כנגד ששה דיינים התקבלו השנה שתי תלונות מוצדקות או יותר

כך עולה מהדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים שהוגש היום לשרת המשפטים ונשיאת העליון. לפי הדו"ח הוגשו 834 תלונות על שופטים ו15% מהם נמצאו מוצדקות

השופט אליעזר ריבלין | צילום: דוברות הרשות השופטת - יוסי זמיר

השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין הגיש הבוקר לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות את דו"ח הנציבות בעניין תלונות הציבור על שופטים לשנת 2017. לפי הדו"ח בשנה החולפת הוגשו 834 תלונות על שופטים, שופטים צבאיים ודיינים (ירידה של כ-6% ביחס לשנת 2016) וניתנו החלטות ב-855 תלונות. 534 תלונות מתוכן נמצאו בסמכות הנציבות ומתוכן 81 נמצאו מוצדקות (15%). ב-39 תלונות נוספות (כ-7%) מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט, והיא תוקנה עוד קודם להשלמת הטיפול בתלונה.

השופטים, הדיינים בבתי הדין הדתיים השונים, השופטים של בתי הדין הצבאיים ושופטי בתי הדין לעבודה נדרשו כולם בשנת 2017 להגיש הצהרת הון המפרטת את נכסיהם והתחייבויותיהם הפיננסיות. בסך הכל הוגשו כ-940 הצהרות הון. אלא שבדיקת ההצהרות ע"י הנציבות העלתה כי "ברובן נמצאו חוסרים בהצהרות ונשלחו לשופטים הודעות המפרטות את הליקויים. ליקויים אלה מצריכים בדיקות חוזרות של הצהרות ההון – עד לתיקון כל הליקויים והוצאת 'תעודת תקינות'. דו"ח על אי-מילוי החובות שבחוק הועבר לנשיאת בית המשפט העליון. הנציבות הפיצה חוברת כתובה ובה מידע מפורט על דרך מילוי הצהרות ההון בצורה של שאלות ותשובות. בצד הפצת החוברת ממשיכה הנציבות ליתן מענה שוטף, בעל פי ובכתב, לשאלות המתעוררות אצל נושאי המשרה השיפוטית מדי יום ביומו".

ממצאים מרכזיים בדו"ח מראים כי בשנת 2017 הוגשו 4 בקשות בירור, אחת ע"י שרת המשפטים, שתיים ע"י נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, ואחת ע"י נשיא בית הדין השרעי לערעורים, על פי סמכותם בחוק. זאת, לעומת בקשת בירור אחת ב-2016.

בנוסף מרבית התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות לליקויים בניהול המשפט (39%). תלונות אלה נוגעות לדחייה שלא לצורך של מועדי הדיון, התחלת הדיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול.

37% מהתלונות המוצדקות נגעו לעיכוב במתן פסקי דין והחלטות. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לתלונות המוצדקות ב-2016 (25%), ובהקשר זה מציין הנציב בדוח כי "בתחום זה לא ניתן, אפוא, מענה די הצורך להקל מעל השופטים את העומס".

לעומת זאת, ניתן להצביע על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על התנהגות לא ראויה של שופטים (15% בשנת 2017 לעומת 24% בשנה הקודמת). התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, היעדר תבונה והתנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט.

על פי הדו"ח זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו לגופן עמד על כ-81 ימים (הזמן הקצוב בחוק לבירור תלונה הוא שנה).

השנה הוגשו 29 תלונות נגד שופטי בית המשפט העליון, ומבין התלונות שבוררו בשנה זו, לא נמצאה אף תלונה מוצדקת. לעומת זאת  הוגשו 118 תלונות נגד שופטי בתי משפט מחוזיים,  ו 7 מהתלונות שבוררו נמצאו מוצדקות. 17 תלונות נגד דייני בית הדין הרבני הגדול, ו 52 תלונות על דייני בתי הדין הרבניים האזוריים.

לפי הדו"ח, כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת, ובעניינם של 3 שופטים נוספים ניתנו 2 החלטות שבירור התלונה מוצה. נוסף על כך נמצאו 2 תלונות מוצדקות ומעלה על שישה דיינים מבית הדין הרבני (האזורי והגדול).

באחת ההחלטות העקרונית שנתן הנציב השנה, הוא קבע כי ראוי לתת את הדעת לתופעה לפיה "שופטים מסויימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין. באחד המקרים מסוג זה אף קבע הנציב, כי גם יש לבדוק הכיצד, כדברי השופט, בזמן כהונתו הזמנית בערכאת הערעור המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק מהחלטת הנציב הועבר על פי חוק לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים, וכן לחברי הוועדה לבחירת שופטים, ש"חזקה עליהם שיגבשו עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה".

כתיבת תגובה