רייסנר: "חברת ביצוע שלא עוסקת גם בייזום, תקרוס"

יותר ויותר קבלני ביצוע נקלעים למשברים פיננסים ומבקשים הקפאת הליכים, מה שגורם לכל השוק להיכנס לאי וודאות * סקירת דן אנד ברדסטריט מעריכה: כ-20% מהקבלנים נמצאים כיום ברמת סיכון גבוהה

משהו לא טוב עובר בתקופה האחרונה על קבלני הביצוע: יותר ויותר קבלני ביצוע נקלעים למשברים פיננסים ומבקשים הקפאת הליכים, כשרק השבוע הגישה חברת נ. שקד, העוסקת בייזום ובביצוע פרויקטים בתחום הנדל"ן, בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים לביהמ"ש המחוזי בת"א לאחר שצברה חובות בסך 76 מיליון שקל.
 
ושלא יהיה ספק, לא מדובר בחברה קטנה. מדובר בחברה ותיקה שבנתה עד לאחרונה עשרות פרויקטים ומבני מסחר ותעשיה. החברה טוענת בבקשת הקפאת ההליכים כי היא חברה קבלנית הנהנית מהסיווג הקבלני הגבוה ביותר של רשם הקבלנים, ובעלת רקורד של פעילות עניפה בעולם הבנייה בארץ. לטענת החברה, היא "נקלעה למצוקה כלכלית של ממש, אשר אינה מאפשרת לה להמשיך ולתפקד כראוי".
 
אז מה בדיוק קורה בענף של קבלני הביצוע.
 
 
מצד אחד הביקוש הגבוה למגורים, הגידול בהיקף הנדל"ן המסחרי וההשקעה הגדולה בתשתיות בשנים האחרונות יצרו לכאורה תנאים חיוביים עבור קבלני הביצוע. אלא שבענף מתמודדים עם אתגרים שהעלו את רמת הסיכון וגרמו לקריסה חלקית.
 
 
סקירת דן אנד ברדסטריט, שפורסמה ב'כלכליטס' מעריכה, כי כ-20% מהקבלנים נמצאים כיום ברמת סיכון גבוהה, זאת לעומת כ-15% מהעסקים במשק בכללותו: "המרווח היזמי ירד בשנים האחרונות והוביל ליותר לחץ על קבלני הביצוע להוריד מחירים", אומר צח ברקי, סמנכ"ל ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט.  
 
ברקי מעריך שרמת הסיכון בקבלנות הביצוע עלתה בשנתיים האחרונות בכ-5.5%, אם כי לדבריו יש הבדל בין קבלנות בבנייה רוויה למגורים לתחומים אחרים. "בנייה רוויה היא מורכבת ביותר בהתמודדות מול היזם והדיירים, אלא אם מדובר במבנה ציבורי גדול. בנייה תעשייתית ומסחרית פחות נתונה לשינויים".
  
 
אחת הסיבות למצב היא הגדלת היקף הפעילות של קבלנים רבים בשנים האחרונות תוך תמחור ההצעות לביצוע במתח רווחים נמוך. זו אסטרטגיה שנועדה להוריד עלויות רכש ולפזר את הסיכון, אך מרבית החברות שנקטו אותה כשלו בהתאמת רמת השליטה והבקרה: "היום, במיוחד לאחר קריסת חפציבה, שיטת ניהול הפרויקט היא 'סגורה', כלומר כל פרויקט מנוהל כיחידה עצמאית", מסביר ברקי. "אבל כשצבר הפרויקטים גדול קבלנים מתקשים לנהל כך".
 
מהסקירה עולה עוד, כי אחת המצוקות העיקריות של הקבלנים היא המחסור בעובדים זרים ובזמינות כוח אדם מקצועי. כשעלייה בשכר העובדים מתרחשת במהלך העבודה, לאחר שנחתם הסכם עם היזם בשיטה הפאושלית (השיטה הנפוצה בענף שבה הקבלן נוטל על עצמו את הסיכונים) היא מגדילה את הסיכון להפסד.
 
גורם נוסף לעליית הסיכון הוא המבנה הענפי – ענף הביצוע מורכב ממעט שחקנים גדולים ובינוניים ושחקנים קטנים רבים. הגדולים והבינוניים מעסיקים לרוב שכבת ניהול בלבד ושוכרים את הקטנים כקבלני משנה. כך מחולק הרווח מביצוע בין כמה שחקנים. ריבוי הגורמים בפרויקט מגדיל את ההסתברות לחריגות מלוח הזמנים ומהתקציב ואת רמת אי-הוודאות, ובנוסף כל קריסה של קבלן גדול מכניסה לסחרור את הקבלנים הקטנים שעובדים עמו.
 
בדיון שהתקיים בקבוצת הוואצפ "פתרונט" טען היזם יקי רייסנר, כי "זו סופה של כל חברת בנייה שלא עוסקת גם בייזום". לדבריו, כל השוק יעבור בקרוב ליזמים שמבצעים".
 
יזם הנדל"ן, יניב מידן, טען כי יש בעיות נוספות עימן מתמודדות קבלני הביבוע, כמו למשל, אם היזם מחליט שלא לא מוכן לשלם את מלוא הסכום לקבלן ויש לו אלף תירוצים שונים ומשונים כמו: ליקויי בנייה, איחור בלוח זמנים ועוד.
 
אז נכון, הקבלן המבצע יכול לתבוע את היזם אבל עד שהתביעה מתבררת בבית המשפט, הקבלן מתרסק. כמובן שיש מנגנוני בטחון לכל דבר, אבל אין ספק שביצוע כיום זה מקצוע עם המון סיכונים", דברי מידן.
תמונה: פלאש 90 נתי שוחט

כתיבת תגובה