הדו"ח השנתי של רשות הפטנטים לשנת 2019: ביוסנס וובסטר (ישראל) בע"מ ו- GUANGDONG OPPO MOBILE TELECOMMUNICATIONS CORP., LTD מובילות בבקשות לרישום פטנטים, HUAWEI ו- APPLE בסימני מסחר • פטנט ברישום
לאה אפרתי 04.08.2020
זכויות יוצרים | צילום אילוסטרציה: Jirsak, שאטרסטוקהראש היהודי ממציא לנו פטנטים וגם רושם אותם ברשות הפטנטים שבמשרד המשפטים. כמדי שנה, מציגה הרשות סיכום שנתי, המשקף את מצבו של שוק הקניין הרוחני בישראל, באמצעות ניתוח מידע ונתונים ביחס לתחומים הבאים: רישום פטנטים בישראל, בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים (PCT), סימני מסחר ועיצובים.
מהסיכום עולה כי שנת 2019 התאפיינה בעלייה במספר הבקשות לרישום זכויות קניין רוחני בישראל בתחומי הפטנטים וסימני המסחר. בשנה החולפת הוגשו לרשות לא פחות מ-7,738 בקשות לרישום פטנטים, זאת לעומת 7,363 בשנת 2018. בנוסף טיפלה הרשות ב-6,536 בקשות חוזרות. ירידה קלה נרשמה בפטנטים שנמצאו כשירים לרישום, כ-4,200 פטנטים נמצאו אשתקד ככשירים. ראוי לציין כי בשנת 2019 נכנסה ישראל להסכם האג בתחום הרישום הבין-לאומי של עיצובים תעשייתיים וחתמה על אמנת שירות, וזאת כחלק ממגמת התייעלות כללית של הרשות.
הישראלים מאחור
עיון בדו"ח מעלה כי הראש היהודי אולי ממציא לנו פטנטים אבל הראש הבינלאומי רושם יותר. יותר מ-82% מהבקשות הוגשו על ידי גופים בינלאומיים, 17.7% הוגשו על ידי הישראלים. בראש רשימת החברות הישראליות שהגישו את כמות הבקשות הגבוהה ביותר עומדת חברת ביוסנס וובסטר שהגישה לא פחות מ-134 בקשות לרישום פטנטים בישראל. מדובר בחברה שהייתה הראשונה לפתח מערכות למיפוי תלת מימדי של הלב. החברה היא מובילה עולמית בתחום האלקטרופיזיולוגיה לאבחון וטיפול בהפרעות קצב לב.
החברה הבאה ברשימה היא ידע חברה למחקר ופתוח בע"מ המוכרת בשם המקוצר ידע שרשמה פחות משליש מקודמתה בטבלה. ידע הגישה לרישום רק 43 פטנטים. מדובר בחברת מסחור ידע בבעלותו של מכון ויצמן למדע, אשר הוקמה בשנת 1959 ועוסקת במסחור הידע שנצבר במכון. עוד ברשימה התעשייה האווירית עם 30 בקשות, ישקר עם 15 בקשות לרישום ואלתא מערכות שייצרה את המכ"ם של מערכת כיפת ברזל עם 13 בקשות חדשות לרישום פטנטים.
ברשימת החברות הזרות שהגישו בקשות לרישום פטנטים בישראל ניצבת חברת GUANGDONG OPPO MOBILE חברה סינית לייצור מוצרי אלקטרוניקה ותקשורת סלולרית. חברה זו הגישה בישראל בשנת 2019 לא פחות מ-219 בקשות לרישום פטנטים. אחריה בטבלה חברת מג'יק ליפ עם 114 בקשות לרישום. מדובר בחברת סטארט-אפ אמריקאית בתחום המציאות הרבודה.
ברשימה ניתן למצוא גם את חברת ריית'און האמריקנית לייצור מוצרים צבאיים עם 87 בקשות; רגנרון מהתחום הביוטכנולוגיה שממציאה תרופות למחלות קשות עם 81 בקשות, נוברטיס שגם היא חברת תרופות עם 79 בקשות, חברת הסיגריות האמריקנית פיליפ מוריס עם 76 בקשות חדשות וחברת אילומינה האמריקנית העוסקת בתחום הגנטי עם 72 בקשות חדשות לרישום פטנטים בישראל. יבול מרשים ביותר.
החברות האמריקאיות מובילים את רישום הפטנטים בישראל עם 3,168 בקשות לרישום מתוך 7,738 בקשות שהוגשו כאמור בשנת 2019. המדינות החברות בארגון הפטנטים האירופאי EPO הגישו 1,918 בקשות, הישראלים הגישו 1,368 בקשות, יפן 232, סין 314, קוריאה 65 וכל השאר הוגשו ממדינות אחרות.
בשנת 2019 המבקש הזר שנרשם על שמו המספר הגבוה ביותר של פטנטים הינו חברת ריית'און האמריקנית שהצליחה לרשום בארץ 67 פטנטים, זאת לעומת שנת 2018 בה לפייסבוק היה את המספר הגבוה (62 פטנטים). השנה התקבלו רק 63 פטנטים של פייסבוק והיא התמקמה במקום השני בטבלת החברות שהבקשות שלהן לרישום אושרו.
האם כמויות הבקשות שהוגשו מספרות את הסיפור המלא בנושא? מסתבר שלא. ברשות מציינים בדוח כי בשנת 2019 נזנחו 3,053 פטנטים. על פי הגדרת הרשות בקשות שנזנחו הן בקשות שבהן המבקש בוחר שלא לענות לאחת מהודעות הרשות. באין מענה ולאחר שליחת תזכורת מטעם הרשות למבקש או בא כוחו – הבקשה נסגרת. רק 168 בקשות פטנט נסגרו ביוזמת המבקש וכמות מיזערית של 13 בקשות בלבד סורבו על ידי הרשות.
נותנים בהם סימנים
תחום נוסף של הרשות נוגע בקשות לרישום סימני מסחר. בשנת 2019 הוגשו 11,410 בקשות לרישום סימני מסחר ב-23,374 סוגים. מדובר בעלייה קלה בהשוואה לשנה שעברה. בוחני המחלקה בחנו 24,615 סוגים. קרוב ל-11 אלף בקשות אושרו. כרבע מהבקשות הגיעו מישראל 23.4% חמישית מארה"ב 21.7% וסין קרוב ל-10%.
בראש רשימת מגישי הבקשות לרישום סימני מסחר ניצבות שתי חברות העוסקות בתחום הציוד הסלולרי והמחשבים. חברת וואווי הסינית ניצבת במקום הראשון עם 119 בקשות וחברת אפל במקום השני עם 88 בקשות. עוד בטבלה נוברטיס עם 53 בקשות, פיליפ מוריס עם 43 וג'ונסון אנד ג'ונסון עם 39 בקשות. מהדוח עולה כי 25% מהבקשות עוסקות במכשירי מדע, חשמל, תקשורת מחשבים, תוכנות מחשבים וכדומה.
תוצאות המדגמים
אגף נוסף ברשות הפטנטים עוסק בתחום העיצובים (מדגמים). בשנת 2019 הוגשו 1,483 בקשות לרישום עיצובים והתקבלו 1,021 בקשות. למעלה מ-55% מהבקשות הגיעו מישראל, 15% מארה"ב ו-10% מצרפת. החברות המובילות בישראל ברישום עיצובים הם אלובין תעשיות אלומיניום עם 44 בקשות וכתר פלסטיק עם 42 בקשות. את רשימת החברות הבינלאומיות מוביל קונצרן פ'זו-סיטרואן עם 116 בקשות.
כאמור, רישום של פטנטים, סימני מסחר ועיצובים, מתבצע בישראל על-ידי רשות הפטנטים. על מטרת הרישום כותבים ברשות כי המטרה היא "הקניית הגנה בלעדית למבקשים, תוך איזון אינטרסים משפטיים, חברתיים וכלכליים. כך, בעל הקניין הרוחני מקנה לעצמו את הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, באמצעות הגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של קניינו הרוחני על-ידי אחרים".
מדובר בתהליך משפטי לכל דבר ועניין ויש נישה גדולה של עורכי דינים המתמחים בתחום זה. בהקדמה לדוח כותב אופיר אלון ראש רשות הפטנטים כי "לאחר כשנה בה לא אוישה משרתה של פוסקת בבית הדין, נבחרה עורכת הדין ד"ר רויה ישראלי כפוסקת בקניין רוחני. בחירתה של ד"ר ישראלי לתפקיד תאפשר את קיצור הזמנים למתן החלטות". אלון איחל לרויה הצלחה בתפקידה.
אלון אף הודה לכל עובדי הרשות המסורים אשר "ההישגים הרבים המנויים בדו"ח זה הינם שלהם". כמו כן הודה ראש הרשות למנהלת הכללית היוצאת של משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, אשר שימשה כמנכ"לית במרבית התקופה אליה מתייחס הדו"ח, וכן למ"מ המנהלת הכללית של משרד המשפטים, עורכת הדין סיגל יעקבי. "שתיהן סייעו לרשות רבות בכל שנדרש".
