420 חברות תשתיות ובנייה ציבורית פשטו אשתקד את הרגל

שי לינדנר המועמד לתפקיד מנכ”ל משרד ראש הממשלה תוקף את הפקידות הממשלתית: “מי שלא היה במצוקה תזרימית מעולם לא מבין מזה – והמדינה משתמשת במצוקה הזו כדי ללחוץ על קבלנים” • בכנס התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבנייה חיפשו הבוקר נציגי המדינה וענף הבנייה דרכים למנוע את התופעה הרחבה של עצירת פרויקטי תשתיות ובנייה ציבורית בשל סכסוכים ביניהם • צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: “אופן ההסתכלות של המדינה על הענף כורתת את ענף הבנייה – אחרי שנים של מאות פשיטות רגל השנה צפויה להיות קשה במיוחד”

באחד המושבים בכנס | צילום: יח''צ התאחדות הקבלנים בוני הארץ

שי לינדנר, יועץ שר לשעבר במשרד הכלכלה וכיום סמנכ”ל כספים בשפיר הנדסה התייחס הבוקר לפקידות הממשלתית והתנהלותה מול חברות בנייה שבונות בתשתיות ובנייה ציבורית: “מי שלא היה במצוקה תזרימית בה הוא מתקשר לבנק כל שעה לברר אם נכנס הכסף כדי לשלם משכורות לעובדים – לא מבין את הדבר הזה, והמדינה משתמשת בזה כדי ללחוץ על הקבלנים”. הדברים בולטים על רקע פרסומים כי לינדנר הוא אחד מהמועמדים לתפקיד מנכ”ל משרד ראש הממשלה.

הדברים נאמרו בדיון סוער בכנס של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה באילת. מרכז הדיון, היה סביב השאלה – מה עושים כדי למנוע מחברות התשתית לפשוט רגל, איך משפיעים הסכסוכים בין הקבלנים לבין מזמיני העבודה בענף התשתיות, וחשיפת המרכז החדש ליישוב סכסוכים בענף. וגם: מדוע על פי המחקרים נשים מנהלות סכסוכים טוב יותר מגברים.

250/200 סייד בר + קובייה

צביקה דוד, סגן נשיא ויו”ר אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ: “הראייה של המדינה ברמת המאקרו מאפשרת למשברים להתקיים והממשלה כורתת את הענף הזה. 420 חברות שבונים בנייה ציבורת ותשתיות פשטו רגל אשתקד ומאות רבות קרסו לאורך השנים האחרונות בעקבות הסכסוכים הללו שאפשר למנוע. השנה אנו צופים לשנה קשה במיוחד”.

כרמית יולס – ראש תחום הנדל”ן, יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שייצגה הגיבה לדברים ואמרה: “הצלחת המדינה לעמוד ביעדי הבנייה למגורים נעוצה בהצלחה לפתור את החסמים בתחום התשתיות. זו חובת כל צדדים לפתור אותם. אנחנו עובדים כיום על סטנדרטיזציה של המקצוע. נפעל לכך שיהיו סטנדרטים של חוזים ומכרזים ברורים. שם נמצאת הבעיה המרכזית, וסטנדרטיזייה מה שיפתור בעיות רבות. במקרה הזה כמו שאומרים – הצלחת הקבלנים היא הצלחתנו”

יו”ר התאחדות המהנדסים, יגאל גוברין אמר בסיכום הכנס: “יש חובה לייצר דבק מקצועי של אמון בין הצדדים בענף – הקבלנים והמדינה ויש לקבוע חוזה ממשלתי אחיד חדש שמתאים לימים אלה בניגוד לחוזה הקיים שנולד לפני 30 שנה. אם הוא לא יהיה חוזה הגון ויישים, לא נראה שינוי”.

גד ישעיהו, דוקטורנט בתחום המשברים באוניברסיטת לונדון וחוקר באוניברסיטת קיימברידג’: “המדינה חייבת לגבש מתווה לתקופת אחרי חירום, להתייחס לסוגיית המשברים בענף התשתיות ולהקים גוף אובייקטיבי מקצועי בשיתוף עם סקטור הקבלנים.

נשיא התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבנייה אמר, ראול סרוגו התייחס לחוסר היכולת לפתור סכסוכים במהירות ויעילות לאר הקושי להגיע לסיומם במערכת המשפט העמוסה: “אנו מצפים שהצדדים יכניסו את מנגנון הבוררות  להסכמים מהיום הראשון והוא יהיה מחייב. כלומר, לא נגיע לבתי משפט שבהם הסכסוך מחריף ומתארך ומונע פתרונות שיקדמו את הבנייה”. דברים דומים אמר יוסף שפירא – שופט בדימוס, ולשעבר מבקר המדינה: “הפתרון לסוג זה של סכסוכים הוא שיתוף פעולה מלא מתחילת הדרך והליכה לבוררות”.

האחריות – על כל הצדדים

השופט לשעבר שפירא סיפר על מקרים מעניינים שהגיעו לפתחו, והתובנות שלו על המצב. שפירא חשף כי בקרוב יוקם מרכז ליישוב סכסוכים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בהובלתו, שיהפוך לגוף מקצועי המרכזי לפתרון סכסוכים בין הקבלנים, וייתר את ההליך המשפטי הארוך והמתיש לכל הצדדים ולבתי המשפט.

Inner article

איתמר בן מאיר – מנכ”ל נתיבי איילון אמר בכנס: “האחריות מוטלת על כל הצדדים, אני נמצא במקצוע שנים רבות ולא הגעתי פעם אחת לבתי משפט”, ויגאל גוברין,  יו”ר איגוד המהנדסים מסר: “צריך דו שיח ואמון, רק ככה נוכל להוריד את החשדנות הטבעית”.

הילה תירוש, יועצת משפטית בחברת שיכון ובינוי: “היום כל צד כבר מגיע מוכן עם חמ”ל משפטי. מצד שני מזמיני עבודה מרגישים בטוחים יותר להגיע להסדרים כספיים ופשרות עם קבלנים בערכאות משפטיות”

בפאנל באירוע דיברו נציגי הקבלנים על הבעיות בענף מהצד העסקי. תירוש תיארה את הבעיות בהן היא נתקלה ביחס או בהתנהלות של מזמיני העבודה ודיברה על ההיגיון שמזמין ציבורי עושה תביעת נגד כאשר אין לתביעה בסיס: “כולנו יודעים מה קורה כשהפרויקט מופקע בידי משפטנים. גורמי המקצוע יוצאים החוצה ולא מעורבים כבר ומכאן הדרך קצרה לבתי משפט ותביעות מוגדלות”.

לינדר הוסיף גם הוא על נקודת המבט של הקבלנים המבצעים פרויקטים ציבוריים – ודיבר על נקודת התורפה בין הקבלנים לבין מזמיני עבודה ועל מקומה של המדינה בנושא. שי התייחס גם למנגנון של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה: “צריך מנגנון שיהיה מהיר קל ופשוט כדי שיוכל ליישם אותו ולא יהיה אות מתה”

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה