ראש מועצת חריש, יצחק קשת, מדבר על הכל: "זו הייתה הפתעה גדולה שהעיר הפכה מחרדית לחילונית" * דיברו אז על למעלה מ-1.2 מיליארד שקל לעיר החרדית החדשה אבל ההחלטה הזו מעולם לא יושמה" * "חלק מהמגרשים צריכים גנרטור וזו הוצאה מאוד גדולה, שיכולה להגיע לחצי מיליון שקל בחודש"
שאול כהנא 25.11.2014בראש המועצה המקומית חריש עומד יצחק קשת. הוא בן 35, חוזר בתשובה, שמצא בחריש בית לפני שנים עם קהילה קטנה של חוזרים בתשובה.
לדברי קשת, דווקא היותו חוזר בתשובה מאפשר לו לנווט בהצלחה בין הקהלים השונים שמגיעים לעיר, גם החרדים, גם הדתיים לאומיים וגם החילוניים. "חריש תהיה עיר של כולם, עיר פתוחה ועיר של סבלנות", הוא אומר, "אחד הנושאים שהכי חשובים לי זה שיתוף הציבור ואני מתכוון לעשות את זה בצורה שלא נעשתה בשום מקום אחר. נעשה הכל כדי שזה יצליח", הוא אומר בראיון לאורי חודי ב'גלובס'
גם כשנבחר קשת לתפקיד, עוד לא היה ברור מה יעלה בגורל העיר, האם היא תהיה חרדית או שמא התוכנית הגדולה שקידמו לפני שנים שרי הפנים והשיכון מש"ס, אלי ישי ואריאל אטיאס, תהפוך בסופו של דבר לעיר מעורבת או חילונית.
"זו הייתה הפתעה גדולה שהעיר הפכה מחרדית לחילונית", אומר קשת, "כבר היום יש כאן מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית ולפי איך שזה נראה עכשיו זה מה שיהיה בעיר החדשה. מה שכן, העובדה שהעיר תוכננה לחרדים נתנה כאן יתרון גדול מאוד גם לאחר שהתברר שהם כבר לא יהיו אלו שיהוו כאן את הרוב. צריך להבין שהבנייה תוכננה כנמוכה, עם הרבה מאוד שטחים ירוקים וגם הרבה מבני ציבור. הרי החרדים צריכים הכל כפול, לבנים ולבנות, ועכשיו יש כאן שפע גדול של מבני ציבור שאין בשום מקום אחר. היה רצון של גורמים מסויימים להמיר שטחי ציבור כאלו לזכויות בנייה נוספות למגורים ולשמחתי הצלחנו לעצור את זה".
נכון להיום כאמור עוד אין כלום בשטח, ולפתחו של קשת עומדת משימה לא פשוטה להצליח ולדאוג שכל מה שצריך להיות בעיר כדי לשרת את התושבים יהיה, ויהיה בזמן. "אני נכנסתי לתפקיד בדיוק בתפר, בין הישן לחדש, ואני צריך עכשיו לקדם ולבנות את כל התשתיות מאפס. ב-2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים את העיר ולתקצב את העבודות. דיברו אז על למעלה מ-1.2 מיליארד שקל לעיר החרדית החדשה, אבל ההחלטה הזו מעולם לא יושמה. החלטת הממשלה ההיא הייתה תוצר של עבודה מאומצת במשך שנים ארוכות של מי שקידם את חריש כעיר חרדית, ולאחר שהתברר שבסופו של דבר עיר תהיה אבל חרדית כנראה שלא, גורמים מסוימים שלחצו על דוושת הגז בשיא הכוח במשך שנים, עזבו אותה בפתאומיות", אומר קשת.
בינתיים קיבל קשת 550 מיליון שקל ממשרד השיכון לפיתוח השלבים הראשונים: 350 מיליון שקל לעבודות ניקוז, פיתוח, ותשתית ועוד 200 מיליון שקל לכבישים, רמזורים, מדרכות, קיר אקוסטי ליד כביש 6 ועוד.
"הוצאנו עד היום היתרים לכ-3,000 יחידות דיור. יש עבודות בשטח. במקביל אנחנו עובדים על גיוס חברות שיבואו למע"ר שייבנה כאן. יש גם מחשבה לנסות ולגייס תקציבים מהאיחוד האירופי למחקר ופיתוח. במקביל, כדי להיות מוכנים ככל האפשר, אנחנו עומדים לעשות מפקד תושבים, כל מי שרכש דירה וכל חברי קבוצות הרכישה יקבלו פנייה להעברת פרטים כדי שנוכל לצפות מראש מה יהיה ושנהיה מוכנים שנה מראש".
@גנרטור במקום חשמל
מוטי פלד, אחד ממארגני קבוצות הרכישה הגדולות ביותר ביישוב החדש, מתייחס לבעיה שצצה לאחרונה בחלק מאתרי הבנייה, הן של הקבלנים הן של קבוצות הרכישה, הנוגעת לאספקת החשמל. מסתבר שבחלק מהמגרשים נדרש שימוש בגנרטורים, שנוסף לסירבול העבודה גם מייקר את הבנייה.
"חלק מהמגרשים צריכים גנרטור וזו הוצאה מאוד גדולה, שיכולה להגיע לחצי מיליון שקל בחודש. מבטיחים שבטווח של שנה יהיה כאן פתרון לכולם בנושא הזה. אני יודע שהקבלנים סופגים את זה אבל אצלנו זה חלק מהתמחור מול קבלני הביצוע. רק אם זה יימשך עוד הרבה זמן זה עשוי להשפיע על אומדן המחיר", אומר פלד.
נכון להיום, בניית חלק מהפרויקטים בעיר נמצאת בעיצומה ואחרים עדיין נמצאים בשלב פיתוח המגרש. הסבסוד הגדול שמעניקה המדינה לעבודות הפיתוח כמו גם לקרקע, מאפשר ליזמים למכור דירות במחירים נמוכים יחסית ועדיין להרוויח. "בלי הסבסוד על הפיתוח הוא היה עולה כאן 200 אלף במקום 60 אלף. זה הבדל משמעותי", אומר אבי מאור, מנכ"ל קבוצת חנן מור שבונה ביישוב פרויקט למגורים ומסחר.
"בלי הסבסוד, דירות כאן לא היו נמכרות בפחות ממיליון שקל. התכנון של העיר הוא משהו שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר, ונקודת ההתחלה היא משמעותית מאוד עם אלפי דירות שכבר נמצאות בבנייה או לקראת בנייה. למדו כאן לקח ממודיעין וגם ממקומות אחרים ומשלבים כאן מסחר עם מגורים ועם שטחים ירוקים. אנשים באים לכאן בגלל המחיר ואנחנו לא הוצאנו עד עכשיו שקל על פרסום. בגלל הסבסוד אי אפשר למצוא מחירים כאלו באזור, זה ממש לחלק מתנות".
