לקראת חג השבועות, זמן מתן תורה וחג הביכורים, חשפה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים המעידים על מצבם של ענפי החלב והדבש | הנתונים לשנת 2024 מציגים תמונה מעורבת: יציבות בענף החלב לצד פריחה בתפוקת הדבש.
שי קליין 29.05.2025
צילום: ענת הרמוני פלאש 90 לקראת חג השבועות, זמן מתן תורה וחג הביכורים, חשפה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים המעידים על מצבם של שני הענפים המסמלים את הארץ המובטחת – החלב והדבש. הנתונים לשנת 2024 מציגים תמונה מעורבת: יציבות בענף החלב לצד פריחה בתפוקת הדבש.
ענף החלב הישראלי, הגדול והמשמעותי מבין השניים, הראה יציבות יחסית בשנת 2024. סך תפוקת החלב בישראל הגיעה לכ-1,630 מיליון ליטר, ירידה מזערית בהשוואה לשנה הקודמת. את הירידה הקלה ניתן לייחס בעיקר לירידה של 13% בתפוקת חלב הצאן, שמהווה כ-2% מסך התפוקה, בעוד חלב הבקר – שמהווה 98% מהתפוקה – נשאר יציב.
למרות הירידה המזערית בכמות, התנובה הממוצעת לפרה חולבת בישראל נותרה הגבוהה בעולם – 12,125 ק"ג חלב לשנה (כ-11.7 אלף ליטר). זהו הישג מרשים שמעיד על הטכנולוגיה המתקדמת והידע המקצועי הרחב של הרפתנים הישראלים.
הנתונים מראים כי משנת 2001 גדל מספר הפרות החולבות מ-116,000 ל-138,000 בשנת 2024. הגידול הזה הגיע למרות ירידה במספר הרפתות עצמן, דבר המעיד על התייעלות מבנית משמעותיית בענף.
מבחינה כלכלית, ערך החלב הכולל עבור היצרן ירד ב-2.5% ונאמד בכ-3.9 מיליארד שקל – כ-9.6% מסך התפוקה החקלאית הישראלית. הירידה במחיר ליצרן נרשמה בחלב הכבשים (ירידה של 2.3%) ובחלב הבקר (ירידה של 2%), בעוד מחיר חלב העיזים נשאר יציב.
עם זאת, הצרכן הישראלי חווה מגמה הפוכה: מחיר החלב למשתכן עלה ב-4% בשנת 2024. ליטר חלב מפוסטר עמד על 7.01 שקל בממוצע, בעוד מוצרי החלב האחרים נעו בין 5.27 שקל ל-100 גרם גבינה צהובה ועד 6.24 שקל ל-250 גרם גבינת קוטג'.
בניגוד ליציבות בענף החלב, ענף הדבש הישראלי חווה בשנת 2024 שנה מוצלחת במיוחד. תפוקת הדבש עלתה ב-8.6% והגיעה לכ-3,800 טונות – השיפור הטוב ביותר אחרי שנים של תנודות שנבעו בעיקר משינויים בכמויות המשקעים.
הנתונים מראים כי בישראל פועלות כ-125,300 כוורות, עם יבול ממוצע של כ-30 ק"ג דבש לכוורת. למרות השיפור בתפוקה, הייצור המקומי עדיין לא מספק את הביקוש הישראלי לדבש. ב-2024 יובאו לישראל כ-2,900 טונות דבש – כמות דומה לשנה הקודמת.
מחיר הדבש למשתכן עלה ב-2.2% בשנת 2024, כאשר 350 גרם דבש עמדו על 20 שקל בממוצע. עבור היצרנים התמונה אף טובה יותר: מחיר הדבש ליצרן עלה ב-15.1%, וערך הדבש הכולל נאמד ב-79.8 מיליון שקל.
בתחום הסחר החוץ, ישראל ממשיכה להיות יבואנית נטו של מוצרי חלב. יבוא מוצרי החלב הסתכם ב-2024 בכ-248 מיליון דולר, כשהגבינות מהוות את הסעיף הגדול ביותר (107 מיליון דולר). מנגד, יצוא מוצרי החלב הישראליים הגיע לכ-17 מיליון דולר, כאשר הגבינות הישראליות מובילות את היצוא עם כ-9.4 מיליון דולר.
הנתונים לשנת 2024 מעידים על עמידות של שני הענפים המסורתיים. ענף החלב הישראלי ממשיך להוביל בעולם בתפוקה לפרה, בעוד ענף הדבש מראה התאוששות לאחר שנים קשות.
עם זאת, שני הענפים מתמודדים עם אתגרים: עלייה במחירי התשומות, תחרות זרה, ותלות בתנאי מזג האוויר. המשך ההתייעלות והחדשנות הטכנולוגית יהיו מפתח להבטחת עתידם של הענפים שמסמלים את הארץ המובטחת.
כך, בעידן של אתגרים גלובליים ומקומיים, ישראל ממשיכה לממש את הבטחת "ארץ זבת חלב ודבש" – לא רק כמטאפורה תנ"כית, אלא כמציאות כלכלית וחקלאית ממשית.
