התעשייה האווירית צפויה לחתום על חוזה של כ־905 מיליון דולר עם חיל האוויר ההודי להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק | העסקה תבוצע בשיתוף פעולה תעשייתי עם הודו ותעמיק את הקשרים הביטחוניים בין המדינות
שי קליין 04.11.2025
בואינג שעבר הסבה | צילום: התעשייה האווירית התעשייה האווירית לישראל צפויה לחתום על חוזה משמעותי בהיקף של כ־905.7 מיליון דולר עם חיל האוויר ההודי, להסבת שישה מטוסי נוסעים מדגם בואינג 767 למטוסי תדלוק אווירי. על פי דיווחים בתקשורת ההודית, החברה הישראלית היא המתמודדת היחידה במכרז, מה שמחזק את ההערכה שהעסקה תיחתם בקרוב.
הפרויקט, אם אכן ייצא לדרך, יתבצע בשיתוף פעולה תעשייתי עם הודו, כך שכ־30% מהשירותים והחלפים יסופקו על ידי גורמים מקומיים. מדובר במהלך המשתלב במדיניותה של ניו דלהי לחזק את עצמאותה הביטחונית, תוך שדרוג צי המטוסים הוותיק שברשותה. כיום מחזיק חיל האוויר ההודי שישה מטוסי תדלוק רוסיים מדגם איליושין IL-78, שיוצרו בשנות ה־80 ונחשבים קשים לתחזוקה.
בכירי מערכת הביטחון בהודו הודו כי המדינה חיפשה במשך שנים פתרון חלופי למטוסי התדלוק הישנים, אך נתקלה במכשולים תקציביים וטכניים, כמו גם בעיכובי אספקה מצד ספקים קודמים. ההסכם עם התעשייה האווירית, אם ייחתם, צפוי לספק פתרון יציב וארוך טווח.
התעשייה האווירית, הנחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום הסבת מטוסים, מתמחה בשנים האחרונות בעיקר בהפיכת מטוסי נוסעים למטוסי מטען. רק לאחרונה השלימה החברה הסבה מוצלחת של מטוס בואינג 777, וקיבלה לראשונה את אישור רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב (FAA) ורשות התעופה האזרחית בישראל (CAAI) לביצוע הסבות מסוג זה.
הסבות מטוסים נחשבות למהלך כלכלי משתלם במיוחד: במקום לרכוש מטוס חדש, שנחשב יקר בהרבה, ניתן להסב מטוס נוסעים ישן בעלות נמוכה בכ־20%. כך למשל, השקעה בהסבת בואינג 777 נעה בין 260 ל־340 מיליון דולר, בהתאם לדגם, בעוד שמטוס חדש עולה משמעותית יותר. מטוס שהוסב בגיל 15 יכול להמשיך לפעול עוד כחמישה עשורים נוספים.
הניסיון הרב של התעשייה האווירית כולל הסבות של דגמי בואינג 737, 747, 767 וכעת גם 777, מה שהציב אותה בשורה הראשונה של שוק ההסבות הבינלאומי. בנוסף, שיתוף הפעולה המתמשך בין ישראל והודו – הכולל פרויקטים בתחום טילי הברק 8, מל"טים מסדרת "הרון" ומערכות נשק מתקדמות – צפוי להקל על השלמת העסקה הנוכחית.
היתרונות למטוסי הבואינג 767 משמעותיים בהשוואה למטוסי האיליושין שברשות ההודים: הם מהירים יותר, חסכוניים בצוות, בעלי טווח פעולה של כ־12 אלף קילומטרים ויכולת תדלוק של למעלה מ־4,000 ליטר בדקה – פי שניים מהמטוסים הרוסיים. מנועיהם של יצרניות הענק פראט אנד וויטני, רולס רויס וג'נרל אלקטריק, מקנים להם ביצועים גבוהים ואמינות מוכחת.
למעשה, העסקה הזו ממחישה כיצד תחום ההסבות – שבעבר התמקד בעיקר בתעופה אזרחית – הופך כיום גם לכלי משמעותי בשדרוג מערכות תעופה צבאיות. עבור התעשייה האווירית מדובר לא רק בחוזה רווחי נוסף, אלא גם בחיזוק מעמדה כשותפה אסטרטגית של הודו ובשדרוג נוסף למוניטין הישראלי בתחום התעופה הביטחונית בעולם.
