של כל המגזר העסקי כתוצאה ממשבר הקורונה עד כה.

ומהיכן יגיעו אותם עשרות מיליארדים שיוזרמו לכיסי העסקים? לדברי לין, המקור למימון יגיע מקיצוץ רוחבי ומידי של 20% בכל משרדי הממשלה והמגזר הציבורי, פרט למערכת הבריאות. "לא יתכן שבזמן שהמגזר העסקי גוסס, נמצא על סף קריסה ונושא במלוא הנזקים, המגזר הציבורי ממשיך להתנהל כאילו כלום לא קרה, וההוצאה הממשלתית מתנפחת באופן חסר תקדים. בהעדר מנהיגות כלכלית רצינית אין את האומץ לראות במצב כהזדמנות לקצץ ב'שמן' כדי להעביר ל'רזה'", טוען לין.

המיליארדים מתעופפים

הסכום המדובר – 43 מיליארד שקל – עולה מניתוח שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר. המחקר בדק ומצא כי הנזק נטו לעסקים במגזר העסקי, לחודשים מרץ אפריל 2020, עד כה כתוצאה ממשבר הקורונה, נאמד בכ-43 מיליארד שקל. נתון זה מתייחס לפדיון במגזר העסקי, בניכוי תשומות שנחסכו, ובניכוי הוצאות כח אדם שמרביתו יצא לחל"ת, (לא כולל תעופה). סכום זה נגזר מאובדן פדיון של כ-240 מיליארד שקל.

הענפים העסקיים העיקריים שנפגעו עד כה כתוצאה ממשבר הקורונה בשיעורים של מעל 80% הן בכמות העסקים והן ברמת הירידה בפדיון הם מסחר סיטונאי וקמעונאי (non food), שירותי אוכל ואירוח, ענפי התיירות,  שירותים כלליים, (פיננסים וביטוח, ניהול, תמיכה, אמנות בידור ופנאי, טכניים וכו). שאר העסקים במגזר העסקי נפגעו אף הם אך בשיעורים נמוכים יותר, העומדים על בין 15% ל-50% (לא כולל תעופה).

כתיבת תגובה