2,614 צעירים נפגעו בסביבת מוסדות חינוך בין 2019-2022

הרלב"ד בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבטיחות בדרכים: 2,614 ילדים בגילאי אפס עד 19 נפגעו בסביבת מוסדות חינוך בין השנים 2019-2022 | יו"ר ועדת המשנה טופורובסקי: מטרתנו שבמהלך שנת הלימודים יהיו כמה שפחות ילדים שיפגעו בתאונות, אין סיבה שדור העתיד ישלם מחיר על חוסר מוכנות שלנו – התפטרות אבי נאור מתפקיד יו"ר הרלב"ד צריכה להיות קריאת השכמה

תאונת דרכים | צילום: מאיר וקנין, פלאש 90

ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, דנה הבוקר בהיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים בהיבטי הבטיחות בדרכים. היו"ר טופורובסקי פתח את הדיון ואמר כי מה שחשוב הוא להגדיל את הסיכוי ששנת הלימודים תיפתח בשלום, ושבמהלכה יהיו כמה שפחות נפגעים בתאונות דרכים בכלל, וכמה שפחות נפגעים ילדים בפרט. "הם דור העתיד שלנו, ואין סיבה שישלמו על חוסר המוכנות שלנו", אמר.

הוא אף ציין כי מאז תחילת השנה נהרגו 232 בני אדם בתאונות דרכים, כאשר רק שלשום נהרגה ילדה בת 6 בכביש 90 ושלח תנחומים למשפחתה. "30 ילדים נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים, זו כיתה שלמה שנמחקת. התפקיד שלנו להביא למינימום את הסיכונים ולטפל בבעיות שחוזרות ונשנות", אמר.

בנוסף ביקש ח"כ טופורובסקי לציין כי בסוף השבוע הלך לעולמו האלוף (במיל' גיורא רום), שכיהן גם כיו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) וביקש להוקיר את זכרו כמי שתרם רבות למען ישראל לא רק בשירות צבאי, אלא גם בשירות אזרחי. הוא הוסיף וציין גם את התפטרותו של אבי נאור לאחרונה מתפקידו כיו"ר הרלב"ד, ואמר כי אם האיש שהקדיש את רוב חייו לאחר מות בנו במלחמה בתאונות הדרכים, והוא אולי הישראלי שהשקיע הכי הרבה מכיסו הפרטי בנושא, מתפטר הדבר צריך להיות קריאת השכמה למשרד התחבורה.

מנהל חטיבת המבצעים ברלב"ד, יעקב זכריה, ציין כי בין השנים 2019-2022 נפגעו (נהרגו ונפצעו) ברדיוס של 300 מטר מבתי ספר בשעות היום 2,614 ילדים ובני נוער מגיל 0 עד 19. לדבריו, 409 מתוכם הם מהחברה הערבית וכ-900 מהם נפגעו כהולכי רגל. באשר להיערכות אמר זכריה, כי היא מתחילה עוד לפני תום שנת הלימודים. הוא הוסיף כי השנה נערך סקר אינטרנטי לבדיקת מוכנות בתי ספר, שבדק 1,680 בתי ספר שברובם חל שיפור במצב הבטיחותי. הוא הוסיף כי 50% מבתי הספר שהשתתפו בסקר משתתפים בתכנית משמרות הזה"ב, ואמר כי מורגשת פגיעה במשמרות הזה"ב.

היו"ר טופורובסקי ביקש לדעת האם אנחנו ערוכים לפתיחת השנה, וזכריה השיב, כי לא ידוע לו על מקום שלא נערך. "יש שיתוף פעולה בין כל הגופים ואנחנו מאמינים שזה יביא לפתיחה בטוחה של שנת הלימודים", אמר. מנהל אגף זה"ב במשרד החינוך, מקס אבירם, התייחס להפעלת התכנית ואמר כי רואים קצה של אור בקצה המנהרה לסגירת הפערים שיש בהדרכת תלמידי כיתות ה'. הוא ציין כי מעבר לכיתה ט' אין למשרד משאבים, אך אמר: "אנחנו ערוכים לפתיחת השנה יותר מאשר השנה שעברה".

נציג משרד התחבורה, איתן הקר, ציין כי מדי שנה מעביר המשרד 25 מיליון שקלים לכל הרשויות, לטובת סימון ופעולות נוספות בסביבת בתי ספר. מנהלת הבטיחות בדרכים בעיריית ירושלים, דיאנה קוגן, אמרה כי העירייה מאוד מחויבת למוסדות החינוך כל השנה, ולכן מתחילים את הטיפול בהסדרי הבטיחות כבר בסוף שנת הלימודים. לדבריה, הכל מתחיל ונגמר בתקציב שעומד לרשות הרשות, אם זה בהדרכה או בשיפור תשתיות, והתקציב במהלך השנים ירד.

ח"כ משה טור פז התייחס לתקציב שמעביר משרד התחבורה, ואמר כי 25 מיליון שקלים זה יפה, אבל אם מחלקים את זה ל-257 רשויות זה מאה אלף שקל בממוצע לרשות. "בירושלים מדובר בצביעת מעברי חציה של שכונה אחת", אמר. הוא הוסיף כי בסוף הדברים נגמרים בתקציב ובשאלה האם ברשות יש מישהו שתפקידו זה לדאוג לבטיחות, וציין כי בחצי מהרשויות אין כזה. "ההשפעה שלנו צריכה בזה שיהיו בעלי תפקיד ושיהיו תקציבים", אמר.

ראש מדור מתנדבים באגף התנועה במשטרה, סנ"צ טוני מרקו, אמרה כי המשטרה מפעילה את משמרות הזה"ב יותר מ-50 שנה בגלל ההבנה שהתלמידים הם דור העתיד. היא ציינה כי בבית ספר שבו אין תשתית מתאימה לא מפעילים משמרות זהב, ונציג הרלב"ד זכריה אמר כי כשבעיה כזו עולה היא נפתרת במקום. סנ"צ מרקו אמרה עוד, כי ישנן 13 מדריכות זה"ב ועוד 149 שוטרים קהילתיים, שיש להם משימות נוספות אבל עוסקים גם בכך. "בעולם אוטופי הייתי צריכה הרבה יותר, אבל עם מה שיש יצרנו פתרונות כמו שיעורים מצולמים והגענו ל-87% מהכיתות", אמרה. היא הוסיפה כי חיילים בשירות חובה משטרתי (שח"ם) יכולים להיות פתרון מצוין לבעיית המחסור בכח אדם.

נציגת עמותת אור ירוק, ליעד קייקוב, ציינה כי 2023 היא הקטלנית ביותר לילדים בשנים האחרונות. לדבריה, "מאז תחילת השנה נהרגו 25 ילדים בתאונות דרכים ואנחנו עוד לא בספטמבר – 9% יותר מההרוגים באותה תקופה אשתקד ו-92% יותר לעומת התקופה המקבילה ב-2021 ואחד ממוקדי הסיכון זה מוסדות חינוך ובתי ספר. יש עוד תקופה קצרה לפני תחילת השנה לתקן. 50% מבתי הספר אין בסביבתם פסי האטה וב-19% מסלולי ההליכה לא תקינים, לכן אולי לא צריך להיות שם בית ספר".

מייסדי עמותת נתון לשינוי, גל רייך ועתליה אלון, הציגו את חזון אפס. רייך סיפר כי איבד את אחותו בתאונת דרכים והקים את המיזם שנועד לאפשר קבלת החלטות על בסיס נתונים. אלון ציינה כי המרחב העירוני לא ידידותי להולכי רגל, והוא צריך להיות כזה בכל עיר ובטח ספציפית סמוך לבתי ספר.

ד"ר משה בקר הוסיף כי ההבדל בין רצוי למצוי זה כסף. הוא הזכיר כי הנזק הכלכלי מתאונות הדרכים הוא 600 מיליון שקל בשנה, אך תקציב הרלב"ד קוצץ במשך השנים. הוא ציין כי צריך בתקופה הקרובה לעשות תשדירי שירות שידריכו צעירים להגעה בטוחה לבית הספר, וצריך שהרשויות הגדולות יפעילו אוטובוסים צהובים שיאספו את הילדים מהשכונות ויביאו אותם לבית הספר.

היו"ר טופורובסקי סיכם את הדיון ואמר כי הוא מרגיש אופטימי לעומת ישיבות קודמות, שכן חל שיפור בשיתוף הפעולה. עם זאת, הוא קרא לכל הגופים לראות איפה יש פערים ולטפל בהם. "מעטפת הבטיחות הפיזית והאישית של הילדים בבתי הספר משתפרת, אבל לא מספקת", אמר. הוא ביקש מהרלב"ד לקבל מידע על ליקויים חמורים בבתי ספר, ובמקום שיש ליקוי שלא ניתן לטפל בו צריך לבחון מה עושים. בנוסף הוא קרא למשטרה ולמשרד לביטחון לאומי לבחון הגדלת מספר משרתי שח"ם, וכן לשיפור תכנית הלימודים לכיתות ט' ולהמשיך להגביר את התיאום בין כל הגורמים.

בנוסף ביקש היו"ר טופורובסקי את התייחסות השלטון המקומי לפערים והיערכות לפתיחת שנת הלימודים, ואמר: "יש התקדמות, אך זה עדיין לא מספיק. אני מבקש לעשות מאמץ נוסף כדי שנעבור את שנת הלימודים בשלום".

כתיבת תגובה