נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ בכנס המקצועי של קבלני באר שבע וירושלים: "אם נבנה עוד 20 אלף דירות בשנה נסגור את הגרעון במדינת ישראל. המדינה תכניס עוד 12 מיליארד ₪ ממכירת הקרקע והכנסות ממסים"
שאול כהנא 19.01.2020
יו"ר ארגון קבלני באר שבע והדרום, אלי אביסרור | צילום: שמואל אדלר בסוף השבוע התקיים הכנס המקצועי של ארגון קבלני באר שבע והנגב וירושלים והסביבה, זו השנה השמינית, בהשתתפות פוליטיקאים ובכירי ענף הנדל"ן.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התייחס לסוגיית העלאת המסים: "אסור לממשלה הבאה להעלות מסים. אם זה יקרה, לאנשים יהיה פחות כסף ועלות המחיה תגדל. זה יביא אותנו למיתון. צריכים להוריד מסים ולהשקיע במגזר העסקי, בקבלנים, במשק.
לדבריו, "אם אנחנו, הקבלנים, נבנה עוד 20 אלף דירות בשנה – סגרנו את הגרעון ומדינת ישראל תכניס עוד 12 מיליארד שקל. וזה בדיוק הגרעון שלה ממכירת הקרקע והכנסות ממסים. אנחנו, הקבלנים, מנוע הצמיחה מספר אחד במשק. אנחנו 13% מהתוצר ויש לנו עוד מעגלי עובדים שתלויים בנו. אנחנו משפיעים על סדר גודל של 20-30% מהמשק וצריך להקל על הענף הזה. נושא הבירוקרטיה מקשה עלינו".
סרוגו התייחס גם לנושא דיור בר השגה: "יש ביקורות על הממשלה בנושא מחיר למשתכן, כחלון הוא השר הראשון שבא ואמר אני שם את היד בכיס ונותן לזוגות הצעירים. התכנית מחיר למשתכן זה סוג של דיור בר השגה. היא לא אמור לפתור את משבר הדיור, אבל צריך דיור בר השגה גם שמחירי הדיור נמוכים לא רק שהם גבוהים".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בני דרייפוס, נשאל האם המדינה עושה מספיק בשביל הקבלנים: "מדינת ישראל תמיד צריכה לעשות יותר בשביל ענף הנדל"ן וזו לא שאלה. צריך לחדד את המלחמה בבנייה לא חוקית לקבלנים ללא רישיון. יחד עם זאת אנחנו בשנת 2020 נחשוב מחדש על תפקידנו ועל תפקיד הרשם. צריך לשנות את המנעד בין הסיווגים השונים, לייצר יותר תחרותיות. אנו צריכים להיות הרבה יותר ברורים ברגולציה שלנו. השנה פתחנו לראשונה מכללה למנהלי פרויקטים אנחנו רוצים שיותר ישראלים יעבדו בענף". את דבריו על מחיר למשתכן נביא בהמשך השבוע, במסגרת כתבות פאנל הדיור של אתר 'ביזנעס' עם חברי ועדת הדיור.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמנון מרחב, התייחס לפן הכלכלי של תכנית מחיר למשתכן: "מחיר למשתכן עלתה 8 מיליארד שקל למדינת ישראל. אין שום סיבה שבשכונת גליל ים בהרצליה, זוג צעיר יקבל 800 אלף ₪ מתנה מהמדינה. המדינה צריכה לקחת 5-6 מיליארד ₪ ולשים אותם בפיתוח הפריפריה. להשקיע במחלפים, תחבורה ציבורית, תעסוקה. הממשלה צריכה לעסוק לא רק בהיצע צריכים גם לייצר ביקוש לפריפריה וכל עוד זה לא יקרה יהיה לחץ רק על מדינת תל אביב והמחירים ימשיכו לעלות ולעלות".
על נושא ההקלות אמר מנכ"ל ההתאחדות כי הקבלנים מוכנים לוותר עליהן תמורת ודאות.
יו"ר ארגון קבלני באר שבע והנגב, אלי אביסרור: "אני רוצה לקוות ולהאמין שבבחירות הקרובות תבחר ממשלה יציבה וחזקה, שתוכל לעמוד באתגרים ומשוכות הרבות שיעמדו בפניה. בתחום הדיור יש צורך חיוני בהקמת "קבינט דיור" בראשו יעמוד ראש ממשלה. יש לקבוע כי יוקמו שני ערי מטרופולין: האחת באר שבע והשנייה חיפה, כשהמטרה היא לפזר את האוכלוסייה בצורה מושכלת ולהגדלתה באיזורים אלו. רק משפחות שיעברו לצפון ולדרום ייהנו מהטבות כלכליות וכספיות תמורת התחייבות לגור למשך 10 שנים.
"בדרך זו ניתן יהיה לתקן את העיוותים בבסיס שיטת "מחיר למשתכן" לפיהם ניתנו הנחות על קרקע בכ- 700 אלף שקלים לזכאים באזור המרכז ללא אבחנה בין זכאי בעל כושר השתכרות גבוה לנמוך יותר, בעוד שבאזורי הדרום והצפון ניתנה הנחה של כ- 150 אלף שקלים בלבד. למעשה, המדינה סבסדה קרקעות לטובת זכאים במרכז הארץ במיליארדי שקלים".
יו"ר ארגון קבלני ירושלים והסביבה, בועז ישראל: "בשנה החולפת פעילות הבנייה בירושלים והסביבה גדלה. מכרזים לשיווק הקרקעות פרסמו, אך לעתים גם ללא ספר מכרז. השינוי במדיניות של האמריקאים אפשר לשווק קרקעות ולבנות גם מעבר לקו הירוק ובירושלים רבתי. למרות זאת, כמות ההיצע אינה עונה על הביקוש. תנאי המכרזים ב"מחיר למשתכן" שופרו ולכן כדאי לגשת ולהשתתף.
"לצערנו, הרגולציה והבירוקרטיה ברשויות המקומיות עדיין מעכבות קבלת היתרי בנייה. לשמחתנו, חל שיפור מהותי באישור פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי בירושלים. לא רק הבנייה, גם עבודות הפיתוח בירושלים גדלה. השנה בוצעו עבודות בסלילת קווי הרכבת הקלה, סלילת כבישים ומבני חינוך, על ידי חברת מוריה באמצעות קבלנים ירושלמים ברובם. העבודות היו בסדר גודל של למעלה ממיליארד ₪. התקציב לשנה הבאה של חברת מוריה הוא כ-1.8מיליארד ₪. גם ממשלת ישראל משקיעה סכומי עתק בפיתוח תשתיות, בהרחבת כביש 1, הכניסה לירושלים, בסלילת כביש 16 וכריית המנהרה ככניסה נוספת לירושלים. כל הפעילויות הנ"ל תביא לפיתוחה ושגשוגה של העיר ירושלים – בירת מדינת ישראל".
מהנדס העיר ירושלים יואל אבן (עד לפני שבועיים, מנכ"ל חברת מוריה): "נושא ההקלות הוא אחד הנושאים הכואבים – כשמגישים היתר ללא הקלה זה מתקדם די מהר. תהליך ההקלות מכניס היבט קשה בלוחות הזמנים, ומצד אחד אם נמנע אותן נקשה על אנשים לבנות ומצד שני זה יקל מאוד על הביורקרטיה ויכולת המימוש. אנו בוחנים את האפשרויות. בירושלים אנחנו מזהים מצב שבו יש יחידות דיור ותב"עות עם עשרות אלפי יחידות דיור שקיימות על הנייר ולא ממומשות במשך שנים על גבי שנים – בשנה מתקבלים 2,800 היתרים בלבד. יכולת המימוש תלויה בשני גורמים: אנחנו, רשויות התכנון, המועצות והרשויות המקומיות, צריכים להאיץ את התהליכים ולעזור לקבלנים מבחינת ההיתרים, ומצד שני מוטל על הקבלנים והיזמים להבין את המציאות ולפעול כדי לעבוד.
"אני כן מזהה סיטואציות שבהן אנשים שיש להם את היחידות האלה על הנייר, מעדיפים לספסר בקרקע כי בינינו לעבוד זה קשה – להוציא היתרי בנייה, הבטיחות, היטלי השבחה, זו מערכת שלמה של קשיים והתוצאה היא שיש הרבה דירות על הנייר ובפועל אין כלום או לפחות לא מספיק".
