ראשי הערים של צפת וראש פינה וראש המועצה של חצור הגלילית יצאו למאבק משותף נגד החלטת הממשלה להשאיר את יישוביהם מחוץ למעגל הפיצויים והמענקים המיועדים לשיקום הצפון | לטענתם, ההחלטה תנציח פערים ותפגע בחוסן האזורי
מנדי קליין 18.08.2025
צילום: דוברות ראשי הערים של צפת וראש פינה וראש המועצה של חצור הגלילית יצאו למאבק משותף נגד החלטת הממשלה להשאיר את יישוביהם מחוץ למעגל הפיצויים והמענקים המיועדים לשיקום הצפון. לטענתם, ההחלטה אינה מתיישבת עם המציאות בה טילים פגעו גם באזורים מרוחקים יותר מקו הגבול, והיא תנציח פערים ותפגע בחוסן האזורי.
הרשויות בגליל מתאחדות במאבק נגד החלטת הממשלה להעניק פיצויים ומענקים רק ליישובים הנמצאים בטווח של עד 9 קילומטרים מהגבול עם לבנון. ראשי הרשויות, שכינסו ישיבת חירום, הגדירו את המאבק כ"מלחמה על הגליל" והודיעו על צעדים משפטיים וציבוריים במטרה לשנות את הגזרה.
"ההחלטה ההזויה שאינה מתכתבת עם המציאות בשטח," ציינו בתום הישיבה, והוסיפו כי במהלך המלחמה הטילים לא נעצרו בקו ה-9 ק"מ, וכי יישובים אלו ספגו פגיעות קשות ואזעקות יומיומיות, אך נותרו "מאחור".
ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, תקף בחריפות את ההחלטה וטען כי המדינה "יוצרת קו שבר מדומיין שקורע את הגליל ומנציחה פערים." הוא הוסיף כי תושבי האזור עברו "גיהינום במשך שנתיים" וכי משולש צח"ר הוא האזור המופגז ביותר מחוץ לקו העימות. "מישהו שכח שם שקו 0-9 הוא קו ביטחוני טכני של תיאום עורף והפך אותו לקו שחורץ גורלות של יישובים רבים," אמר קבסה.
ראש עיריית צפת, יוסי קקון, התייחס אף הוא לבעיה וציין ש"חלוקה שרירותית לפי קילומטרים מהגבול היא תפיסה אנכרוניסטית שאינה מתכתבת עם המציאות." קקון הדגיש כי צפת הייתה "בחזית הצפונית החדשה של ישראל, תחת מאות אזעקות ואלפי רקטות," וספגה פגיעה קשה במסחר, במערכת החינוך ובמרקם החיים. "לא ייתכן שכל זה לא יקבל מענה רק בגלל קו שרטוט על מפה," הוסיף.
ראש מועצת ראש פינה, מוטי חטיאל, חזר על הדברים ואמר שתושבי ראש פינה והגליל כולו חוו חודשים ארוכים של איומים, וכי החוסן נפגע לא פחות מאשר ביישובים שמעבר לקו. "דווקא עכשיו, בשעת שיקום, נדרשת הסתכלות רחבה ומכילה לא חלוקה מלאכותית שמעמיקה פערים," סיכם חטיאל.
ראשי הרשויות החליטו על מספר דרכי פעולה אפשריות כדי לשנות את ההחלטה. בין היתר, הם יפתחו במאבק ציבורי ויגייסו את תושבי האזור, לצד פעילות פוליטית מול כל הגורמים הרלוונטיים. במקביל, הם בוחנים כעת עם ייעוץ משפטי האם עתירה לבג"ץ היא הפתרון הנכון.



