גזירות כלכליות בהיקף של 37 מיליארד שקל: העלאת מסים, הקפאת קצבאות והתייקרות בביטוח הלאומי | למרות המחלוקות הפוליטיות, הכנסת אישרה את התקציב הגדול בתולדות המדינה | התקציב צפוי לעבור כעת לדיונים בוועדות הכנסת, ובראשן ועדת הכספים, לקראת אישורו הסופי בקריאה שנייה ושלישית
שי קליין 17.12.2024
נתניהו, גלנט, לוין וסמוטריץ' | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה ראשונה את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנת 2025, בהיקף חסר תקדים של כ-609 מיליארד שקלים. התקציב, הגדול בתולדות המדינה, אושר ברוב של 59 תומכים מול 57 מתנגדים, כאשר יעד הגירעון נקבע על 4.4% מהתוצר.
במסגרת התקציב אושרו התאמות תקציביות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל, הכוללות שורה של קיצוצים והעלאות מסים משמעותיות. בין הגזירות המרכזיות: הקפאת מדרגות ונקודות הזיכוי במס הכנסה שתוביל לעלייה אפקטיבית של כ-3% במס על השכר, הקפאת קצבאות הילדים שתחסוך למדינה כ-800 מיליון שקל בשנה, העלאת מסי הנדל"ן בשיעור של 5% שצפויה להכניס כ-2 מיליארד שקל לקופת המדינה, העלאה הדרגתית של המיסוי על רכבים חשמליים מ-10% עד ל-25% בתוך שלוש שנים, והעלאת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות בשיעור של 0.6% לכל העובדים והמעסיקים. צעדים אלה נועדו לכנס את הגרעון ולמנוע עלייה ביחס החוב-תוצר, במטרה לייצב את דירוג האשראי של ישראל.
בחלוקת התקציבים המרכזיים, משרד הביטחון יקבל 108 מיליארד שקלים, משרד החינוך 92 מיליארד שקלים, ומשרד הבריאות 60 מיליארד שקלים. התוכנית הכלכלית כוללת גם שורת צעדים מבניים לייעול המשק ושיפור הצמיחה, ובהם האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, האצת פינויים כלכליים להגדלת היצע הדיור, הקמת תשתיות ביוב תומכות דיור, אסדרת משק הפסולת, ויצירת ודאות מיסויית בסקטור ההייטק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר את התקציב כ"אחראי וטוב שעונה על כל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון". לדבריו, "התקציב מעמיד לרשות צה"ל ומערכת הביטחון את המשאבים הנדרשים להמשך הלחימה וההתעצמות, מעניק מעטפת עצומה למשרתי במילואים ולבני המשפחות שלהם, וכולל מסגרת תקציבית של מיליארדים רבים לצמיחה מחודשת של חבל התקומה וישובי הצפון בשנים הבאות".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הדגיש את המעטפת האזרחית הרחבה בתקציב, הכוללת תמיכה חסרת תקדים במשרתי המילואים, באוכלוסיות המפונות, בעסקים שנפגעו ובשיקום הצפון והדרום. "מדובר בתקציב מאוזן ואחראי לצד צעדי התכנסות הכרחיים למציאות", אמר הייזלר.
התקציב לווה במחלוקות פוליטיות משמעותיות, כאשר חברי סיעת עוצמה יהודית, בראשות השר איתמר בן גביר, הצביעו נגדו. התקציב צפוי לעבור כעת לדיונים בוועדות הכנסת, ובראשן ועדת הכספים, לקראת אישורו הסופי בקריאה שנייה ושלישית. אם החוקים לא יאושרו עד 31 במרץ 2025, הכנסת תפוזר וישראל תצא לבחירות. עד אז, בחודש ינואר 2025, תתנהל המדינה במתכונת של תקציב המשכי – כלומר תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2024.
