סקר חדש של בנק ישראל חושף כי 62% מהלקוחות נתקלו בניסיון הונאה פיננסית בשנתיים האחרונות, ו-5% אף ספגו נזק כספי | המסרונים המתחזים הם שיטת ההונאה הנפוצה ביותר | בקרב בני הגיל השלישי שיעור ההצלחה של ההונאות גבוה פי שניים
שי קליין 09.11.2026
הונאת פישינג | אילוסטרציה: wk1003mike, שאטרסטוק הונאות פיננסיות הפכו לאחד האיומים המשמעותיים על לקוחות הבנקים בישראל: 62% מהישראלים שהשתתפו בסקר חדש של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל דיווחו כי נתקלו בניסיון הונאה פיננסית במהלך השנתיים האחרונות, ו-5% אף ספגו נזק כספי בעקבות הונאה. הנתונים מתפרסמים היום (ראשון) במסגרת מהלך חדש של בנק ישראל להגברת המודעות הציבורית לתופעה, בשיתוף איגוד הבנקים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
ממצאי הסקר מצביעים על היקף נרחב של ניסיונות ההונאה ועל שימוש בשיטות שונות שנועדו לגרום ללקוחות למסור פרטים אישיים ופיננסיים או לאפשר לגורמים עוינים גישה לחשבונותיהם. כשליש מהמשיבים סיפרו כי הם מקבלים מדי פעם קישורים חשודים, ומתוכם כ-17% הודו כי הם מכניסים באמצעותם פרטים אישיים או פיננסיים.
הערוץ המרכזי שבאמצעותו מנסים עברייני ההונאה להגיע ללקוחות הוא הודעות מסרון מתחזות. 77% מהמשיבים שנחשפו לניסיונות הונאה דיווחו כי קיבלו הודעת SMS מתחזה. 35% קיבלו הודעת דואר אלקטרוני מתחזה, 33% הופנו לאתר אינטרנט או לאפליקציה מזויפים, 21% נתקלו בניסיון הונאה באמצעות אפליקציות מסרים כמו ווטסאפ וטלגרם, ו-18% קיבלו שיחת טלפון מגורם שהתחזה לנציג הבנק או חברת כרטיסי האשראי.
לצד היקף הניסיונות, הסקר בדק גם את אופן ההתמודדות של הציבור. 62% מהמשיבים שנחשפו לניסיון הונאה ולא נגרם להם נזק כספי סיפרו כי זיהו בעצמם שמדובר בתרמית ובכך מנעו את הפגיעה האפשרית. מנגד, 19% מהנשאלים העידו כי אינם עושים דבר כדי להתגונן מפני הונאות פיננסיות.
הנתונים מדאיגים במיוחד כשבוחנים את הפגיעה באוכלוסיות מסוימות. בקרב יוצאי חבר העמים נרשם שיעור גבוה במיוחד של ניסיונות הונאה באמצעות שיחות טלפון מתחזות: 53%, לעומת 18% בלבד בכלל אוכלוסיית הסקר. בקרב האוכלוסייה המבוגרת נרשם שיעור הצלחה גבוה יותר של ההונאות: 12% דיווחו כי נפגעו כספית, לעומת 5% בכלל המשיבים.
נתון נוסף הממחיש את פגיעותם של בני הגיל השלישי נוגע למסירת פרטים באמצעות קישורים חשודים. מחצית מהלקוחות בקבוצת גיל זו דיווחו כי הם ממלאים פרטים מזהים בקישור המשמש כחלק מניסיון הונאה, לעומת 17% בלבד בכלל אוכלוסיית הסקר.
דניאל חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, התייחס לממצאים ואמר: "הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה לנושא מניעת הונאות לקוחות המתבצעות באמצעים דיגיטליים ופועל במגוון דרכים, יחד עם שותפים נוספים במטרה לצמצם תופעה זו. עם ההתקדמות הטכנולוגית והתפתחות הבינה המלאכותית, שיטות ההונאה משתכללות ומתגברות ולכן כחלק מהטיפול ההוליסטי בצמצום התופעה, אנו יוצאים במהלך הסברה נרחב ונוסף להעלאת מודעות הציבור לזיהוי ההונאות ומידע אודות דרכי ההתמודדות.
אני מברך את איגוד הבנקים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי על הירתמותם לקידום ההסברה בנושא חשוב זה ומצפה מהם להמשיך ולבצע פעילות הסברה פרטנית כדי להעלות את מודעות הציבור לתופעה זו."
על רקע הנתונים, ובמיוחד לקראת תקופת מבצעי הקניות של חודש הקניות, משיק הפיקוח על הבנקים מהלך הסברה נרחב באמצעות פורום חינוך פיננסי, שאותו הוא מוביל ובו חברים איגוד הבנקים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. הקמפיין יופץ באמצעי המדיה השונים ויציג לציבור כלים לזיהוי ניסיונות הונאה ולהתגוננות מפני שיטות שנועדו לגנוב את פרטי אמצעי התשלום ולעשות בהם שימוש לרעה.
בבנק ישראל מדגישים כי אין להיכנס לחשבון הבנק באמצעות קישור שהתקבל במסרון או בדואר אלקטרוני, ואין למסור פרטי כרטיס אשראי או קוד זיהוי דרך קישור שנשלח בהודעה. כמו כן, הבנק או חברת האשראי לא יבקשו מהלקוח למסור קוד זיהוי בשיחת טלפון שלא הוא יזם.
