שוק האקזיטים הישראלי התאושש ב-2025 עם 182 עסקאות בהיקף של 19.5 מיליארד דולר, עלייה של 40% במספר העסקאות ו-20% בשוויין לעומת 2024 | הפינטק ריכז 46% משווי העסקאות, 92% מהאקזיטים התרכזו בתל אביב ובמרכז, ו-40% מהחברות שנמכרו מאז 2010 נסגרו לאחר העסקה.
שי קליין 18.11.2026
עולם ההייטק | תמונה: shutterstock שוק האקזיטים הישראלי רשם התאוששות משמעותית בשנת 2025: 182 עסקאות מיזוגים, רכישות והנפקות של חברות ישראליות בהיקף כולל של 19.5 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 40% במספר העסקאות לעומת 2024, שבה נרשמו 130 עסקאות, ובגידול של 20% בשווי הכולל, לעומת 16.2 מיליארד דולר בשנה הקודמת. היקף העסקאות אשתקד שווה לכ-4% מהתוצר של המגזר העסקי בישראל, שעמד על כ-1.6 טריליון שקל.
כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה מאגר נתונים מקיף על עסקאות האקזיט בישראל בשנים 2010–2025, בשיתוף ובמימון המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. המאגר כולל נתונים על היקפי העסקאות, תחומי הפעילות, מיקום החברות, זהות הרוכשים, תעסוקה ושכר, וכן השוואה למדינות אחרות.
אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע לתחום הטכנולוגיה הפיננסית. מתוך 182 העסקאות שבוצעו בשנת 2025, 17 היו בתחום הפינטק, בהיקף מצטבר של 8.9 מיליארד דולר – 46% משווי כלל עסקאות האקזיט בישראל באותה שנה. מדובר בכ-9% בלבד ממספר העסקאות, אך כמעט במחצית מהשווי הכספי הכולל. לשם השוואה, בתחום הסייבר נרשמו 26 עסקאות, במסגרותיהן הסתכם שווי העסקאות ב-1.7 מיליארד דולר בלבד.
למרות העלייה במספר העסקאות ובשוויין, מרבית האקזיטים היו בהיקפים קטנים יחסית. 79% מהעסקאות בשנת 2025 היו בהיקף של עד 50 מיליון דולר, ורק 7% מהעסקאות חצו את רף 250 מיליון הדולר. גם חלקן של ההנפקות הראשונות לציבור היה מצומצם: 4% מכלל העסקאות, לעומת 6% בשנת 2024.
נתון נוסף המעיד על אופיו של שוק האקזיטים הוא גיל החברות בעת המכירה. 32% מהחברות שביצעו אקזיט בשנת 2025 עשו זאת בתוך חמש שנים בלבד ממועד הקמתן, ו-63% מהעסקאות בוצעו בחברות שפעלו עד עשר שנים. הנתונים ממחישים את יכולתן של חברות ישראליות להגיע לעסקת מכירה בתוך פרק זמן קצר יחסית מהקמתן.
אלא שלא כל עסקת אקזיט מסתיימת בהמשך פעילותה העצמאית של החברה. מתוך 2,182 חברות שביצעו עסקאות אקזיט בשנים 2010–2025, 878 חברות נסגרו לאחר העסקה – כ-40% מכלל החברות. 31% מהחברות שנסגרו עשו זאת כבר בשנה שבה בוצעה עסקת האקזיט. עם זאת, בלמ"ס מדגישים כי בחלק מהמקרים הפעילות העסקית נמשכת במסגרת החברה הרוכשת או הקבוצה שאליה צורפה החברה, כך שסגירת החברה אינה מעידה בהכרח על הפסקת הפעילות הכלכלית.
גם נתוני התעסוקה והשכר מספקים תמונה על החברות שהגיעו לאקזיט. בשנת 2025 היו בחברות שביצעו עסקאות 8,300 משרות שכיר, והשכר החודשי הממוצע למשרה עמד על 31.8 אלף שקל. מדובר בשכר נמוך במעט מהממוצע בענף ההייטק, שעמד על 33.1 אלף שקל. בחברות שהעסיקו עד 20 עובדים נרשמו 706 משרות שכיר, והשכר החודשי הממוצע בהן הסתכם ב-29.8 אלף שקל.
מבחינה גאוגרפית, שוק האקזיטים ממשיך להיות מרוכז בעיקר באזור המרכז. 168 מתוך 182 העסקאות, המהוות 92% מכלל העסקאות בשנת 2025, בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז. מנגד, במחוזות ירושלים וחיפה נרשמה ירידה של 64% במספר האקזיטים לעומת 2024.
בפילוח זהות הרוכשים עולה כי 60% מעסקאות האקזיט נרכשו בידי גורמים זרים, בעוד 40% בוצעו באמצעות גורמים ישראליים. ארצות הברית הייתה הגורם המרכזי בשוק: 51% מהעסקאות נרכשו בידי גורמים אמריקאיים או בוצעו באמצעות הנפקה בבורסה בארצות הברית. גם מבחינת שווי העסקאות, ארצות הברית הייתה אחראית ל-49% מהסכום הכולל.
לעומת זאת, חלקם של הרוכשים הישראלים בשווי העסקאות הסתכם ב-7% בלבד. בסך הכול הסתכם שווי העסקאות שבוצעו בידי גורמים ישראליים ב-1.3 מיליארד דולר, עלייה של 40% לעומת 2024. מספר העסקאות שביצעו רוכשים ישראלים זינק מ-25 ל-72, גידול של 188%.
בבחינת הנתונים בהשוואה למדינות אחרות, המבוססת על נתוני ארגון UNCTAD, ישראל מדורגת במקום השני מבין תשע מדינות נבחרות בהיקף עסקאות מיזוגים ורכישות חוצות גבולות ביחס לתוצר, עם שיעור של 1.66%, אחרי שוודיה עם 2.16%. גם בהיקף העסקה הממוצעת מדורגת ישראל במקום השני, עם 127 מיליון דולר לעסקה, אחרי ארצות הברית שבה הממוצע עמד על 139 מיליון דולר.
עם זאת, במספר העסקאות ביחס לגודל כוח העבודה התמונה פחות מחמיאה: בישראל נרשמו כ-1.5 עסקאות מיזוגים ורכישות לכל 100 אלף איש בכוח העבודה, נתון שמציב אותה במקום השביעי מבין תשע המדינות שנבדקו, מעל גרמניה וארצות הברית.
בלמ"ס מציינים כי הפער בין הדירוג הנמוך יחסית במספר העסקאות לבין הדירוג הגבוה בשוויין ובממוצע לעסקה עשוי להעיד על כך שמעמדה של ישראל בשוק האקזיטים הבין-לאומי נשען בעיקר על עסקאות גדולות, ולא על מספר גבוה במיוחד של עסקאות.
בסך הכול, בשנים 2010–2025 נרשמו בישראל 2,360 עסקאות אקזיט עבור 2,182 חברות. הנתונים לשנת 2025 מצביעים על התאוששות בהיקף הפעילות, לצד ריכוזיות גאוגרפית גבוהה, תלות משמעותית ברוכשים זרים ומשקל גדול במיוחד לעסקאות בתחום הפינטק.



