56% מהמתלוננים על אפליה: מהחברה החרדית

חרדים נשלחים בחזרה לביתם על ידי המשטרה, רק בשל שיוכם הקהילתי בשושן פורים 2021 | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

דוח היחידה הממשלתית קובע: יש אפליה נגד חרדים. במהלך השנה האחרונה התקבלו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 1,450 תלונות בגין 506 אירועים. 56% מהמתלוננים ליחידה במהלך השנה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, עיקרן אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות בתקשורת נגד החברה החרדית. פילוח התלונות לפי זהות הנפגעים מעלה כי 19% מהתלונות היו בגין אירועי אפליה נגד חרדים. ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות הבריאותיות והחברתיות של התפרצות נגיף הקורונה, וזאת לצד קיומה של מערכת הבחירות הקודמת לכנסת, שהתקיימה בחודשיים הראשונים של 2020.

בין התלונות בנושא אפליה במתן שירות ציבורי ניתן למצוא את התלונה נגד עסק לשיווק ביצים שסירב למכור ללקוחות חרדים בניגוד ל'חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים'. מהדוח עולה כי לאחר בחינת האירוע ביחידת התיאום וביסוס תשתית ראשונית, הועברה התלונה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים להמשך טיפול ולבחינת הגשת תביעה אזרחית. בסיום הטיפול הוגשה תביעה אזרחית נגד בית העסק.

תלונה אחרת עסקה באפליית יולדות חרדיות בבתי חולים – בתלונה נטען כי במחלקת יולדות בבתי חולים ציבוריים יש יחס מפלה שמתבטא בהפרדת יולדות חרדיות ויחס משפיל כלפיהן. לאחר בחינת התלונה היחידה פנתה למשרד הבריאות במטרה לברר האם קיימת פרקטיקה המתירה הבחנה פסולה בין היולדות ובכלל במתן שירות רפואי לחברה החרדית.

מהדוח עולה, כי לאחר הטיפול של היחידה בפרשה, משרד הבריאות הפיץ הנחיה לכלל בתי החולים לתת טיפול שוויוני לכלל האוכלוסיות וציין כי מערכת הבריאות דוגלת ב'אפס גזענות' וכי אין להבדיל בטיפול בין חולים על פי מקום מגוריהם או השתייכותם הקבוצתית.

מצורעים, הביתה

חלק מהתלונות עסקו ביחס המפלה כלפי החרדים כאילו הם מפיצי מחלות וזאת בעידוד התקשורת שליבתה את ההסתה כנגד חרדים ללא הרף. כדוגמה מביא הדוח מקרה מקומם ביותר של אישה ובנה מהחברה החרדית שהגיעו לקבל שירות רפואי בבית חולים ציבורי. המתלוננת, רופאה במקצועה, טענה כי בעת הגעתה עם בנה למזכירות המרפאה בבית חולים ציבורי עזבה המזכירה בבהלה את המזכירות ותוך כדי עזיבתה התקשרה לרופא ודיווחה לו: "יש אצלי מישהו מבני ברק. איפה לשים אותו? מי מוכן לקבל אותו?" המתלוננת פנתה אליה כדי להבין את פשר התנהגותה וזו השיבה לה: "מצטערת גברתי, אלו הנחיות של משרד הבריאות".

ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בחנו את התלונה ופנו לבית החולים לקבלת התייחסות. לאחר קבלת ההתייחסות ובחינת התשתית העובדתית והמשפטית, הועבר הטיפול לסיוע המשפטי במשרד המשפטים. רק חבל מאוד שבהמשך התיק נסגר בסיוע המשפטי על רקע חוסר שיתוף פעולה מצד המתלוננת.

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה היום (ד') למ"מ שר המשפטים, בני גנץ, את דו"ח הפעילות השנתי שלה, הרביעי במספר מאז הקמתה בשנת 2017. דו"ח היחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה,  מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים; ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי. בשנת 2020 הושלש כמות התלונות שהוגשו ליחידה.

פילוחים גזעניים

פילוח התלונות לפי נושא: 26% מהתלונות היו בנושא הפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנושא הפליה בתעסוקה, 11% בנושא פרסום גזעני/סטראוטיפי, 9% מהתלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 4% מהתלונות בנושא חינוך ו-3% מהתלונות בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני.

פילוח התלונות לפי זהות הנפגעים: 27% מהאירועים המדווחים היו בגין אירועי גזענות נגד יוצאי אתיופיה, 27% בגין אירועי גזענות נגד אנשים ונשים מהחברה הערבית, 19% בגין אירועי הפליה נגד חרדים, 7% מהאירועים נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-20% נגד אחרים.

פילוח התלונות בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי: 56% מהמתלוננים ליחידה במהלך השנה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, עיקרן אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות בתקשורת נגד החברה החרדית, 15% בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 13% בקשר ליוצאי אתיופיה, 9% בקשר לחברה הערבית, 1% נגד מבקשי מקלט ו-6% בקשר לשאר הקבוצות באוכלוסייה.

הפילוח מעלה כי שיעור המתלוננים בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי היה גבוה מאוד בעיקר בקרב החברה החרדית, והתבטא בעיקר בתלונות בנושאים האלו:

• תלונות באשר לפרסומים גזעניים או סטראוטיפים בסיקור תקשורתי כגורם מרכזי להפצת נגיף הקורונה.
• תלונות על הפליה בעת קבלת שירות מצד בעלי עסקים ונותני שירות במגזר הציבורי.
• תלונות על הפליה בקבלת שירותי בריאות.
• תלונות על האמצעים בהם נקטה משטרת ישראל בכל הנוגע לפיזור התקהלויות אסורות כלפי המגזר החרדי.

אין כניסה לפארק

הדו"ח מעלה עוד כי היחידה מבצעת מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה. מבדיקת היחידה עולה כי נכון להיום, מתוך 51 המלצות הוועדה 36 בוצעו, החלטה אחת מצויה בהליך ביצוע ו-13 טרם בוצעו. אחת מהן היא הכשרת עובדי הוראה – הכשרה שיטתית ומחייבת של מנהלים, מורים ועובדי מטה בנושא גזענות, ליצירת אקלים חיובי במסגרות החינוך ולטיפול בדעות קדומות. ביצוע החלטה זו נתון בידי משרד החינוך.

בנוסף מעלה הדו"ח את ההפליה והגזענות כלפי המגזר הערבי ויוצאי אתיופיה. כך למשל טיפלה היחידה בתלונה על הפליה בכניסה לפארק ציבורי בכרמיאל – משפחה ממוצא ערבי ביקשה להיכנס לפארק, אולם לאחר שהמאבטח במקום ביקש מהם להציג תעודות מזהות ולטענתם לאחר שזיהה כי הם ממוצא ערבי, סרב להכניסם.

תלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה עסקו בצעירים ממוצא אתיופי שהתלוננו כי בעת שהשתתפו בהפגנות בעקבות מותו של סלמון טקה ז"ל נעצרו יחד עם אחרים, לטענתו אך ורק בשל השתתפותו במחאה. אחת הצעירות התלוננה כי בעת שהשתתפה בהפגנות האלימות שהתקיימו בזמנו נעצרה על ידי המשטרה. כשנה לאחר מכן, בעת שביקשה להתקבל לעבוד כמאבטחת, נודע לה כי קיים נגדה תיק משטרתי פלילי ובקשתה לקבל רישיון נשק סורבה.

תיקים נסגרים ללא טיפול

היחידה אף טיפלה בתלונה חמורה של התבטאות גזענית על ידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מהתלונה עלה כי במהלך ישיבה רבת-משתתפים, שהוצגו במהלכה גם תכניות בנוגע ליוצאי אתיופיה, אמר המנכ"ל לעובדת שהציגה תכנית עבודה: "נראה לך שאתיופים ישחקו במגרש של יהודים". בתלונה אחרת פקיד עזר בבית משפט מחוזי התבטא בקבוצת וואטסאפ משרדית בביטוי גזעני כלפי עובד ממוצא אתיופי, כאשר כתב בקבוצה: ".. איך זה שהכושון הזה חיוני ואתה לא?". ברקע להתבטאות עמדה החלטה כי העובד ממוצא אתיופי נמנה עם העובדים ה"חיוניים" לעבודה בתקופת משבר הקורונה. הביטוי הגזעני הופץ לעיני עשרות עובדים, ביניהם המתלונן. תלונות נוספות עסקו בנושא הפליה בתעסוקה וחינוך.

ומה עושים עם התלונות? 43 תלונות שעניינן הפליה במתן שירות הופנו לסיוע המשפטי, 15 תלונות מצויות בטיפול, 3 מצויות בהליך משפטי ו-25 תלונות נסגרו לאחר בחינה, רובן בשל חוסר שיתוף פעולה של המתלוננים. לעומת זאת מתוך 41 תלונות הועברו למשטרת ישראל, רק 9 מהתלונות טופלו, כאשר 3 מהן נמצאו לא מוצדקות, 3 הועברו לטיפול הפרקליטות, 4 מצויות בבירור ותלונה אחת נמצאת בחקירה. ב-12 מהן לא התקבל מענה מהמשטרה לגבי אופן הטיפול ו-11 מהתלונות נסגרו, חלקן ללא פתיחה בחקירה. נזכיר כי תלונות כנגד גניבות של עשרות אלפי שקלים בכרטיס אשראי שהוגשו למשטרה נסגרו באופן מקומם גם הן ללא פתיחה בחקירה, למרות שהמתלוננים הביאו פרטים אישיים מלאים של החשודים.

2020: שנת הציבור החרדי

מ"מ שר המשפטים, בני גנץ אמר בעקבות הדו"ח, כי "שנת 2020 הייתה אחת השנים המאתגרות רפואית, כלכלית וגם חברתית, ולצערי בצל מגיפת הקורונה והמשבר הפוליטי, צמחו גם תופעות גזעניות, שמקורן לעיתים גם באנשי ציבור, ובתופעות רשת שמחלחלות לתוך החברה. תפקידנו לדאוג כי בשנת 2021 נציב רף גבוהה למלחמה בגזענות: מדיניות ענישה אקטיבית ואפס סובלנות לגזענות, חינוך וניסוח קוד אתי לכל ארגון והכשרות נאותות למשרתי ציבור. בנוסף, נפעל בשנת 2021, להגדלת הייצוג של כל חלקי החברה הישראלית בשירות הציבורי ולעמידה ביעדים שהציבה המדינה – אין תרופה טובה למיגור יחס מפלה, מהכרת האחר וגיוון שהוכח בארץ ובעולם כאמצעי לשיפור התפקוד של חברות וגופים".

מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי פרסמה תגובה, ולפיה "העלייה בשנה החולפת במספר התלונות ובמעגל האוכלוסיות שפונות ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מלמדת על חשיבות היחידה וחיזוק אמון הציבור בה. התמשכותו של משבר הקורונה מדגיש אף יותר את חשיבות היחידה בתקופה זו בפרט, כדי שכללי הריחוק החברתי המחייבים אותנו תקופה ארוכה לא יהפכו לריחוק חברתי עמוק ומהותי. היחידה ומשרד המשפטים כולו ימשיכו לפעול בהתמדה ובנחישות לצמצום הגזענות והאפליה".

השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אמר: "אף שהיחידה לתיאום המאבק בגזענות קמה על רק גילויי גזענות כלפי עולי אתיופיה, 2020 התאפיינה במיוחד בגילויים כאלה כלפי הציבור החרדי, בעקבות משבר הקורונה, כפי שמגלים המספרים בדו"ח, ובמידה מסוימת כלפי ערבים. ניתן לכנות את תופעות הגזענות, המשתנות מתקופה לתקופה ומנסיבות לנסיבות, בשם 'גזענות ניידת', כלומר כזאת המחפשת ומוצאת יעדים משתנים. האתגר הוא להיאבק בכך. הכתובת בחלק מניכר היא אצל המערכת הפוליטית ואפשר לייחל לתיקון בה, אך בינתיים נחוץ לטפל בתלונות אינדיבידואליות, וזאת עושה היחידה למאבק בגזענות".

ואילו עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגיב: "דוח היחידה משקף מציאות קשה של גזענות, אפליה והדרה ביחס לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. אנו פועלים למיגור הגזענות הממסדית באשר היא ופועלים בנחישות נגד כל מופע גזעני בכלל ובשיטור בפרט, ופועלים ליצירת מציאות אנטי גזענית. היחידה מהווה כתובת משמעותית למאבק בגזענות וזוכה לאמון הציבור, שמשתקף בהיקף התלונות המוגשות ליחידה. היחידה תמשיך לפעול בשינוי מנגנוני הכחשה מערכתיים ותצביע על הגישות וצורות ההתנהגות הגזעניות הקיימות בשירות המדינה בפרט ובשירות הציבורי בכלל".