הממשלה מנסה לתגבר את ענף הבנייה: 2,000 ישראלים, עד 15 אלף עובדים זרים

תוכנית ממשלתית שתציע 9,000 שקל בחודש לעובדים ישראלים בענף הבנייה יוצאת לדרך. במקביל, אושרה ההצעה להגדלת מספר העובדים הזרים לעד 15 אלף בתוך 5 שנים

אחרי שנים שענף הבניה מתופעל אך ורק על ידי עובדים זרים, שר הכלכלה ושר האוצר חתמו על מיזם לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף הבנייה בשיתוף עם התאחדות בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה.
 
במסגרת התכנית, שתתחיל לפעול כבר בשבועות הקרובים, יקלטו כ-2,000 עובדים ישראלים חדשים בענף הבנייה אשר ירוויחו כתמריץ שכר של לפחות 9,000 שקל החל מהחודש השישי להעסקתם. התמיכה הממשלתית במימון המיזם נאמדת בכ-90 מיליון שקל, ונועדה לסייע לשילוב עובדים ישראלים מיומנים בענף הבנייה, בכדי לתמוך במדיניות הממשלה לעידוד תעסוקה וכן במטרה להגדיל את הפריון וקצב הבינוי בענף הבנייה.
 
במקביל, אושרה הבוקר (א') הצעת שר הבינוי והשיכון אורי אריאל להגדלת מספר העובדים הזרים בענף הבנייה לעד 15 אלף עובדים עד ל-30 ביוני 2019 (כלומר, בחמש השנים הקרובות). מה-1 ביולי 2019 יפחת מספרם באופן דרמטי.
 
ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ מסר בתגובה: "בשנים האחרונות הפך המחסור בעובדים מקצועיים בענף הבנייה, לאחד מהחסמים המרכזיים המקשים עלינו הקבלנים, בוני הארץ, לעמוד במשימה הלאומית של הרחבת הבנייה למגורים במשק. לשם כך פעלנו לאורך שנים אלה בנחישות כדי להביא להגדלת מספר העובדים בתחום זה. התאחדות בוני הארץ השקיעה מאות שעות אדם באיסוף מידע, ניתוחו והצגתו לגורמים המחליטים בממשלה במטרה לקדם את הטיפול בחסם זה. אנו שמחים מאוד כי כעת נראות בשטח תוצאות ראשונות למאמץ זה".

בתוכנית נקבעו מספר עוגנים אשר יאפשרו את הצלחת המיזם, כך למשל שכר העבודה עלה והוא יסובסד על ידי הממשלה. כ-10 מיליון שקל יוקצו לניהול הפרויקט ולפרסום כך שתדמית הענף תשתפר ומשרד הכלכלה ידאג לקיום קורסים להכשרה מקצועית התואמת לצרכי הענף.
 
בתגובות ששלחו אמר שר הכלכלה, נפתלי בנט: כי "אם לי היתה הזדמנות כזו ביום שהשתחררתי מהצבא, הייתי שוקל אותה ברצינות". גם בתגובתו של לפיד נכתב כי מדובר בצעד נוסף שיסייע לשילוב החרדים בשוק העבודה, אך בפועל מבחן התוצאה הצביע על כך שגם אם המגמה של הצטרפות ישראלים לענף הבניה נמצאת בעלייה המספרים הם נמוכים מאד ולא כאלה שיאפשרו לענף להתבסס על ידיים ישראליות.
 
 
כך למשל בשנת 2006 הוקצתה לנושא תוכנית דומה שנועדה להכשיר מאות עובדים ישראלים לענף בתקציב של כ-40 מיליון שקל אך בפועל את ההכשרה סיימו מעט יותר מעשרה עובדים. בהמשך בשנים 2008-2011 הוכשרו כ-300 עובדים מספר מכובד אך לא כזה שיספיק לענות על צרכי השוק. אחת הבעיות היא שגם בקרב אלה שהוכשרו לענף הבחירה המועדפת אינה העבודות "הרטובות" (טיח, ריצוף וכד') בהם קיים מחסור מהותי. מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג אמר בעבר בעקבות כישלון של תוכנית להכשרת ישראלים לענף בהם לקחה דניה סיבוס חלק כי "בבנק ישראל ובאוצר לא מבינים. הישראלים פשוט אינם מוכנים לעבוד בבניין". דבריו נאמרו למרות שגם בתקופה זו ניתנו תמריצים לעבודת ישראלים בענף, לכן לא ברור מדוע כעת סבורים השרים כי התוכנית למרות התמריצים שלה תצליח.
 
לדברי עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, "שני המסלולים להגדלת מספר העובדים בענף הבנייה שאישרה הממשלה הם שני מהלכים המשלימים זה את זה, שקדמה התאחדות בוני הארץ בשנים האחרונות. לצד הצורך הדחוף במציאת פתרון למחסור הגדול בעובדים בעבודות רטובות בענף, אנו רואים חשיבות גדולה בהגדלת היקף העבודה הישראלית בבניין הארץ. מעבר לתוספת הישירה של עובדים ישראליים לענף, מדובר בהגדלה רחבה הרבה יותר של מספר מקומות העבודה בו. זאת, בשל העובדה שכל עובד בעבודות השלד בבניין מאפשר לייצר שלושה מקומות עבודה נוספים בממוצע לעובדים בעבודות המשלימות – עבודות הגמר בבנייה. אנו נמשיך ונפעל להרחבת העבודה הישראלית בענף הבנייה כפי שעשינו בנחישות בשנים האחרונות".
 

כתיבת תגובה