שטר ה־200 שקל בסכנה: גזירות התקציב שבדרך – נחשפות

שי אהרונוביץ'. צילום: ורד פרקש

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', מזהיר מפני תקציב מדינה קשה במיוחד לשנים 2027 ו־2028, ומעלה שורה של צעדים אפשריים להגדלת הכנסות המדינה, בהם ביטול שטר ה־200 שקל, צמצום השימוש במזומן והחמרת המיסוי על חברות ובעלי נכסים. הדברים נאמרו היום (שני) בכנס המסים השנתי של לשכת יועצי המס באילת, על רקע הוצאות הביטחון הגבוהות והצורך למצוא מקורות מימון נוספים לקופת המדינה.

"תקציב 27–28 יהיה תקציב אכזרי, לא רואים שהולכת להיות צמיחה יוצאת דופן", הזהיר אהרונוביץ'. לדבריו, אם המדינה לא תצליח לגבש פתרונות חלופיים להגדלת הכנסותיה, היא עלולה להידרש להעלאות מסים שישפיעו על הציבור הרחב. בין האפשרויות שהעלה נמצאות העלאת המע"מ בנקודת אחוז נוספת, הגדלת מס ההכנסה ושינויים במדרגות המס.

אחת ההצעות הבולטות שהעלה מנהל רשות המסים היא ביטול שטר ה־200 שקל, ובהמשך אף בחינת האפשרות להפסיק לחלוטין את השימוש במזומן בישראל. המהלך נועד להקשות על פעילות כלכלית שאינה מדווחת לרשויות ולהגביר את המאבק בהון השחור ובהעלמות מס. אהרונוביץ' התייחס גם לפרשת החשדות לשחיתות בעיריית כפר סבא, שבמסגרתה עלה נושא העברת כספים במזומן.

לדברי אהרונוביץ', הפסקת השימוש במזומן עשויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בסכומים משמעותיים. "אני אומר שאם מבטלים מחר בבוקר את השימוש במזומן בישראל, זה יכול להביא לגבייה של 20-30 מיליארד שקל", אמר. מדובר בהערכה שהציג מנהל הרשות, ולא בתחזית גבייה מובטחת או במהלך שכבר אושר.

אלא שהצעת ביטול השטר נתקלת בהתנגדות מצד בנק ישראל. הסמכות החוקית לביטול שטרות נתונה לנגיד הבנק, ובנק ישראל כבר הבהיר בעבר כי לא הוצג לו ביסוס מקצועי מספק להצדקת המהלך. לפי עמדתו הרשמית, שטר ה־200 שקל, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיך לשמש כסדרו, ואין כוונה לבטל שטר כלשהו או לשנות את תמהיל השטרות שבמחזור.

במקביל לדיון במזומן, רשות המסים ומשרד האוצר בוחנים דרכים נוספות להגדלת ההכנסות. אחת האפשרויות היא החמרת ההסדר למיסוי רווחים כלואים, כך ששיעור הרווחים שחברות יידרשו לחלק במסגרת ההסדר יעלה מ־6% ל־8%. המהלך נועד לעודד חלוקת רווחים שנצברו בחברות ולהגדיל את הכנסות המדינה ממיסוי, אך הוא מעורר שאלות בנוגע להשפעתו על החברות ועל הפעילות העסקית במשק.

אפשרות נוספת שעלתה היא בחינה מחודשת של מס הרכוש על קרקעות פנויות, שבוטל בשנת 2000. החזרת המס עשויה ליצור מקור הכנסה נוסף למדינה, אך גם להגדיל את עלויות החזקת הקרקע עבור בעלי נכסים. במקביל, אם לא יימצאו מקורות הכנסה חלופיים, העלאת המע"מ ושינויים במס ההכנסה עלולים להתגלגל לעלויות גבוהות יותר לצרכנים ולעסקים.

הצורך בגיבוש צעדים כאלה נובע, בין היתר, מהצפי להוצאות ביטחון גבוהות גם בשנים הקרובות. אהרונוביץ' העריך כי תקציב הביטחון עשוי להגיע לכ־200 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2027 ו־2028, על רקע צורכי הביטחון והמשך ההוצאות הנלוות למצב האזורי. בהיעדר צמיחה חריגה שתגדיל את הכנסות המדינה באופן טבעי, הממשלה תידרש להכריע כיצד לממן את ההוצאות בלי להעמיק את הפגיעה במשקי הבית ובעסקים.

בשלב זה, ההצעות שהעלה מנהל רשות המסים אינן החלטות שאושרו לביצוע. עם זאת, דבריו מספקים הצצה לדיונים לקראת תקציב המדינה הבא ולצעדים שנבחנים במערכת המס. עבור הציבור, המשמעות היא שהאפשרות להעלאות מסים נוספות נותרת על השולחן, בעוד שהצעת ביטול שטר ה־200 שקל ממחישה עד כמה רחוק עשוי להגיע הדיון על דרכים לצמצום ההון השחור ולהגדלת הכנסות המדינה.